התחקיר שחוזר לאירוע ששיבש את העולם ולניסיונות ההשתקה

בבוקר מוקדם אחד באוגוסט 2021 מכונית ונהג כבר היו ערוכים לקחת את ג'ייסון באנן ממטה ה-FBI. הוא היה אמור לתדרך את הבית הלבן על נגיף חדש שהרג מאות אלפי אמריקאים ועצר את העולם. אמרו לו להיות זמין, למקרה שהסוכנות תתבקש להצטרף לתדרוך שהעבירו בכירי קהילת המודיעין לנשיא. הזימון מעולם לא הגיע.

● ביום מורה, בלילה שליח: זה טרנד התעסוקה שצובר תאוצה בישראל
● ראיון |150 מיליון עוקבים ושת"פ עם גוגל ודיוויד בקהאם: הישראלי שהפך לכוכב בסין 

באנן, דוקטור למיקרוביולוגיה, הצטרף לבולשת לאחר פיגועי 11 בספטמבר. הסוכנות עיבתה אז ידע ומומחיות להתמודדות עם איומי נשק ביולוגי, רעלנים וסוגים אחרים של נשק להשמדה המונית. במשך יותר משנה הוא בילה את רוב היממה בעיסוק בנגיף קוביד־19, שהתפשט מסין ב-2019. הנשיא ביידן, מתוסכל מחוסר שיתוף הפעולה של סין, הורה לסוכנויות הביון ולמעבדות הלאומיות של ארה"ב להכין הערכה דחופה: האם הנגיף עבר לאדם מחיה, או חמק ממעבדה סינית שערכה מחקר נרחב על נגיפי קורונה?

 הנשיא היוצא ביידן. דרש מחקר דחוף שכונה ''ספרינט 90 הימים'' / צילום: ap, Carolyn Kaster

תדרוך חד-צדדי לנשיא

ההשקפה השלטת בקהילת המודיעין ניכרה בתדרוך שהעניקו אווריל היינס, ראשת שירותי המודיעין, וכמה מהאנליסטים הבכירים שלה לביידן ולעוזריו הבכירים ב־24 באוגוסט. המועצה הלאומית למודיעין שארגנה את הסקירה הסיקה ב"רמת ודאות נמוכה" שקוביד־19 עבר מחיה לאדם. כך גם ארבע סוכנויות מודיעין.

בשעתו ה־FBI הייתה הסוכנות היחידה שהסיקה כי דליפה ממעבדה היא אפשרות סבירה, וסיווגה אותה ב"רמת ודאות בינונית". אך לא באנן ולא אף בכיר אחר בסוכנות הפדרלית נכחו בתדרוך כדי לשטוח את טיעוניהם ישירות בפני הנשיא. "היינו הסוכנות היחידה שהעריכה שמקור מעבדה הוא סביר יותר והסוכנות שהביעה את רמת הוודאות הגבוהה ביותר בניתוח מקור המגפה, ציפינו שה-FBI תתבקש להשתתף בתדרוך", אומר באנן בראיון הראשון בנושא שבו הוא מצוטט בשמו. "אני מופתע שהבית הלבן לא ביקש זאת".

דוברת של משרד ראש המודיעין של ארה"ב אמרה כי אין נוהל מקובל להזמין נציגי סוכנויות לתדרוכים, וכי דעות שונות בקהילת המודיעין מיוצגות בצורה הוגנת. "העבודה של משרד ראש המודיעין הלאומי ושל המועצה למודיעין לאומי על מקורות הקורונה עמדה בכל הסטנדרטים האנליטיים של קהילת המודיעין, כולל אובייקטיביות", אמרה.

אולם תחקיר הוול סטריט ג'ורנל מראה שחילוקי הדעות בין מומחי מודיעין בשאלה מה צריך היה להיכלל בדוח היו עמוקים יותר ממה שידוע בציבור. מדעני ה־FBI גם לא היו היחידים שהאמינו שהסקירה לא סיפרה את כל הסיפור.

