המניה שעשתה קאמבק וזו שהמריאה ב-140%. סיכום שנה בשוק ההון

מניית השנה

כוכבת התעשייה מבית שמש

בסיומה של שנה חזקה במיוחד לבורסה בת"א, המניה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר במדד ת"א 125 היא זו של מנועי בית שמש, שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ובניהולו של רם דרורי. זאת למרות ירידה של כ־20% מהשיא שרשמה בחודש נובמבר.

● מנהל ההשקעות שממליץ: הסקטורים שצפויים לככב בשנת 2025 
● נתוני קרנות הנאמנות חושפים: הישראלים מגלים מחדש את הבורסה בתל אביב 

בסיכום השנה החברה התעשייתית שעוסקת בייצור ושיפוץ חלקי מנועים למטוסים אזרחיים וצבאיים, רשמה תשואה אדירה של כ־140% והיא נסחרת בשווי של כ־2.5 מיליארד שקל. צמודות אליה בתשואה - מניות חברת פיתוח טכנולוגיית הכביש החכם אלקטריאון וירלס ויצרנית משטחי הפלסטיק פלרם מקיבוץ רמת יוחנן. בסיכום שלוש השנים האחרונות עלתה מניית בית שמש בלא פחות מ־370%.

גם בקרן פימי, הידועה במהלכי ההשבחת ההשקעות שלה, רכישת השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מהווה הצלחה בלתי שגרתית, עם תשואה של יותר מפי 4 על הכסף שהשקיעה במפעל תעשייתי ותיק שהוקם לפני יותר מ־50 שנה. בדרך ביצעה הקרן שורת מהלכי השבחה, שכללו השקעות בטכנולוגיה והנדסה בתחום הביטחוני, רכישה משמעותית ומימוש קרקע ברווח עצום. בתשעת החודשים הראשונים של השנה זינקו הכנסות מנועי בית שמש ב־28% לכ־192 מיליון דולר, כשהרווח התפעולי (בנטרול נתוני עסקת נדל"ן שבוצעה אשתקד) יותר מהכפיל את עצמו ל־34 מיליון דולר.

אכזבת השנה

נפילת ענקית האנרגיה הסולארית

המשקיעים, העובדים וההנהלה של סולאראדג'  יעדיפו לשכוח את שנת 2024, שהייתה שנה של שיאים שליליים בחברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית. סולאראדג', שכבר באמצע 2023 נתקלה בשינוי מאתגר בשוק בו היא פועלת והחלה להציג ירידה בתוצאות, צפויה לסיים את 2024 עם הכנסות של פחות ממיליארד דולר - נפילה לעומת כמעט 3 מיליארד דולר בשנה שעברה, ועם מעבר להפסד נקי שנתי.

סולאראדג' נאלצה להתאים עצמה למצב החדש וביצעה שני סבבי פיטורים (בסה"כ 1,300 עובדים, מהם כ־750 בישראל) וסגרה פעילות בדרום קוריאה, כשבמקביל היא החלה לחפש שוכרי משנה לקמפוס שהיא בונה בגלילות. גם בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב הכבידה על המניה, בהערכה שממשלו לא יתמוך באנרגיות מתחדשות.

רק לפני שלוש שנים סולאראדג' הייתה בשיא, בשווי של כמעט 20 מיליארד דולר. המנכ"ל שהוביל אותה לשיא הוא גם זה שהנפילה קרתה בתקופתו - צבי לנדו, שהחליט באוגוסט האחרון לפרוש במפתיע. לאחרונה, אחרי שהמניה הגיעה לשפל כל הזמנים היא התאוששה, אך עדיין משקפת תשואה שלילית של 84% השנה (שווי חברה כ־860 מיליון דולר). כיום רוב האנליסטים נייטרליים על המניה, וממתינים לשיפור בתוצאות ולהוכחות מצד המנכ"ל החדש, שוקי ניר.

הנפקת השנה

חגיגת המשקיעים הקטנים

הגידול בפעילות המשקיעים הפרטיים מאז מגפת הקורונה ניכר היטב בביצועי חברת שירותי המסחר בני"ע מיטב טרייד . אותם משקיעי ריטייל רואים עליות יפות בשווקים, ששוברים שיאים שוב ושוב, ורוצים להצטרף לחגיגה - במה שמגדיל את העמלות שזורמות למיטב טרייד.

