"דיאנה של המזרח התיכון" התגלתה כגברת הראשונה של הגיהינום בסוריה

אסמא אל־אסד, שהייתה חוליה מרכזית במשטר של בעלה, עלתה לאחרונה לכותרות בעקבות דיווחים כי חלתה בלוקמיה וביקשה להתגרש מהרודן • איך הצליחה האישה שנתפסה כהבטחה לסוריה המודרנית, לטשטש את הפשעים ולעשוק את האזרחים?

אסמא אל–אסד / צילום: Reuters, SANA
אסמא אל–אסד / צילום: Reuters, SANA

עיתון הטלגרף דיווח השבוע כי אסמא אל־אסד, אשתו של הנשיא הסורי המודח, הוכנסה לבידוד וקיבלה סיכוי של 50/50 לשרוד. לאחרונה דווח כי חלתה בלוקמיה ולכאורה ביקשה להתגרש מבעלה ולחזור ללונדון, עיר הולדתה, על מנת לקבל טיפול רפואי. בקרמלין, לשם נמלטו בני הזוג, הכחישו את הדיווחים. אלא שאשת הרודן, שהחלימה ב־2019 מסרטן השד, לא רצויה בבריטניה. שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי, אמר החודש כי מוטלות עליה סנקציות בשל תמיכתה בבעלה פושע המלחמה, ואמר "אעשה כל שביכולתי כדי שאיש מבני משפחת אסד לא ימצא מקום בבריטניה".

אימפריית הסמים הגדולה במזרח התיכון קרסה בעקבות נפילת אסד
"מכונת המוות" של אסד נחשפת: קברי אחים המוניים אותרו סמוך לדמשק

הזוג סיים את משטר האימים שלו לאחר 13 שנים של שפיכות דמים במלחמת האזרחים במדינה, עם חצי מיליון הרוגים, יותר מ־230 אלף מהם אזרחים, לפי רשת זכויות האדם הסורית, המייחסת כ־90% ממקרי המוות לכוחותיו של אסד. הנשיא הנמלט השתמש בנשק כימי וגז עצבים שגבה את חייהם של מאות, ותאי עינויים נחשפים בזה אחר זה בחורבות המדינה שהותיר אחריו.

כשמתבוננים בפניה העדינות של אסמא אל־אסד, קשה לעכל שאישה שנראית כה אצילית ומאופקת, בת למשפחה מיוחסת ובוגרת בתי הספר היוקרתיים בעולם, יכולה לעמוד מאחורי זוועות כה קשות, כמו אלה שעולל בעלה, "הקצב מדמשק". אסמא הפכה לסמל של רודנות שקטה - כוח שאינו נראה לעין אך משפיע על מהלכים פוליטיים וצבאיים באופן ישיר, תוך שהיא ממשיכה לטפח דימוי ציבורי של אישה הומניסטית, אם דואגת ומגשרת לאומית.

אסמא אל-אסד

אישי: נולדה ב-1975 בלונדון. נשואה לבשאר אל-אסד, אם לשלושה

מקצועי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב וספרות צרפתית מקינגס קולג'. היא מילאה תפקיד מרכזי בניהול הרשתות הפיננסיות של המשטר הסורי, פיקחה על חברות וארגונים רבים והייתה מעורבת בפעילויות כלכליות בלתי חוקיות, כולל הלבנת הון

עוד משהו: החלימה מסרטן השד ב-2019. השנה דווח כי חלתה בלוקמיה

הון שנצבר באמצעות מונופולים וסחר בסמים

מי שמכונה "הגברת הראשונה של הגיהינום" עמדה מאחורי עמותות צדקה ועשקה מהן כסף, הייתה אחראית למהלכים אסטרטגיים ודיפלומטיים והפכה חוליה מרכזית באחיזתו של בעלה במשטר. היא מילאה תפקיד מרכזי בניהול הרשתות הפיננסיות של המשטר הסורי, פיקחה על חברות וארגונים רבים והייתה מעורבת בפעילויות כלכליות בלתי חוקיות, כולל הלבנת הון.

