בימים האחרונים המגעים בין מייסד פאלו אלטו ניר צוק לבין בעל השליטה ברשת 13 לן בלווטניק - התחממו. כפי שפורסם בגלובס, צוק, שחברת הסייבר שלו נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 132 מיליארד דולר, הנחה לקיים בדיקת נאותות בעזרת פירמת רואי החשבון EY, שלב מתקדם לקראת חתימת העסקה. והתמונה ברורה: אם לא יתגלה מידע שלא עלה במזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, רשת 13 תימכר לניר צוק בעלות של 70־90 מיליון דולר.
● הקאמבק הגדול? אלה שני השמות המובילים לניהול רשת 13
● כפי שנחשף בגלובס: ניר צוק בדרך לרכישת רשת 13
אבל גם אם העסקה תיחתם וניר צוק יתחדש בצעצוע תקשורתי חדש (אחרי קריסת רלוונט) - בסביבתו לוקחים רשמים מהדיווחים סביב החברה בשנה האחרונה, ומבינים שיש הרבה עבודה על הפרק. רשת 13 נמצאת בכאוס ניהולי ותחלופת מנכ"לים, הרייטינג הנמוך והנתונים הפיננסיים קשוחים - כל אלו מציירים תמונה מורכבת לגוף התקשורת.
בינתיים, כבר נפתחה בורסת השמות לתפקידים השונים ברשת 13 החדשה. על פי מידע שהגיע לגלובס, שני השמות המרכזיים שנשמעים בסביבת ניר צוק לתפקיד המנכ"ל הם אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי לשעבר, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 לשעבר. גורמים אחרים מצביעים על אדם נוסף שעשוי להיות יד ימינו של ניר צוק כיו"ר החברה, במקום נדב טופולסקי, וזה מודי פרידמן, מי שהיה מקברניטי רלוונט.
ניר צוק / צילום: תמר מצפי
התחייבויות עתידיות
בשנת 2016 רכשה חברת RGE את השליטה בערוץ 10, ובעקבות המיזוג שלו עם רשת, לן בלווטניק מחזיק ביותר מכ־52% מהחברה. על פי הערכות שהגיעו לגלובס, בשש השנים האחרונות בלווטניק הזרים יותר מכחצי מיליארד שקל לערוץ. גורם הבקיא בפרטים נקב בסכום אף גבוה יותר - כ־800 מיליון שקל.
גורמים בדירקטוריון רשת 13 שוללים את ההערכות ואומרים שהיו שלושה תשלומים עד כה, בסך 300 מיליון שקל: 150 מיליון שקל שהוזרמו על ידי בלווטניק בזמן המיזוג, עוד 50 מיליון שקל בתקופת הקורונה, והחלק השלישי - תשלום הגירעון שנוצר בצל המלחמה בגובה של 100 מיליון שקל.
מבחינת חובות החברה, גורמים שונים העריכו כי מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים. אחד מהם אף הצביע על התחייבויות לטווח ארוך בגובה 250 מיליון שקל. ממה הם מורכבים?
הגורמים מסבירים כי בנקים לא נותנים קווי אשראי לחברות התקשורת, ולכן אין חובות בנקאיים, אולם כן יש התחייבויות לחברות המדיה שסיפקו תשלום מראש על השנה הבאה, לחברות ההפקה, וגם חובות רגולטוריות של הרשת להשקעה ביצירה מקומית מצד הרשות השנייה.
זולת אלו, הטאלנטים בחברה מחזיקים בחוזי העסקה לשנים קדימה, משמע - התחייבויות עסקיות גדולות. גורם הבקיא בפרטים מספר שלן נחשב כמי ש"לא ייתן להגיע למצב שלא יישלם משכורות - כי זה השם שלו".
גם הסכמים של עובדים שעזבו בטרם עת, כמו אייל ברקוביץ' או יוליה שמאלוב־ברקוביץ' שקיבלה סעיף אי־תחרות אחרי ששימשה כמנכ"לית החברה לחודש וחצי, ופיצוי של כ־2 מיליון שקל. "בחודשים האחרונים ראינו טאלנט שמשתכר בסכום משוגע ולא עלה לשידור (אייל ברקוביץ'), ראינו את המינוי של שמאלוב־ברקוביץ' ועוד - הרבה זיגזגים שלא מצליחים לייצר משהו קוהרנטי לחברה", אומר בכיר בשוק.
"חברה בלי DNA"
המגעים בין הצדדים מבשילים לאחר שנה מורכבת לרשת 13. גורמים הבקיאים בפרטים מספרים לגלובס כי שורה של טעויות מצד יו"ר החברה, נדב טופולסקי, והמנכ"ל אמיליאנו קלמזוק - הציפו מעל לפני השטח את רעיון המכירה.