שלושה מדענים מהמרכז הלאומי למודיעין רפואי (NCMI), חלק מסוכנות המודיעין של משרד ההגנה (DIA), ערכו מחקר שהוביל אותם למסקנה שקוביד־19 עבר מניפולציות במעבדה בתהליך מחקרי מסוכן. אך הניתוח עמד בסתירה להערכת הסוכנות־האם, ולא נכלל בדוח שהוצג לביידן.

משרד מבקר ה־DIA פתח באביב בבדיקה בשאלה אם היה טיפול לקוי בהערכת המדענים ואם היא הועלמה, לדברי אנשים שמכירים את הנושא. דובר הסוכנות סירב להשיב אם הבדיקה מתנהלת או הושלמה ומה היא עשויה לכלול.

היום, חמש שנים לאחר שקוביד־19 הופיע לראשונה, טרם נקבע מקור הנגיף, שהרג יותר מ־8 מיליון בני אדם בעולם. קצב החקירה של המודיעין האמריקאי האט, שכן אנליסטים רבים שהוקצו למאמץ החירום הופנו לסדרי עדיפויות אחרים.

מאמצי הקונגרס להקים כוח משימה לאומי לחקירת המקור לנגיף, בנוסח הוועדה לחקירת אירועי 11 בספטמבר, נתקלו בקשיים פוליטיים. ועדות הסנאט ובית הנבחרים שחקרו את המגפה חשפו כמה כיווני חקירה משמעותיים, אך עבודתן הייתה נתונה לעתים קרובות להתקפות מפלגתיות. כעת אומרים כמה גורמים רשמיים בהווה ובעבר כי יש צורך בבחינה מחודשת של הניתוח שלא נכלל בדוח המודיעין של 2021.

פילוג פוליטי ומדעי

ארה"ב הייתה שקועה עמוק במגפה במאי 2021, כשביידן הורה לקהילת המודיעין לערוך מחקר דחוף על מקורות הנגיף בתוך 90 יום. המאמץ נודע בכינוי "ספרינט 90 הימים".

הקהילה המדעית הייתה אז חלוקה בשאלת המקור. הוויכוח הסתכם בשתי תיאוריות בולטות. התיאוריה הזואונוטית גרסה כי הקוביד, כמו פתוגנים קטלניים אחרים לפניו, עבר לבני אדם מחיה נגועה, אולי בעקבות הסחר הנרחב בחיות בר בסין. התרחיש האחר, דליפת מעבדה, התבסס על הרעיון שהנגיף חמק ממתקן מחקר, כמו מכון ווהאן לווירולוגיה, שערך מחקר בנגיפי קורונה.

הוויכוח היה מפלג פוליטית. במאי 2020 הנשיא דאז טראמפ אמר שיש לו ראיות לכך שהנגיף הגיח ממעבדה סינית, אך התעקש שהמידע רגיש מכדי לחשוף אותו. מבקריו אמרו שהבית הלבן מנסה להסיט את תשומת הלב מניהול התגובה למגפה.

שתי התיאוריות פילגו גם את הקהילה המדעית. בפברואר 2020 פרסמו יותר משני תריסר מדענים הצהרה בכתב־העת הרפואי Lancet, וכינו את השערת דליפת המעבדה תיאוריית קונספירציה שתסכן את שיתוף הפעולה העולמי במאבק בנגיף. אחד הכותבים היה פיטר דאזאק מ־EcoHealth Alliance, עמותה שעבדה רבות עם מכון ווהאן על מחקר בנגיפי קורונה.

חודש לאחר ההצהרה, במרץ 2020, פורסמה עבודה על "המקורות הפרוקסימליים (הקרובים ביותר)" של קוביד־19, שבה טענו כריסטיאן אנדרסן ממכון המחקר Scripps וארבעה מדענים נוספים שהנגיף לא עבר "מניפולציה מכוונת" במעבדה, וכמעט בוודאות היו לו מקורות טבעיים.

אך תיאוריית המעבדה צברה מהימנות. ראלף באריק הוא פרופסור באוניברסיטת קרוליינה הצפונית שערך עבודה חלוצית בנגיפי קורונה עם שי ז'נגלי, המומחה המוביל לנגיף הקורונה בעטלפים במכון ווהאן. מוקדם יותר השנה הוא אמר לקונגרס, כי נוהלי המתקן לביצוע מחקר בנגיפי עטלפים היו "חסרי אחריות", במעבדה ללא אמצעי זהירות נאותים להכלת גורמים ביולוגיים.