בהתחלה אל־אסד הייתה אייקון פמיניסטי שהביא תקווה לסוריה. בעיניים המערביות היא הייתה "דיאנה של המזרח התיכון". אלא שהתברר שהיא פחות כמו הנסיכה ויותר ליידי מקבת': במשך שני עשורים היא השתמשה במראה המצודד והאלגנטי שלה על מנת לטשטש את הפשעים של בעלה, סינוורה את המערב באמצעות תיקי יוקרה ונעלי שאנל. בזמן שהעם שלה היה רעב ללחם, היא רכשה בגדים ממותגי על וחיה אורח חיים מנקר עיניים.

כעת, לאחר שמשטרו של אסד הופל על ידי קבוצת המורדים הייאת תחריר א־שאם, אשת הרודן הגוססת ובעלה ברחו לרוסיה, יחד עם שלושת ילדיהם חאפז, זאין וכרים. הדיילי מייל הבריטי חשף שמשפחת אסד לא תגור ברחוב: המשפחה רכשה בעשור האחרון לפחות 20 דירות יוקרה ברובע גורדי השחקים במוסקבה בשווי של יותר מ־30 מיליון ליש"ט. ההון של המשפחה נאמד על ידי משרד החוץ האמריקאי ב־2 מיליארד דולר. הוא נצבר במשך שנים באמצעות מונופולים ממשלתיים, סחר בסמים, בהם קפטגון ואמפטמין, והשתלטות על נכסים ונדל"ן. המשפחה הלבינה כספים דרך חברות קש, וחלקו הושקע בחברות שאינן בהישג היד של החוק הבינלאומי, ולכן מעריכים ששווי העסקים הקשורים לאסד נע בין מיליארד ועשוי לנסוק עד 12 מיליארד דולר.

בתחילת החודש המורדים כבשו את ארמון הפאר של אסד שנותר נטוש. סורים רבים הגיעו לבזוז כל העולה בידם. וול סטריט ג'ורנל חשף בתחילת החודש כי בארמון נמצאו כדורים נוגדי חרדה, חניון של רכבי יוקרה ובהם למבורגיני ואסטון מרטין. הפולשים לארמון תיעדו עצמם לוקחים כלי בית יוקרתיים, רהיטים, יצירות אמנות, בגדי מעצבים ומזוודות של לואי ויטון שהשאירה אשת הרודן מאחור.

בעקבות סכסוך משפחתי ומתחים בין משפחת אל־אסד לרמי מח'לוף, בן דודו של הנשיא המודח ואיש עסקים בולט - מח'לוף החליט להדליף שערוריות על התנהלות המשטר. מאחת ההדלפות עלה כי בזמן ש־83% מהעם שלו רעב ללחם, אסד קנה לאשתו במתנה ציור של הצייר הבריטי דיוויד הוקני, בסך 30 מיליון דולר.

הדלפה נוספת של מח'לוף חושפת כי עמותה בשם תכאמל, שלפי דיווחים מי שעומד בראש העמותה הוא בן משפחתה של אסמא ובמועצת המנהלים יושבים מקורבים שלה, גרפה עשרות מיליוני דולרים בשנה על גבם של נזקקים, תוך מתן שירות קלוקל ואף שימוש בנתוני האזרחים לצורך מעקב. העמותה אחראית להנפקת כרטיסים המשמשים את הסורים העניים לרכישת מוצרי יסוד בסבסוד ממשלתי.