בסיומה של שנת שפל נוספת בשוק הראשוני של ת"א, זוהרת הנפקת מיטב טרייד, שבשליטת בית ההשקעות מיטב, כאחת הטובות שבוצעו כאן בשנים האחרונות: מניית החברה השלימה זינוק של 135% מאז הונפקה בתחילת השנה, לשווי של 442 מיליון שקל.

מיטב טרייד, בניהולו של אושר טובול, אחראית לכ־6.5%־7% מהלקוחות בשוק הריטייל שנשלט ביותר מ־85% בידי הבנקים. מדובר על כ־82 אלף לקוחות נכון לסוף הרבעון השלישי, הכפלה מאז שנת 2020. דמי הניהול אצל ברוקרים זולים משמעותית מאשר בבנקים, אך לרוב הציבור קשה לבצע את המעבר ובברוקרים מנסים לגרום ליותר אנשים לעבור אליהם.

מחדל השנה

כספי גמל בכמעט מיליארד שקל נעלמים

סוכני ביטוח שנעו בשטח האפור, ולא סיפרו ללקוחותיהם שהם בניגוד עניינים כשהם מציעים השקעות בקרנות שהם מנהלים, חברת קופות גמל שהתרשלה בשמירה על כספי אותם לקוחות ואיפשרה העלמת כספי הלקוחות, ואולי גם היעדר אכיפה מספקת של רשות שוק ההון - כל אלה לכאורה הן הסיבות לאחת מהונאות הענק הפיננסיות שידעה מדינת ישראל.

מדובר בפרשת חברת הגמל סלייס שבה נעלמו כ־890 מיליון שקל מכספי החוסכים. סלייס שבבעלות משפחות גולדברג וטוקטלי, התמחתה בקופות גמל בניהול אישי (IRA). כספים שניהלו כ־7,000 עמיתים בקופות אלה נעלמו לאחר שנוידו לקרנות השקעה זרות, שזכו לכינוי "קרנות אדומות".

אפי סנדרוב, המנהל המורשה שמונה כדי לנסות להשיב את כספי העמיתים של סלייס, עדיין מגשש באפלה. הוא איתר מקצת מהכסף, אך כלל לא ברור עדיין כמה ממנו יושב, ומתי, לחוסכים בפועל.

על הכשלים בפרשה ניתן ללמוד גם מהמקרה של סוכן ביטוח בשם גיא שנצר, שנתבע כעת על ידי סנדרוב בטענה שהעלים לכאורה 25 מיליון דולר מכספי העמיתים. על פי התביעה, "שנצר נהג בכספי החוסכים בהפקרות מוחלטת, העלים סכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים וכיום מסרב לתת דין וחשבון בעניינם.

"הוא הסיט עשרות מיליוני דולרים מכספי החוסכים לטובת תאגיד פרטי שלו, שהלווה אותם לחברה זרה אחרת, כביכול לצורכי פרויקט בנייה, אף שלשנצר אין כביכול מושג קלוש באיזה פרויקט מדובר. הוא התחמק משך חודשים מבקשות המנהל המורשה למסור מידע על השימושים שנעשו בכספי העמיתים, וכאשר לבסוף הואיל למסור מידע, גילה טפח וכיסה טפחיים".

המראת השנה

הבדידות בנתב"ג מייצרת לאל על רווחי שיא

אל על , חברת התעופה החבוטה שהגיעה לשפל בתקופת הקורונה עם הפסקת הטיסות ומשבר פיננסי שאיים על קיומה, עברה התייעלות ארגונית משמעותית מאז ימי המגפה, תחת שרביטם של הבעלים החדש קני רוזנברג והמנכ"לית דינה בן טל־גננסיה.

אלא שכל זה נשכח, בעקבות הקפיצה הגדולה שרשמה החברה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שהפכה אותה בשנה האחרונה לחברת התעופה הכמעט יחידה שפעלה בנתב"ג. היא מטיסה כמחצית מהנוסעים מישראל ואליה, ובקווים הרווחיים לצפון אמריקה היא אחראית לכ־90% מתנועת הנוסעים. בד בבד, ניצלה אל על את הביקושים הגבוהים להקפצת מחירי הטיסות, בצעד שהרגיז את הנוסעים המקומיים אך הניב לה רווחי עתק.

אל על שוברת רבעון אחרי רבעון את השיאים של עצמה. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הרווח הנקי שלה זינק יותר מפי 5 לסכום של 411 מיליון דולר. מאחר שהיא עדיין מקזזת הפסדים מהקורונה ואינה משלמת מס לקופת המדינה, הרווח האמיתי אף גבוה יותר. גם אם באל על יודעים שהרווחים החריגים לא יימשכו אחרי המלחמה, בינתיים מניית החברה יותר מהכפילה את שווייה (והוסיפה 304% בשלוש השנים האחרונות) ונסחרת לפי שווי שוק של 3.3 מיליארד שקל.

