הראיונות של ראש הממשלה לתקשורת האמריקאית במבחן העובדות

בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בארה"ב, והיה למנהיג הראשון שמגיע לבית הלבן מאז השבעת הנשיא דונלד טראמפ. מעבר להצהרה המשותפת של השניים, ראש הממשלה עשה משהו שהוא ממעט לעשות בישראל: להתראיין. הוא שוחח עם שלושה כלי תקשורת אמריקאים (וכמו כן עם ערוץ 14), וחלק מדבריו דורשים הקשר עובדתי. הנה כמה דוגמאות.

● המשרוקית - בודקים את המיתוס | מארי אנטואנט לא באמת דיברה על עוגות 
● המשרוקית | האם לראשונה נבחר נשיא בית המשפט העליון שלא על דעת שר המשפטים?

מדינות ערב ישקמו את רצועת עזה?

"אמרו… שכספי מיסים אמריקאים ישמשו לפיתוח עזה… יש מדינות ערביות שיוכלו לעשות את זה" Newsmax, 8.2.25

הכותרת הגדולה מפגישת נתניהו־טראמפ היא הפתרון שהוצע לרצועת עזה: הגירה המונית. נתניהו התראיין לרשת ניוזמקס, ותיאר את התוכנית כ"רעיון מרענן". כדי לחמוק מטענות שזהו טיהור אתני, הוא הסביר שהכוונה היא לתת לרוצים בכך לצאת, לשקם את עזה, ואז לאפשר חזרה לרצועה. נשמע יקר. "מיסקונספציה שנכפתה על החזון של טראמפ", אמר, "(היא) שכספי מיסים אמריקאים ישמשו לפיתוח עזה. יש מדינות ערביות שיוכלו לעשות את זה".

נשים בצד את זה שטראמפ אמר שעזיבת העזתים תהיה לצמיתות, ונשאל: האם מדינות ערב הן כתובת למימון השיקום של עזה? בעבר הן אכן הראו נכונות לקחת חלק בכך. למשל, ביולי דווח שאיחוד האמירויות תשמח להשתתף לבקשת "רש"פ מתוקנת", ואף לשלוח כוחות שיצטרפו לכוחות אמריקאים שישלטו ברצועה. כמה ימים לפני פגישת נתניהו־טראמפ, מצרים אירחה פסגת שרי חוץ של שורת מדינות ערביות, ואלו הסכימו להשתתף בשיקום עזה ובתנאי שזה יוביל להקמת מדינה פלסטינית.

"זה דבר שבאמת דנים בו", אומר אילן זלאיט, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז דיין באונ' ת"א. "אבל לא ברור כמה זה תואם את חזון טראמפ או כמה ההתבטאויות של טראמפ מבטאות את מה שקורה מאחורי הקלעים". וזו שאלה חשובה, שכן מאז שטראמפ חשף את תוכניתו, מדינות ערב הבהירו שהן מתנגדות לעקירת העזתים מאדמתם.

"מעבר של עזתים למקום אחר הוא 'נו גו' מבחינת המדינות האלו", מסביר זלאיט. "זה לא משהו שהן יכולות להסביר לאזרחיהן, אחרי עשורים שתמכו בזכות הפלסטינים למדינה. הן יוכלו לקבל מספרים קטנים, כמו ירדן שאמרה שתקבל אלפיים חולים, אבל לא במספרים בהם טראמפ נקב. זה לא נראה כמו משהו שדובר איתן ברצינות לפני שטראמפ הציג אותו, מה שיוצר בלבול שיהיה צורך לפתור. בינתיים, זה יקשה להתקדם בדברים כמו נורמליזציה עם סעודיה". בקיצור, מדינות ערב ישמחו לקחת חלק בשיקום, אבל תלוי במסגרת איזו תוכנית.

הסקרים תמיד חוזים לנתניהו הפסד?

"אילו זה היה תלוי בסקרים המזויפים שמתפרסמים ללא הרף על ידי תקשורת המיינסטרים בישראל, לעולם לא הייתי נבחר" Breitbart News, 8.2.25

בראיון לאתר ברייטברט, נתניהו ביקש לטעון שהוא לא מתרגש מהסקרים שרחוקים מלהחמיא לו, והסביר שמדובר בהטיה שיטתית נגדו: "אילו זה היה תלוי בסקרים המזויפים שמתפרסמים ללא הרף על ידי תקשורת המיינסטרים בישראל, לעולם לא הייתי נבחר", אמר.

אלא שבהזדמנות אחרת כבר בדקנו את הטענה, ומצאנו שהיא שגויה. תזכורת קצרה: אחרי שהודח מראשות הממשלה ב־1999, נתניהו חזר לתפקיד רק ב־2009. מאז ועד היום נערכו שמונה מערכות בחירות. נתניהו עמד בראשות הממשלה לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן גוש התומכות בו זכה לרוב, בשנים 2009, 2013, 2015 ו־2022.

