שנת המלחמה לא הייתה רעה לעסקי משרדי עורכי הדין הגדולים, על אף השפעות מסוימות של אי-הוודאות הגורפת במשק הישראלי. ב-2024 לא היו מגה-מיזוגים, וגם המיזוגים הקטנים היו בודדים; עורכי דין חדשים גויסו, אך המשרדים שמרו על מגמה של זהירות; במקביל, מחלקות הליטיגציה עבדו במרץ, אך במחלקות המסחריות הורגשה האטה מסוימת, בשל השפעת המלחמה על המשקיעים הזרים.
● אחרי קיפאון של שנה: משרדי עורכי הדין מחלקים בונוסים. ובכמה יעלו את השכר?
● כמה מרוויחים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים, ומהם התנאים?
מיעוט מיזוגים
אחד המאפיינים הבולטים של שנת 2024 היה מיעוט מיזוגים. בין המיזוגים הבודדים: בראשית השנה הצטרפו לעמית פולק מטלון תשעה עורכי דין מסלומון-ליפשיץ, ובמקביל צירף משרד סלומון לשורותיו את משרד בלאו, אהרון-מועלם לדיני עבודה. בנוסף, משרד מיתר צירף את משרד הפטנטים קליגלר, ובכך מסתכמות פחות או יותר התזוזות.
במשרדים מסבירים זאת בפחד משינויים בתקופת משבר. לדברי עו"ד מיקי ברנע, השותף המנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה, "ככל שהשפעת המלחמה הלכה והתחזקה, היא הכניסה את המשרדים למנטליות של שימור על פני צמיחה. אין ספק שהירידה במיזוגים שיקפה הלך-רוח דפנסיבי. עורכי הדין אינם חובבי סיכון".
עו''ד מיקי ברנע, שותף מנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה / צילום: נמרוד גליקמן
עו"ד דוד חמו, שותף מנהל במשרד פירון, מציין כי "קיימת תנועה משמעותית של משרדים קטנים ובינוניים המחפשים להתמזג עם גדולים. המשרדים הקטנים מרגישים פחות חוסן כלכלי. הם מתקשים לשווק את עצמם ללקוחות ולגייס כוח-אדם איכותי".
מגמת זהירות בגיוס
לפי נתוני חברת ההשמה קודקס, ב-2024 נרשמה עלייה מינורית של כ-3% בפתיחת משרות חדשות, לאחר ירידה משמעותית אשתקד - בשיעור 36% ביחס לשנה שקדמה לה. לדברי עטרה כהן בן שמעון, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושיווק בקודקס, העלייה מעידה על התאוששת מסוימת ויציבות יחסית.
לאחר שבשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בגיוסים לעומת השנה הקודמת, השנה חלה עלייה של כ-10% בגיוס למשרדים, ושל כ-6% בגיוס לחברות. בקרב 20 המשרדים הגדולים נרשמה קפיצה חדה של 67% בגיוסים לעומת השנה שעברה.
בפילוח לסוגי המועמדים, השנה נרשמה עלייה של כ-18% בגיוס עורכי דין ללא ניסיון.
ניתן לייחס אותה גם לעובדה שהתקיימו שלושה מועדי הסמכה למתמחים במקום שניים, באופן שהגדיל את ההיצע. לעומת זאת, בקרב מועמדים עם 3-5 שנות ניסיון נרשמה ירידה חדה של כ-23% בגיוסים. "מגמה זו עשויה לנבוע מכך שמועמדים ברמת ביניים נוטים להימנע מתנועה בין מקומות עבודה בתקופות של אי-ודאות", אומרת כהן בן שמעון.
לדברי עו"ד אלון פומרנץ, שותף מנהל במשרד ליפא מאיר, "ככלל, השנה הזו גרמה להרבה עורכי דין לחשוב על הקריירה שלהם, וחלקם מחפשים לעזוב את המשרד שלהם. גייסנו לאחרונה, אבל לא גיוסים המוניים. יש משרדים שצמצמו כוח-אדם בשקט. משרדים מנסים להיות שמרניים עד שיהיה ברור מה קורה בעתיד".
לפי עו"ד ברנע, גיוסי העובדים בשנה האחרונה רחוקים משנות השיא 2020-2021, אך הוא מדגיש כי הם נמשכים.
"בתחום הגיוסים נרשמה השנה מגמה של זהירות", אומרת עו"ד תמי פירון, שותפה מנהלת משותפת במשרד פירון. "רבים חוששים לעזוב באופן יזום את מקום עבודתם הקיים. עדיין, כשמפרסמים משרות פנויות, מתקבלות לא מעט פניות".
עו''ד תמי פירון / צילום: סטודיו תומאס
מה קרה בתחום המסחרי
במשרדים הגדולים מספרים כי לא ניתן לתאר תמונה אחידה שאפיינה את העבודה במחלקות המסחריות ובהייטק, והפעילות הושפעה מסוג הלקוחות. כך, מי שעיקר פעילותו היה ללוות השקעות ועסקאות מול לקוחות זרים, חווה בחלק מהמקרים האטה - עסקאות שהושהו או נעצרו. לצד זאת מדווחים במחלקות אלה כי חברות זרות שכבר השקיעו בישראל לא נטשו, וכי מחלקות שיש בהן פיזור בייצוג של חברות ישראליות, בנקים וגופים מוסדיים - כמעט ולא הושפעו.