מלבד בעלי המניות נהנים מהצלחת החברה גם טייסי אל על, שזוכים לנתח נאה מרווחיה, ומנהלי החברה ובראשם המנכ"לית בן טל־גננסיה עם שכר בעלות שנתית של 6 מיליון שקל והיו"ר עמיקם בן צבי עם 4.2 מיליון שקל. שני אלה גם צפויים ליהנות בקרוב מתוספת שכר שנתית של כמיליון שקל כל אחד.

 דינה בן-טל גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: דוברות אל על

עסקת השנה

האחים שמורווחים מיליארד שקל בשופרסל

מאחורי זינוק של 130% במניית שופרסל  בשנה האחרונה עומד מהלך ההשתלטות המזהיר של האחים שלומי ויוסי אמיר על רשת קמעונאות המזון הגדולה בישראל.

השניים ניצלו את חוסר שביעות הרצון של בעלי מניות מוסדיים המחזיקים בשופרסל, מאופן התנהלות הרשת ללא גרעין שליטה בשנים האחרונות, ורכשו מידיהם במרץ השנה כרבע ממניות הרשת תמורת 1.5 מיליארד שקל.

האחים אמיר, שצמחו בפריפריה (נשר), עשו את הונם ברשת פרשמרקט, שאותה הקימו וניהלו בהצלחה עד למכירתה לחברת הדלק פז לפני כשלוש שנים. את הכלים והיכולות שפיתחו ברשת הקטנה יחסית, הם מיישמים בהצלחה רבה בשופרסל.

עם כניסתם למשרדי הרשת מינו עצמם האחים למנהליה, הזיזו את בכירי הרשת בעבר (ובהם היו"ר הכל יכול איציק אברכהן) ונקטו שורה של מהלכי התייעלות אגרסיביים, הורדת שומנים מיותרים ושיפור בתנאי הסחר. התוצאות הגיעו במהירות, עם זינוק בהכנסות וברווח הנקי של הרשת, שעמד בתשעת החודשים הראשונים השנה על כמעט חצי מיליארד שקל, עלייה של 175%.

כאמור, גם המניה זינקה. שופרסל נסחרת כעת בשווי של כ-10 מיליארד שקל, ושווי השוק של מניות האחים אמיר ברשת עומד על 2.5 מיליארד שקל, כלומר רווח של כמיליארד שקל על הנייר בתוך תשעה חודשים בלבד.

קאמבק השנה

טבע שוב החברה הגדולה ביותר

אחרי שנים ארוכות של אכזבות, משקיעי חברת התרופות טבע  נהנו השנה סוף־סוף משלל דיווחים חיוביים ומתשואה מצוינת למניה, שיותר מהכפילה את ערכה. החדשות הגדולות של 2024 הגיעו בכלל לקראת סוף השנה והקפיצו את שווי החברה לשיאים שבהם לא ביקרה מעל 6 שנים.

כמובן שבפרספקטיבה היסטורית טבע רחוקה מהשיאים של 2015 (שווייה היה אז מעל 60 מיליארד דולר, לעומת 25 מיליארד דולר היום), ומהמעמד לו זכתה בעבר כ"מניית העם". אך לפחות כרגע נראה שהכיוון חיובי: אחרי שהמנכ"ל הקודם קאר שולץ הוביל רה־ארגון וצמצום של החוב, המנכ"ל הנוכחי ריצ'רד פרנסיס התפנה לטפל בצמיחה בהכנסות (שחזרה ב־2023 אחרי 5 שנים) ובהמשך צמצום החוב והחשיפה המשפטית. ההתפתחויות החיוביות בכל הגזרות הובילו להעלאת המלצות אנליסטים ודירוגי החוב.

החודש, טבע דיווחה על תוצאות חזקות בניסוי הקליני שלב 2 בתרופה למחלות מעי דלקתיות שהיא מפתחת עם סאנופי. התוצאות הפתיעו לטובה את השוק ושווי החברה עלה תוך ימים ספורים ב־6.5 מיליארד דולר. אנליסטים מעריכים שיש לטבע עוד לאן לשאוף, ובימים האחרונים חלקם עדכנו את מחירי היעד כלפי מעלה, כאשר נכון להיום אין אף אנליסט שממליץ למכור את המניה - רובם חיוביים וחלק קטן יותר נייטרליים. בעקבות העלייה בשווי השנה, טבע מסיימת את 2024 בעמדה שהכירה היטב לפני הנפילה בעשור הקודם - החברה הישראלית הגדולה ביותר.