ב־2021, כשביידן הורה על הסקירה, תמכו שני ארגוני מודיעין אמריקאיים בתיאוריה הזואונוטית, ואחד, ה־FBI, חשד בתקלה במעבדה. סוכנויות מודיעין אחרות אמרו שאין בידיהן מספיק מידע להכריע.

סוכנויות המודיעין שצללו לנושא הביאו עמן מגוון יכולות: מהסוכנות לביטחון לאומי (NSA), העוקבת אחר תקשורת זרה, ועד ה־FBI, שלה מאגר מומחים, בהם כמה שעבדו במרכז הלאומי לניתוח ביו-פורנזי, מעבדה לטיפול בחומרים ביולוגיים בפורט-דטריק במרילנד.

אחד מהם היה באנן, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אריזונה. הוא שימש כמדען בכיר במעבדת הבולשת בקוונטיקו, וושינגטון, כשקיבל טלפון מבכיר. הוא רצה לדעת אם באנן מוכן לבוא לעבוד במטה ה־FBI, במנהלת לנשק להשמדה המונית.

בתחילת 2020 הוא הגיע לבניין הובר של ה-FBI, שהיה כמעט ריק משום שרוב עובדי הממשל עדיין עבדו מרחוק. באנן התמודד עם לא מעט חקירות קשות. אחת מהן הייתה כשעבד בכוח המשימה שקבע כי מדען בפורט-דטריק שלח מכתבים מלאי אנתרקס למחוקקים ואחרים - המתקפה הביולוגית החמורה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. אך קביעת מקורות הקוביד הציבה אתגרים ייחודיים: ההתפרצות הראשונית אירעה במרחק 12 אלף ק"מ, במדינה שלא שיתפה פעולה.

ויכוחים מהרגע הראשון

החקירה רק יצאה לדרך ומחלוקות צצו כבר בשיחות הוועידה הראשוניות בין המומחים. רוב קהילת המודיעין התייחסה בביטול לניסיונות המוקדמים של ארגון הבריאות העולמי לחקור את מקורות הנגיף - שלדעת גורמים אמריקאים רבים הוגבלו יתר על המידה על ידי הסינים. צוות מומחים, שנשלח על ידי הארגון לסין בתחילת 2021, הגיע למסקנה, בדוח משותף עם מדענים סינים, שהנגיף עבר כנראה מעטלפים לבני אדם דרך חיה אחרת. ב־FBI כבר תמכו בתיאוריית המעבדה, אך אדריאן קין, עובדת מחלקת המדינה ששימשה כיועצת לארגון הבריאות העולמי, טענה שיש להתייחס לתאוריה הזואונוטית ברצינות. לדברי משתתפים, היא אמרה שאין לבטל לחלוטין את דוח הארגון.

קין, בעלת תואר דוקטור במודלים של מחלות זיהומיות מ־London School of Hygiene and Tropical Medicine, עזבה את מחלקת המדינה זמן קצר לאחר הספרינט בן 90 הימים לתפקיד מנהלת הביטחון הרפואי הגלובלי של המועצה למודיעין לאומי. המועצה קיבלה תפקיד מרכזי בהכנת הדוח בפיקוחו של ג'יימס מרפי, קצין המודיעין הלאומי לנשק להשמדה המונית.

בהיעדר שיתוף פעולה מצד בייג'ינג, רוב הדיון עסק במה שהיה ידוע על נגיפי קורונה קודמים ועל העבודה שנעשתה במכון ווהאן. מחלוקת אחת התמקדה בהשוואת קוביד־19 להתפרצויות אחרות. המועצה הלאומית למודיעין הכינה תרשים, שתיאר כיצד קוביד־19 משתווה להתפרצויות זואונוטיות קודמות שבהן פתוגנים עברו לאדם מבעלי חיים, כולל אבולה, MERS וניפה. מומחי ה־FBI טענו כי ההשוואה לא רלוונטית, וכי המחלות הללו שונות לחלוטין מנגיף הקורונה, שהיה בעבר מדבק הרבה פחות. אך קציני המודיעין של המועצה טענו שהתרשים ממחיש את עקרון ההעברה הזואונוטית, והוא נכלל בדוח.

