מלחמה רב זירתית? "בלבנון שמחים שישראל ממשיכה לתקוף את חיזבאללה"

אופטימיות רבה נבעה מהסכם הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס שהחל ב־19 בינואר, והתווסף להפסקת האש עם חיזבאללה. חטופים שבו הביתה, שקט שרר באזור העוטף ובגבול הצפון, אבל בשבוע האחרון חלה תפנית. ברצועת עזה, כוחות צה"ל מעמיקים את התמרון בעומק השטח, 59 חטופים עדיין בשבי חמאס, וארגון הטרור הצליח לשגר רקטות לאזור המרכז. בלבנון - רקטות שוגרו למטולה. וכל זאת, כשישראל פועלת לרתימת ארה"ב למתקפה נגד מתקני הגרעין באיראן.

● שאלות ותשובות | "אויבי אמריקה לא יראו את זה בא": זה מטוס הקרב החדש של טראמפ
● החות'ים יורים, אך בינתיים זה לא מבריח מכאן את חברות התעופה
● שאלות ותשובות | השיגור החות'י: האם יכולות היירוט של ישראל השתפרו והמומחה שמוצא סיבה לאופטימיות

כמעט שנה וחצי מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ישראל מוצאת עצמה מתקרבת, שוב, למערכה רב־זירתית, כשגם המורדים החות'ים בתימן חזרו "לטפטף" טילים בליסטיים. אותו טפטוף הוא משמעותי במיוחד משום שגם אם מצליחים ליירט את הטיל, נדרשת הפעלת התרעות נרחבת בתור משנה זהירות. על כן, האסטרטגיה הישראלית נדרשת לעדכון, בהתאם לסיטואציה בכל גזרה.

רצועת עזה: השיקום מוערך ב־53 מיליארד דולר

מלחמת חרבות ברזל, עוד בטרם ההסלמה המחודשת, הביאה את רצועת עזה לחורבן חסר תקדים. לפי דוח האו"ם, הבנק העולמי והאיחוד האירופי שפורסם בחודש שעבר, יידרשו כ־53 מיליארד דולר לשיקום הרצועה מההרס. לצורך ההשוואה, ב־2021 העריכו בבנק העולמי כי שיקום עזה מנזקי מבצע שומר החומות יסתכם בכ־485 מיליון דולר. לעומת זאת, ב־2014 העריכו במשרד הכלכלה הפלסטיני כי נזקי מבצע צוק איתן עמדו על כ־3 מיליארד דולר.

בדוח מפברואר מציינים, בין השאר, כי סך הנזקים הפיזיים מוערך בכ־30 מיליארד דולר, כשחורבן יחידות הדיור מהווה כ־53% מכלל ההרס - ואחריו המסחר והתעשייה עם כ־20%. בה בעת, ההפסד הכלכלי כתוצאה מהירידה בפריון והפסד ההכנסות נאמד בכ־19 מיליארד דולר, כשהמחירים ברצועה זינקו בשנה בכ־300% וכלכלת עזה צפויה להתכווץ ב־83% ב־2024.

חמאס בחרו לחזור ללחימה, ומסרבים לפי שעה להעביר את שרביט השליטה ברצועה לגוף אחר. ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי מנקודת המבט של חמאס, לא הם הסלימו את המצב, כי אם ישראל. הוא מציין שבארגון הטרור טוענים כי גם תחת אש הם מנהלים מו"מ ומוכנים להיכנס לשלב ב' של העסקה, בשל היעד המרכזי של חמאס: סיום המלחמה והישרדות פוליטית.

"חמאס מעוניינים לשרוד. גם אם לא כשחקן רשמי, אז כשחקן מרכזי ברצועה. העסקה הקודמת הורכבה משלב א' ואז מו"מ על שלב ב', אבל לא היה מתווה מסודר. מבחינת ישראל, החזרה ללחימה נועדה להפעיל לחץ על חמאס לשחרר חטופים בעסקה חדשה שתהיה בפורמט דומה לשלב א' (בו שוחררו 33 חטופים ישראלים; דש"א)", אומר ד"ר זלקוביץ'. "חמאס סירבו להאריך את שלב א', וישראל הכריזה בצורה ברורה שהמלחמה לא תסתיים בלי מיטוט חמאס. על כן, הדילמה היא עד כמה להסלים ולהפעיל כוח במטרה להגיע לעסקה. אם לא יגיעו לעסקה, זה עשוי להסתיים בשליטה מלאה של צה"ל ברצועת עזה והטלת ממשל צבאי".

לבנון: לא מעוניינים שחיזבאללה ירימו את הראש

לעומת עזה, תמונת המצב בלבנון שונה לגמרי. ניכר כי המדינה, שנגררה למלחמה בגלל חיזבאללה, אינה מעוניינת בהמשכה. הנשיא וראש הממשלה החדשים, ג'וזף עאון ונוואף סלאם, מתנערים מחיזבאללה. בד בד, ארגון הטרור השיעי עצמו טען לאחר השיגורים במטולה כי לא אנשיו ביצעו את השיגורים, אולם ישראל תקפה בכל זאת בכמה גלים יעדים של הארגון.

כתוצאה מהמלחמה, התמ"ג הריאלי של לבנון צנח ב­־6.6% אשתקד, כך לפי הבנק העולמי, כששיעור הירידה הכולל מאז 2019 מוערך ביותר מ־38%. לצד זאת, השימוש הנרחב של חיזבאללה בתשתיות אזרחיות לפעילויות טרור גרם לסך נזקים של כ־8.5 מיליארד דולר. קבוצת כלכלנים לבנונים בחנה את השפעות המלחמה על הכלכלה הכלל־לבנונית ולא רק על דרום המדינה ומצאה כי 50 אלף עסקים, שמהווים כ־60% מכלל העסקים הלבנונים, הושפעו מהמלחמה. זה מתווסף לנתוני הבנק העולמי שמצביעים גם כי ענף המסחר הלבנוני הפסיד 1.7 מיליארד דולר ב־2024.