הפתעת השנה

יצחק תשובה חוזר למרכז הבמה

לאחר כמה שנים של התבצרות בעסקי האנרגיה של קבוצת דלק, חזר לאחרונה הטייקון הוותיק יצחק תשובה לזירת הרכישות - עם השקעות חדשות בתחומי הנדל"ן, התיירות והפיננסים. פה הוא מניח אבן פינה לפרויקט מלונאי שאפתני בנתניה, שם הוא משתלט על חברת הבנייה חנן מור שעברה הסדר חוב, ולאחרונה אף הגדיל לעשות עם הצעת רכישה למניות השליטה בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט.

רק לפני כארבע שנים היו עסקיו של תשובה "על הקרשים", בעקבות מגפת הקורנה והצניחה במחיר הנפט. מניותיה של קבוצת דלק קרסו, איום נשקף להמשך קיומה, והיא נדרשה לשורה של מימושי נכסים כדי לייצב את עסקיה. כל אלה הם היום נחלת העבר, ותשובה שוב נהנה מאיתנות פיננסית בזכות עסקי הנפט והגז המשגשגים של הקבוצה, שמניותיה זינקו במאות אחוזים מהשפל והיא נסחרת כעת בשווי של 8.8 מיליארד שקל (חלקו של תשובה 50%).

בשנה הקרובה יתברר אם תשובה יזכה להשלים את המהלך השאפתני האחרון שבו נקט: הצעה שהגישה קבוצת דלק לרכישת השליטה בישראכרט לפי שווי של 3.56 מיליארד שקל, הגבוה מהצעות מתחרות שהגישו מנורה מבטחים ובנק ירושלים.

נפילת השנה

סוכני ביטוח ללא גבולות

נטו פיננסים נחשבה עד לאחרונה לאחת מסוכנויות הביטוח הפרטיות הגדולות בישראל. הבעלים עידן כץ ואילן בן ישי בנו ב־30 שנה חברה שהפעילה 200 סוכני ביטוח, אבל בשלב מסוים חלומות הגדילה של השניים העיבו על שיקול הדעת, וגם הם בדומה לסלייס (ע"ע מחדל השנה) ערבבו תחומים. הם הפכו מסוכנים שמנתבים כספי לקוחות לגופי ההשקעה, ליזמים, והגדילו לעשות עם המלצה ללקוחות הסוכנות להשקיע בקרן הנדל"ן שהקימו, וולת'סטון, ושאותה שיווקו במרץ סוכני נטו.

בימי הריבית האפסית הצליחה הקרן לגייס יותר ממיליארד שקל ממשקיעים. אבל הניהול של וולת'סטון (בידי איש השוק ירון פיטארו) היה כושל, ופרויקטי נדל"ן (בעיקר התחדשות עירונית) נתקעו על ימין ועל שמאל. בינתיים וולת'סטון מנסה להחזיר מאות מיליוני שקלים ליותר מ־2,000 לקוחות, ועל תשואה אין באמת מה לדבר.

לאחר שנקלעה לסחרור ועמדה בפני קריסה, נטו נמכרה לאחרונה, בחסות ביהמ"ש, לסוכנות ארבע עונות מקבוצת אי.בי.אי.

התאוששות השנה

צים שוב החברה הרווחית ביותר

לפני ארבע שנים חברת התובלה הימית צים הונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק, ותוך זמן קצר, בזכות עליית מחירי התובלה בעקבות משבר שרשרת האספקה בימי הקורונה, היא הפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר אי פעם. בשנים 2021 ו־2022 הרווח הנקי השנתי של צים היה מעל 4.6 מיליארד דולר, ובמהלך התקופה הגיעה מניית החברה לשיא ששיקף לצים שווי של מעל 10 מיליארד דולר.

אך בהמשך התמונה השתנתה מקצה לקצה, נוצר איזון חדש של ביקוש והיצע בתובלה הימית והמחירים צנחו. ב־2023 צים רשמה הפסד עתק של כמעט 2.7 מיליארד דולר. לקראת סוף השנה שעברה צצו גם החות'ים, ששיבשו את התובלה בים סוף ואילצו אוניות לעקוף את אפריקה בנתיב ארוך.