גורמים לשעבר ברשת 13 וכן בכירים בשוק מסמנים את תחלופת המנכ"לים ואי־היציבות כגורם מזרז, ומצביעים על טופולסקי בתור זה שהוביל את המהלכים. "טופולסקי הוא זה שמושך בחוטים, זה שעשה את כל ההחלטות הלא הגיוניות". בסביבת בעלי המניות טוענים בדיוק ההיפך: "מי שהביא את רשת ליציבות פיננסית היה טופולסקי. הוא עשה זאת על אף אתגרי התקופה והשוק, והוביל מהלכים לביסוסה הכלכלי של החברה. הגירעונות היחידים שנוצרו היו בתקופת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל שהשפיעו על כלל המשק". צריך לציין כי בשבועות האחרונים דווח על צורך בהזרמות כספים נוספות מבלווטניק.
לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 / צילום: טים בישופ
בכיר לשעבר ברשת 13 קובע כי "המותג גמור", ולדבריו, "יהיה מאוד קשה לשקם, אין בחברה DNA כרגע. יש מנכ"ל שלא מנהל או עושה ישיבות הנהלה - ולא נפגש עם עובדים. אם הישרדות הייתה מגיעה בתקופתנו ל־8 נקודות רייטינג, היינו מביאים שקי שינה ולא הולכים עד שעורכים מחדש את התוכנית". אותו גורם מעריך שברשת פספסו את ההזדמנות הגדולה שלהם - המלחמה, שהייתה יכולה להיות מקפצה לרייטינג.
בכיר אחר מחזק את דבריו: "אין ישיבות מערכת או ההנהלה. אחרי נתוני רייטינג לא טובים להישרדות, רק בשבוע שעבר קראו לחברת ההפקה וקיימו ישיבת חירום על המספרים".
מנגד, גורמים ברשת 13 מציינים כי קלמזוק נפגש "רק עם הצוות הבכיר שלו. הוא החליט 'לחתוך' הרבה פגישות מיותרות, מרובות משתתפים שלא הביאו לתוצאות. כתוצאה מכך - ההנהלה והערוץ עובדים טוב יותר". אותם גורמים מוסרים, כי "רשת מנוהלת כיום ללא כל תמיכה מצד הבעלים או הדירקטוריון. נדרשת השקעה גדולה בערוץ".
בנוסף לכך, יש מי שרואה את הכוח החזק של העובדים בתור מכשול גדול לעסקה. מעבר להסכם קיבוצי שיכול להרתיע, בכיר בשוק התקשורת מצביע על כך שהטענה לפיה העובדים מנהלים את החברה צריכה להדאיג את ניר צוק. אירועי עבר יכולים לשפוך אור על המגעים לעסקה: לפני כמה שבועות דווח בווינט כי עובדים ברשת 13 פנו לניר צוק בבקשה לקנות את הערוץ. כשבוע לאחר מכן, פורסם בדה מרקר כי מתן חודורוב, אודי סגל ורביב דרוקר נפגשו עם הבעלים לן בלווטניק. אמנם לא פורסם מה היה תוכן הפגישה, אבל ניתן להעריך שהצדדים ניסו ליישב את ההדורים. כמה ימים לאחריה פורסם לראשונה בגלובס על ההתחממות במגעים.
העוגנים לא מייצבים
כאמור, האתגר הגדול ביותר שצוק יצטרך להתמודד עימו - הוא הניהול. בכיר בשוק אומר לגלובס, כי "אם העסקה תקרה - ניר צוק יקבל חברת אם וחברת חדשות משוסעות, עם חובות, ועם נתוני רייטינג גרועים. ישנו חוסר סינכרון בין הגופים, תחושה של שתי חברות נפרדות. יותר מזה, החברה מגיעה ללא נכסים דיגיטליים משמעותיים, וזה לא יכול להיות בשנת 2025". אותו בכיר מצביע על כך שגם העוגנים של החברה לא מייצבים. "גם האח הגדול והישרדות לא מספקות את הסחורה".
מה ניר צוק יכול לעשות? בכיר בשוק התקשורת אומר כי "הבעיה הגדולה ביותר ברשת היא שאנשי מקצוע רבים עזבו אותה. לא מספיק להביא מנכ"ל טוב או סמנכ"ל מעולה. צריך את אנשי המקצוע שהם הזיכרון הארגוני ועם רשימת הישגים. והיום, הרבה מהאנשים האלו עזבו. ולכן, צריך לבנות את רשת כמעט מחדש, מקצועית ומיתוגית, לא מספיק לשים פלסטרים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