השונות ניכרת גם במחלקות ההייטק. אלה שמוטות סטארט-אפים קטנים הושפעו, כי החברות לא גייסו כסף; אך אם המשרד ייצג חברות טכנולוגיה גדולות, מקומיות או בינלאומיות - לא הורגשה השפעה, והפעילות נמשכה כסדרה.
"ישראל הפכה ממותג מבוקש לשם מוקצה. זה השפיע בחלקו", אומר עו"ד ברנע. "חוסר הוודאות של המלחמה יצר עוד חסם משמעותי. לזה נוספים התהליכים הגלובליים; 2024 שלא האירה פנים לעולם הטכנולוגיה, ותחום האקזיטים בעולם שהפך להיות סלקטיבי. ההשפעה הייתה פחות נגישות להון זר. לא הייתה ירידה מוחלטת. הרבה גורמים שכבר מעורבים בשוק הישראלי לא נרתעו".
עו"ד עמית שטיינמן, שותף מנהל במשרד ש.הורוביץ, מזהה "פעילות משמעותית בתחום העסקאות, אולם במקביל להמשך התמיכה של גופים בינלאומיים בהשקעות קיימות בישראל, ישנו שינוי בתמהיל ובהתרחבות של עסקאות מקומיות, כולל בתחומי ההייטק". שטיינמן מוסיף כי במשרד נערכים ל"יום שאחרי", בדגש על תחומי הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הביטחוניות.
גם לדברי עו"ד מורן אומן, שותפה מנהלת במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, "עולם ההייטק חווה התעוררות מסוימת, בדגש על תחומי הביטחון והסייבר". אומן מוסיפה כי "גם תחום התשתיות והנדל"ן נמצא בנקודת התנעה לפרויקטי התחדשות עירונית, תשתיות לאומיות ושיקום חבלי הארץ הפגועים".
עו"ד מייק רימון, שותף במחלקת ההייטק במשרד מיתר, מציין כי שנת 2024 אופיינה בעבודה רבה בעיקר בתחום המיזוגים והרכישות. לצד זאת, היו פחות גיוסים של חברות צמיחה, ולא היו כמעט הנפקות. לדבריו, מעבר לתחום הסייבר, שחווה שנה מאוד משמעותית - בתקופת המלחמה הייתה פעילות רבה בתחום הדיפנס-טק. הוא צופה כי ב-2025 תהיה פעילות רבה בתחום המיזוגים והרכישות. "תום המערכה בלבנון כבר מביא לחידוש של מהלכים רבים בתחום העסקי. הנחת העבודה היא שגופים רבים, כולל זרים, יושבים על הכסף ומחכים לשקט בארץ כדי לחזור לפעילות משמעותית".
פעילות ערה בליטיגציה
נתוני הרשות השופטת מראים כי הפעילות נמשכה כסדרה. לפיהם, לבית המשפט המחוזי הוגשו בשנה שעברה 6,495 תביעות אזרחיות, ולבתי משפט השלום 82,123 תביעות. נכון ל-8 בדצמבר הוגשו בשנת 2024 לבתי המשפט המחוזיים 6,123 תביעות, ולבתי משפט השלום הוגשו 81,683 תביעות, באופן המלמד כי אין ירידה, ואף צפויה עלייה קלה בהגשת תביעות בסיומה של השנה. במשרדים מספרים על שנה עמוסה בעבודה, שכללה גם התייעצויות על נזקים עקב המלחמה וכן דחיית פרויקטים פרטיים ושל המדינה.
"היקפי פעילות הליטיגציה ויתר מכלולי הפעילות במשרד נותרו גבוהים מאוד, ובמגמת צמיחה", אומר עו"ד ערן בצלאל, שותף מנהל במשרד ש.הורוביץ. לדבריו, "השנה עלו טענות של כוח עליון וסיכול על רקע הימשכות המלחמה והשלכותיה חסרות התקדים על המשק הישראלי".
עו"ד ברנע מתאר פעילות רבה בתחום. לדבריו, "המלחמה לא הקטינה את התיאבון של אנשים לריב".
לדברי עו"ד ד"ר גיל אוריון, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד פישר (FBC), "שנת 2024 התאפיינה בפעילות אינטנסיבית בליטיגציה, והמלחמה לא השפיעה על היקף העבודה. סכסוכים בתחומי ניירות ערך, חברות וממשל תאגידי המשיכו להתברר כסדרם. השנה התאפיינה בעלייה בהיקף הפעילות בליטיגציה, לאור ההתפתחות הטכנולוגית והרגולטורית בתחום. פעילות הליטיגציה של לקוחות בינלאומיים המשיכה להתנהל כסדרה, ולא ראינו סימני האטה".
עו''ד ד''ר גיל אוריון, ראש מחלקת ליטיגציה, פישר (FBC & Co.) / צילום: רמי זרנגר
גם לדברי עו"ד נדב ויסמן, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד מיתר, "השנה הייתה הרבה עבודה. הגדלנו בשל כך משמעותית את המחלקה". ויסמן הוסיף כי "התחומים הבולטים היו הטכנולוגי, דיני תאגידים, ניירות ערך וטענה למוצרים פגומים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.