בצל הפעילות הפנים־לבנונית ומצד מדינות זרות לשיקום המדינה והתייצבותה, אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון דווקא אופטימי. "ברור כי איראן על שלל נגזרותיה מבינה שעבור האינטרסים שלהם נדרשות פעולות, אבל בלבנון חל שינוי מהותי במשוואה הפנימית. כשמסתכלים על ההנהגה החדשה, הם לא מעוניינים שחיזבאללה ירימו את ראשם, וגם אם לא יודו בכך - הם שמחים שישראל ממשיכה לתקוף את חיזבאללה. יתרה מכך, יכול להיות שאם הפסקת האש הייתה מגיעה בשלב מאוחר יותר, הם היו שמחים אף יותר מתוצאות הפגיעות בחיזבאללה".

מי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מינה ליועצו לנושא המזרח התיכון הוא מחותנו, מסעד בולוס, נוצרי ממוצא לבנוני. בדומה לנוצרים בלבנון עצמה, הוא פועל לרתימה בינלאומית לחיזוק הממשל הנוכחי והחלשת חיזבאללה. "ברמה אזורית, ההפיכה בסוריה עזרה ללבנון במניעת התעצמות חיזבאללה. אם זה יישמר ומדינת לבנון תצליח להחזיק חזק את מניעת ההתעצמות, אז עשויה להיווצר מגמה מועילה ברמה הבינלאומית. בישראל צריכים להיזהיר מסיטואציה שבה התפיסה הישראלית כי מדינת לבנון אחראית לא תביא למצב שבו חיזבאללה מושכים למלחמה כוללת מסוג שלא ישרת את ישראל ואת לבנון".

תימן ואיראן: החות'ים עקשנים ואין להם מה להפסיד

הנדבך האחרון בלחימה הישראלית המחודשת מול הציר האיראני הם המורדים החות'ים, שגם בבוקר יום א' שיבשו את שגרת החיים עם שיגור טיל בליסטי, שיורט. החות'ים מבצעים את השיגורים האחרונים על אף הגברת עוצמת האש שמפעילה ארה"ב נגדם, וכן האופן שבו טראמפ מדגיש כי הוא רואה בחות'ים ובאיראן כמקשה אחת - דווקא בתקופה שבה מדברים על חלון זמנים אחרון למו"מ על הסכם גרעין מחודש.

"איני חופשי לדבר על הפרטים", אמר השליח של נשיא ארה"ב למזרח התיכון סטיב ווייטקוף בראיון לטאקר קרלסון ביום שישי, לגבי נושא המגעים עם איראן והעברת מכתב מנשיא ארה"ב למנהיג העליון עלי חמינאי. "עם זאת, ברור דרך ערוצים מקבילים, באמצעות מדינות רבות וצינורות רבים, הם השיבו בחזרה". כלומר, בהחלט יש מגעים, ולא בהכרח החות'ים משרתים אותם.

איראן זקוקה לשקט הן עבור המגעים עם ארה"ב והן עבור כלכלתה המקרטעת. לאחר שבספטמבר האחרון עמד הריאל האיראני על 550 אלף לדולר, בשבוע שעבר נחצה רף המיליון. בכך, הושלם תהליך שחיקה לאורך שנות הרפובליקה האסלאמית, מ־71 ריאל לדולר ב־1979 לפי 14 אלף כעת. זה משפיע על כל אוכלוסיית איראן, כולל יותר משליש שחיים מתחת לקו העוני.

עיקר ההבדל בין איראן ומרבית זרועות ציר ההתנגדות לבין הזרוע של החות'ים היא שהאיראנים הם שיעים ג'עפרים, האסכולה הנפוצה ביותר בעולם השיעי, ואילו החות'ים הם זיידים, פלג שמהווה כ־35% מאוכלוסיית תימן. את היתר תופסים סונים שאפעים. הסוגיה הדתית הזו מייחדת את החות'ים, ומביאה לכך שלפי רויטרס - הם סירבו לבקשת טהרן להפחית את עוצמת התקיפות בים האדום.

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר כי החות'ים עקביים במסרים שלהם. "החות'ים הודיעו כי ברגע שתחודש האש בעזה הם ימשיכו לירות, והם מממשים. זאת. בשל עמידתם, הם זוכים להרבה מאוד אהדה ברחוב הערבי ברשתות החברתיות. החות'ים נתפסים כיחידים שמצליחים לעמוד מול ישראל וארה"ב. הנחישות האמריקאית מולם היא מצויינת. כל טיל שנופל עליהם מבורך, אבל צריך להבין את מגבלות הכוח והקושי לשנות את ההרגלים של החות'ים שמנהלים מלחמות ויכולים להם".

לגבי שאלת הכרעתם, ד"ר גוז'נסקי מטיל ספק. "זה הולך להיות סיפור ארוך. הסעודים נלחמו מולם במשך שבע שנים. הם עקשנים, כי אין להם הרבה מה להפסיד - ועלולים לפגוע בתשתיות נפט של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. להביס אותם לגמרי זה בלתי אפשרי, כמו אפגניסטן. הם מחופרים באזור צעדה שבצפון תימן עם שבטים, ואף אחד לא חולם להיכנס. לכן מנסים לפגוע בנכסים, לגרוע יכולות ולהרתיע. החות'ים הם מקרה קשה לפיצוח, וזה הולך להיות סיפור ארוך".