בכמה מתוכן גם הסקרים העניקו רוב למחנה שתומך בנתניהו? ובכן, ברובן. ב־2009, הסקרים העניקו לגוש נתניהו 63 מנדטים בממוצע - הישג שהיה גדול יותר ביחס לתוצאות האמת, אז גודל המחנה התסכם ב־61 (בפועל, הממשלה אז הייתה רחבה יותר וכללה מפלגות נוספות).

הסיפור חזר על עצמו בבחירות 2013: אז, "סקר הסקרים" של חדשות 2 (כיום 12) שאיגד 11 סקרים, העניק לגוש נתניהו 65 מנדטים. תוצאות האמת צימקו את מימדיו והעמידו אותו שוב על 61 (גם כאן הרכב הממשלה לבסוף היה שונה).

ב־2015 מחנה נתניהו (כולל ישראל ביתנו שהצטרפה לממשלה כשנה לאחר הקמתה) זכה לרוב יציב גם בסקרים (65 מנדטים) וגם בתוצאות האמת (67 מנדטים). אלא שכאן, יש לציין, הסקרים העניקו לרשימת הליכוד 21 מנדטים, רחוק מ־30 המנדטים שקיבל בסוף.

איפה כן הסקרים "פספסו" את הניצחון של נתניהו? דווקא במערכת הבחירות האחרונה, ב־2022. בבחירות, כידוע, גוש נתניהו קיבל 64 מנדטים. המצב בסקרים היה שונה. בבחינה של הסקרים האחרונים שפורסמו בשישה כלי תקשורת בולטים (ארבעת ערוצי טלוויזיה ושני עיתונים מודפסים) עולה שרק בשניים (ערוץ 14 וישראל היום) גוש נתניהו זכה לרוב (62 ו־61 בהתאמה). בארבעת הסקרים האחרים, המחנה עמד על 60 מנדטים.

נתניהו רוצה לשדר את משפטו בלייב?

"רציתי רק דבר אחד, באמת: סיקור טלוויזיוני חי של המשפט" Fox News, 8.2.25

ביום שני השבוע, נתניהו שב לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בת"א ביום השמיני לעדותו במשפטו. במהלך עדותו, על פי הדיווחים בתקשורת, הביע נתניהו רצון שהשידורים יועברו בשידור חי: "אני מצטער על דבר אחד - שאין פה שידור חי, אם כבודכם תחליטו", אמר.

כתבי משפט ממספר כלי תקשורת עטו על אמירה זו וביקשו להתיר לשדר את עדות נתניהו בתיק בשידור חי. בבקשה צוין כי המבקשים פנו אל בא כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, "שמסר כי הוא מסכים באדיבותו לאמור בבקשה זו. גם סנגורו של שאול אלוביץ עו"ד ז'ק חן הצטרף לבקשה של הכתבים וסנגוריו של נוני מוזס לא הגיבו לבקשה". ואולם, בהמשך השבוע בית המשפט דחה את הבקשה.

יומיים לפני שנתניהו עלה על דוכן העדים וביקש לשדר את עדותו, הוא התראיין לפוקס ניוז ונתן את הרושם שהרצון בשידור חי של המשפט הולך איתו זמן רב: "רציתי רק דבר אחד, באמת", אמר נתניהו: "סיקור טלוויזיוני חי של המשפט". למען האמת, זו לא הפעם הראשונה שנתניהו טוען את הטענה הזאת בפני התקשורת הזרה. גם לפני כשנה וחצי, באוגוסט 2023, הוא העלה אותה, בנוסח די דומה: "יש לי רק בקשה אחת בקשר למשפט שלי", הוא אמר ב־ABC, "בקשה שלא נענתה עד כה: שיהיה שידור טלוויזיוני חי מהמשפט".

ומה קרה בפועל? כפי שהראינו בעבר, במאי 2020, בסמוך לתחילת המשפט, גלובס הגיש בקשה להעביר בשידור חי את הדיון ממשפט נתניהו - בו הוקרא כתב האישום. על פי דיווח בחדשות 12, בסביבת היועמ"ש אמרו אז כי אם נתניהו יבקש שידור ישיר של המשפט, היועץ לא יתנגד. אלא שנתניהו לא הצטרף לבקשה ולא תמך בה - ובסופו של דבר בית המשפט קבע שהדיון לא ישודר.

במקרה אחר, נתניהו ממש התנגד לחשיפה ציבורית של חלק מסוים מהמשפט. זה קרה כשחדשות 12 ביקשו לפרסם את קטעי הווידאו והאודיו שיוקרנו או יושמעו בדיונים. זאת אמנם לא בקשה להעביר את המשפט בשידור חי, ובכל זאת תגובתם של פרקליטי נתניהו בהקשר זה היא מעניינת. אז הם טענו, בין היתר, כי ישנו "אינטרס להותיר את ההליך המשפטי בין כותלי בית המשפט הנכבד, ולהימנע מהעברתו לשדה התקשורתי".

מטעם ראש הממשלה נתניהו לא נמסרה תגובה.