ויכוח נוסף פרץ בנוגע למקור הגיאוגרפי של קוביד־19. מומחי ה־FBI טענו שתזה של יו פינג, מדען צעיר במכון ווהאן לווירולוגיה, הצביעה על כך שסוג הקורונה שהיה אחראי למגפה מצוי במחוז יונאן ההררי במערב סין ולא נמצא במחוז חוביי שבו ממוקמת העיר ווהאן. אם קוביד־19 התפשט באופן טבעי מעטלף לחיה מארחת ומשם לאדם, כפי שטענו תומכי התיאוריה הזואונוטית, היו צריכים להתגלות מקרים מוקדמים גם באזור העצום שבין יונאן לווהאן, מרחק של יותר מ־1,500 קילומטרים. האזור, שאוכלוסייתו מונה מאות מיליונים, מכיל אלפי שווקים של בעלי חיים.

אך קין סברה שהמקור הגיאוגרפי של הנגיף אינו ידוע וכי היעדר מקרים בדרום־מערב סין אינו רלוונטי. קין, כיום מדענית במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), טענה גם כי לסינים אין רשת מעקב יעילה לחשוף התפרצויות כאלה באזורים כפריים, טיעון שמומחי ה־FBI ערערו גם עליו. כך שני הצדדים נותרו מרוחקים מאוד זה מזה בשאלות הבסיסיות ביותר הנוגעות לאופן הופעת הנגיף.

המדענים שנצטוו לעצור

בשעה שה־FBI המשיך בלחץ שתיאוריית המעבדה תילקח ברצינות, היו ויכוחים גם בסוכנות המודיעין של משרד ההגנה, שתחתיה פועל הארגון הראשי של ממשל ארה"ב העוסק במודיעין רפואי. המרכז הלאומי למודיעין רפואי בוחן איומים בריאותיים ברחבי העולם שעלולים לסכן חיילים אמריקאים, כגון מחלות זיהומיות ונשק ביולוגי.

שלושה מדענים שם - ג'ון הארדהם, רוברט קאטליפ וז'אן פול כרטיין - ערכו ניתוח גנומי שהוביל למסקנה כי הנגיף עבר מניפולציות במעבדה. ספציפית, הם הסיקו שחלק מ"חלבון הספייק" המאפשר לנגיף להיכנס לתאים אנושיים נבנה בטכניקות שפותחו במעבדת ווהאן ותוארו במאמר מדעי סיני מ־2008. זו הייתה אינדיקציה, לטענתם, לכך שהמדענים הסינים ערכו מחקר "הוספת תכונות" כדי לראות אם הנגיף יכול להדביק בני אדם.

הארדהם הוא דוקטור וקפטן במילואים בצי, בעוד שקאטליפ, מדען ותיק ב־DIA, הוא בעל דוקטורט בהנדסה ביו-רפואית ושירת בכוח משימה של הבית הלבן בנושא הנגיף בממשל טראמפ. כרטיין, רופא של הצי האמריקאי, עבד בנושא הגנה ביולוגית עבור הבית הלבן והיה אחראי על צוות ההתרעה על מגפות של המרכז.

הם תדרכו את עמיתיהם, בהם אחד משותפיו של באנן, סוכן FBI בעל תואר דוקטור, על ממצאיהם הראשוניים. אך ביולי 2021 קיבלו הוראה ממפקד במרכז: לא להמשיך לחלוק את עבודתם עם ה־FBI. נאמר להם שהיא "מחוץ לתחום", לפי אנשים שמכירים את הנושא. על הוראה זו דווח בעבר בעיתון The Australian. כל הערות העריכה שהוצעו לדוח המועצה הלאומית למודיעין לא התקבלו אף הן.