 אוניית צים / צילום: Mr YC Chou

מניית צים נפלה לשפל ששיקף לחברה שווי של פחות ממיליארד דולר. עם זאת, דווקא הקושי הזה היטיב עמה, משום שנוצר מחסור בהיצע באוניות ומחיר התובלה חזר לעלות. צים סיימה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של מעל מיליארד דולר, כשהיא נהנית מעלייה בביקושים וממחירים גבוהים יותר. את הגאות הנוכחית בעסקים ובמניית החברה (שעלתה בפי 3.5 מהשפל), ניצל בעל השליטה לשעבר עידן עופר, שמכר השבוע את יתרת החזקותיו בחברה ברווח עצום.

צלילת השנה

צרות בבריכה של מיטרוניקס

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מיטרוניקס , שבשליטת קיבוץ יזרעאל (56%), ידעה ימים יפים מאלה. מגפת הקורונה הקפיצה את המכירות שלה, המשקיעים אהבו את זה והמניה זינקה לשווי שוק של יותר מ־9 מיליארד שקל, והיא אף נכנסה למדד ת"א 35 היוקרתי.

אלא שאחרי החגיגות הגיע ההנגאובר. ה"אפטר קורונה" הוביל להצטיידות חסר מצד לקוחותיה (מפיצים), ובשילוב תחרות גוברת מצד יצרנים סיניים זולים, כמו גם "מזג אוויר קיצוני שגרם להתחלה מאוחרת של עונות הבריכה באירופה וצפון אמריקה", הובילו לקיטון במכירות וצניחה של עשרות אחוזים ברווח התפעולי והנקי. החברה אף נאלצה לחתוך שוב ושוב את התחזיות ובזו האחרונה מחודש אוגוסט העריכה שההכנסות יקטנו ב־5% עד 15% בשנת 2024.

מיטרוניקס אף הורידה מחירים בניסיון להנשים את המכירות אך זה לא הספיק ובינתיים בחברה, מובילה עולמית בתחומה, לא מספקים כל תחזית אופטימית להמשך. המשקיעים כמובן הענישו את מיטרוניקס ובגדול: המניה צללה מתחילת השנה בלא פחות מ־77% לשווי של פחות ממיליארד שקל, ונגרעה גם ממדד ת"א 90.

להיט השנה

פגזים שמניבים תשואה תלת ספרתית

בתקופה שבה גוברים המתיחות הגיאופוליטית ומספר הסכסוכים והמלחמות בעולם, לא מפתיע שמניות חברות ביטחוניות הופכות לאפיק השקעה שמניב תשואות פנומנליות. מלחמת רוסיה־אוקראינה נמשכת כבר כמעט 3 שנים, המלחמה במזרח התיכון נכנסה לשנה השנייה שלה, ובאסיה סין נתפסת כאיום על סביבתה - וכתוצאה מכל אלה תקציבי הביטחון עולים במדינות רבות.

בעוד שבוול סטריט, מדד של חברות סקטור התעופה וההגנה דווקא רשם תשואת חסר לעומת מדד S&P 500, בבורסה המקומית אין מדד שמוקדש למניות הביטחוניות. עם זאת מספר מניות - כאלה שאינן תופסות תשומת לב רבה בימים של שלום - בלטו השנה בתשואות גבוהות במיוחד, וזאת בעיקר בשל הזמנות רבות שקיבלו ממשרד הביטחון על רקע המלחמה.

ארבע חברות יותר מהכפילו את שוויין השנה, ואחרות רשמו תשואות דו־ספרתיות גבוהות שעקפו את מדד ת"א 125. מעל כולן בלטה מניית סולרום , שמפתחת מערכות אלקטרוניקה לתעשיות הביטחוניות וזינקה ביותר מ־200%. בנוסף, יצרנית המרעומים ארית תעשיות  קפצה ב־120%, יצרנית הרכיבים לתחום הביטחוני עשות אשקלון  עלתה ביותר מ־100%, ואימקו  המספקת מוצרי אלקטרוניקה ומכניקה הכפילה את שווייה השנה.

דווקא החברה הגדולה ביותר בתעשייה הביטחונית בבורסה המקומית, אלביט מערכות  המנוהלת על־ידי בצלאל (בוצי) מכליס, רשמה תשואה נמוכה יותר מתשואת ת"א 125, וזאת גם לאחר שמנייתה שינתה כיוון והחלה לטפס בעיקר בחודשים האחרונים, כשהחברה מציגה תוצאות שיא.