הבטחה לסוריה מודרנית שהתגלתה כאכזבה

בניגוד לבעלה שגדל בבית של דיקטטור אכזרי, אסמא נולדה ב־1975 בלונדון, בשם אסמא אל־אח'רס למשפחה סורית שהגיעה מהעיר חומס. היא גדלה בסביבה מיוחסת וכונתה בילדותה בשם אמה. אביה היה קרדיולוג ידוע ואמה עבדה בשגרירות סוריה בלונדון. ב־1996 היא סיימה תואר ראשון בקינגס קולג' בלונדון, הנחשבת לאחת מאוניברסיטאות המחקר הטובות בעולם. בהמשך, עבדה אסמא כבנקאית השקעות בלונדון, בין היתר בג'יי. פי. מורגן. היא דוברת ערבית, אנגלית, צרפתית וספרדית.

כשהייתה בת 25, אסמא הכירה רופא בן 35 בשם בשאר, שהגיע ללונדון כדי לעשות התמחות ברפואת עיניים בבית החולים. היא החליטה להותיר מאחור את לימודיה, לעבור לסוריה ולהינשא לבשאר זמן קצר לאחר שירש את הנשיאות מאביו בשנת 2000. כגברת הראשונה בתחילת דרכה, אסמא הקדישה את פועלה לארגוני צדקה ופעילויות חברתיות ודיפלומטיות. היא לקחה חלק בפרויקטים לפיתוח כפרים, העצמת נשים, הנגשת חינוך ושירותי בריאות וקראה לשוויון בין גברים לנשים.

אסמא ובשאר אל־אסד / צילום: Reuters, Abd Rabbo
 אסמא ובשאר אל־אסד / צילום: Reuters, Abd Rabbo

בראיונות עמה, היא הוצגה כאישה חזקה שמעצימה נשים אחרות וקוראת להן להשתתף בתהליכי קבלת החלטות פוליטיות וביצירת מדיניות. בשנת 2008 זכתה בתואר "הגברת הראשונה" מטעם המרכז לחקר הנשים הערביות בשיתוף עם הליגה הערבית וקיבלה את מדליית נשיא איטליה כהוקרה על פעילותה החברתית.

הכתבה המפרגנת שעוררה סערה במערב

דמותה של הצעירה האלגנטית הביאה משב רוח רעננה למזרח התיכון הרעוע. עיתוני האופנה השתגעו מהסגנון השיקי ונטול המניירות של אשת הנשיא מדמשק. בעיתון הפארי מאץ הצרפתי לדוגמה, כינו אותה "יסוד האור בארץ מלאת צללים". בשנת 2011, כאשר פרץ "האביב הסורי", מגזין ווג פרסם כתבת פרופיל על הגברת הראשונה של סוריה שכותרתה "ורד במדבר".

בזמן שבעלה הרג יותר מ־5,000 אזרחים - ביניהם מאות ילדים - נכתב על הגברת הראשונה במגזין האופנתי, "אסמא אל־אסד מרשימה, צעירה ושיקית. הסגנון שלה אינו הבלינג המסנוור של אופנה עילית ותכשיטים שמשדרים כוח במזרח התיכון, אלא דווקא היעדר מכוון של קישוטים".

פרסום הכתבה עורר במהרה זעם וביקורת. בהתחלה ווג הגן על פרסום הכתבה, אך שבועות בודדים לאחר מכן נמחק כל זכר לקיומה והעורכת ג'ון ג'ולייט באק התפטרה. באוגוסט של אותה השנה דווח כי חברת הלובי האמריקאית, בראון לויד ג'יימס, קיבלה 5,000 דולר בחודש ממשפחת אל־אסד כדי לקדם את הכתבה בווג.

שנה לאחר פרסום הכתבה, בויקיליקס נחשפו התכתבויות של הגברת הראשונה, מהן עלה כי היא הוציאה 350 אלף דולר על רהיטי הארמון, ו־7,000 דולר על נעלי קריסטל. אסמא מצאה עצמה בעין סערה ציבורית, כשהסורים תפסו אותה כמנותקת וביקרו את השתיקה שלה בנוגע לסבלם - כשאלפים איבדו את חייהם.