הארדהם, קאטליפ וכרטיין כתבו גם מאמר לא מסווג במאי 2020, שקרא תיגר על הערכת "המקור הפרוקסימלי". הם לא הורשו להפיץ אותו מחוץ למרכז המודיעין הרפואי, אך הוא דלף שלוש שנים מאוחר יותר ונכנס לרשומות על ידי חבר הקונגרס בראד ונסטרופ מאוהיו (רפובליקני), כשהוביל דיון על המגפה בוועדת בית הנבחרים שחקרה את מקור הנגיף.

הגנרל (בדימוס) סקוט ברייר, ששימש מנהל ה־DIA במהלך הכנת הדוח, סירב להגיב לשאלה אם היה מודע לעבודת המדענים בזמנו. אך בעבר אמר בפומבי כי הוא תומך בתיאוריה הזואונוטית. דובר ה־DIA לא השיב לבקשת תגובה.

החקירה נמשכת, באיטיות

גורמי המודיעין שתדרכו את ביידן באוגוסט 2021 בבית הלבן, עטו כולם מסכות כדי להגן על עצמם מפני המגפה שעדיין השתוללה, וכך גם הנשיא. בין המשתתפים היו גם ראשת המודיעין היינס ומרפי מהמועצה הלאומית למודיעין. ליוו אותם אנליסט נוסף ממשרדה של היינס ומומחה טכני מה־CIA.

 ראשת שירותי המודיעין של ארה''ב אווריל היינס / צילום: ap, Saul Loeb

המועצה הלאומית למודיעין הייתה בין תומכי התיאוריה הזואונוטית וה־CIA, כמו שתי סוכנויות אחרות, סירבו לנקוט עמדה לכאן או לכאן. המשמעות הייתה שלא נכחו תומכים של תאוריית דליפת המעבדה. דובר משרדה של היינס אמר כי הערכת ה־FBI שהצביעה על דליפה במעבדה הוצגה במדויק.

יותר משלוש שנים לאחר התדרוך, סוכנויות הביון ממשיכות לחקור. אך המתקפה המשולבת, שבאה לידי ביטוי בספרינט בן 90 הימים, נעלמה מזמן. סימן אחד לכך שסוכנויות ממשלתיות עדיין בוחנות את הנושא, הוא שמשרד האנרגיה הצטרף בשנה שעברה ל־FBI, ונקב בדליפת מעבדה כמקור הסביר ביותר.

בדוח מיוני 2023 שהזמין הקונגרס הסיר משרדה של היינס את הסיווג ממידע נוסף על מכון ווהאן. הדוח ציין כי חלק ממדעני המכון "הנדסו גנטית נגיף קורונה תוך שימוש בשיטות מעבדה נפוצות". אך הדוח הוסיף כי לקהילת המודיעין האמריקאית אין מידע על כך שהעבודה הזאת כללה את הנגיף שגרם למגפה או "אב קדמון קרוב", או שהמכון החזיק נגיפים כאלה במלאי לפני התפרצות 2019.

בנאן, שפרש מאז מה־FBI ועובד כיועץ, שמר על פרופיל נמוך. הוא לא נמנה עם מצעד העדים שהופיעו בוויכוחים המפלגתיים שהתעוררו לעתים קרובות בקונגרס על מקורות קוביד־19. בין אלה שהעידו היה ד"ר אנתוני פאוצ'י, לשעבר מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות, שאמר כי הוא עדיין מאמין שיש סבירות גבוהה יותר שלנגיף יש מקורות טבעיים. פאוצ'י הכחיש שכינה אי פעם את תאוריית דליפת המעבדה כקונספירציה, ולדבריו לא ניתן לשלול את התרחיש.

הדוח המודיעיני מאוגוסט 2021 מצביע על כך שהערכה נחרצת לגבי מקור הנגיף אינה סבירה ללא שיתוף הפעולה של סין. אך באנן קורא למדענים בממשלה ומחוצה לה לבדוק שוב את הראיות שעליהן רבו במהלך הספרינט בן 90 הימים.

"מה שהגיע בסופו של דבר אל רצפת חדר העריכה של קהילת המודיעין צריך להיבחן מחדש", אמר באנן.