העומס על בתי המשפט הוא אחת הרעות החולות של מערכת המשפט. כדי להפחית את מספר התיקים ולקדם טיפול מהיר, מחפשים כל העת בהנהלת בתי המשפט, וגם המחוקקים, פתרונות יצירתיים. לפני כשנה הוקם ברחוב שוקן בתל אביב, בבית משפט השלום בעיר המשמש כבית משפט אזרחי-מסחרי, מרכז גישור פנימי ייחודי בתביעות קטנות.
היתרון במרכז הגישור: בזמן שהצדדים ממתינים לדיון, הם יכולים לרדת כמה קומות להליך גישור בתוך בית המשפט, ולסיים את התיק.
● רז נזרי מעריך שבג"ץ לא יפסול את הדחת רונן בר: "צריך לחצות רף גבוה בשביל זה"
● הלקח שלמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד משביתת המחאה הקודמת
מוסד התביעות הקטנות בישראל נועד להנגיש לאזרח הקטן את האפשרות לתבוע ללא ייצוג משפטי בסכסוכים אזרחיים. ההליך נועד לאזן את פערי הכוחות בין החברות בעלות המשאבים ובין האזרח. בתביעות אלה חל איסור ייצוג על-ידי עורך דין, וניתן להגיש תביעה עד לסכום של 38,900 שקל. האגרה עבור הגשת התביעות היא 1% מגובה התביעה ומינימום 50 שקל.
הנתונים מלמדים על זינוק בהגשת תביעות קטנות. בשנת 2023 נפתחו כ-33 אלף תיקי תביעות קטנות בכל הארץ. בשנת 2024 זינק המספר ל-40,576. מדובר בעלייה משמעותית, לאחר שבמרבית השנים קודם לכן עמד מספר התיקים שנפתחו בשנה על כ-30 אלף. בבית משפט השלום בתל אביב (ללא שלוחות בת ים והרצליה) נפתחו בשנת 2024 8,177 תיקים, עלייה של כ-1,500 תיקים מהשנה הקודמת.
בתום שנה של פיילוט, בהנהלת בתי המשפט מציגים נתונים שלפיהם מתוך 1,413 הליכי גישור שהתקיימו בשנת 2024, הגיעו לפשרות ב-975 תיקים - 69% מההליכים שבהם היה גישור בבית המשפט.
הרפורמה שתיכנס לתוקף באפריל: הכרעה ללא נוכחות הצדדים ודיונים בווידאו
במשרד המשפטים השלימו רפורמה בתחום התביעות הקטנות, שתיכנס לתוקף ב-5 באפריל. לפי התקנות שעליהן חתם שר המשפטים יריב לוין, לראשונה השופטים יוכלו להכריע על בסיס המסמכים ולקיים דיונים בווידאו. השינויים נועדו לייעל את ההליך ולהקל על העומס.
שופט יוכל לקיים את הדיונים בווידאו מרחוק, "אם ראה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים".
היתרונות לאזרחים הם חיסכון בזמן ההגעה לבית המשפט ובקיצור ההליכים. דיון בווידאו יכול להתאים לאנשים רבים ולחסוך מהם כסף וזמן רב, בפרט בפקקים הקיימים במרבית שעות היממה במדינה.
לצד היתרונות, יש חששות התלויים באופן היישום של השופטים. יש מי שמזהירים מהסכנות למי שלא מעוניין שיפסקו על-פי מסמכים בלבד. ארגון "לובי 99", שהיה בין הגורמים שהעבירו הערות למשרד המשפטים לפני אישורו, טוען כי ההכרעה על בסיס מסמכים צפויה להחריף את חוסר השוויון. זאת נוכח העובדה ש-50% מההליכים מתנהלים נגד תאגידים, והתובעים אינם מיוצגים על-ידי עורכי דין, בעוד שהתאגידים מיוצגים על-ידי אנשים מקצועיים שצברו ידע וניסיון בהופעות בבתי משפט.
"הפער מעמיק כשמדובר בתובע השייך לאוכלוסייה מוחלשת. פעמים רבות על הפער האמור מגשרים השופטים, למשל באמצעות הפניית שאלות לצדדים", אומרים בלובי 99. לעמדת הארגון, ההכרעה על בסיס מסמכים בלבד תוביל ל"פגיעה קשה בזכות הבסיסית לגישה לערכאות, אשר כוללת בחובה את הזכות להופיע בעצמו בפני בית המשפט".
איך פועל ההליך?
מרגע שמוגשת תביעה, יחלפו מספר חודשים עד למועד הדיון שייקבע. בכל תביעה קטנה שאינה תיק רכב, ושהוגש בה כתב הגנה, נשלח מכתב לצדדים המציע להם לפנות לגישור חיצוני. הגישור לא יעכב את הדיון בתיק, אך הוא מתקיים במועד ובמקום אחר. צדדים רבים לא מעוניינים להשקיע זמן נוסף, והם יגיעו ליום הדיון שנקבע להם.
הייחודיות של פיילוט הגישורים בשוקן הוא קיום הגישורים במקביל ליום הדיונים. הצדדים מקבלים פנייה מהמגשרים לפני מועד הדיון להגיע לגישור ביום הדיון או לקיים פגישה בזום. גם השופט יכול להפנות את הצדדים מהאולם.
את הליכי הגישור מנהלים מגשרים מבין המגשרים הנכללים ברשימה שנקבעה על-ידי הנהלת בתי המשפט. יש 11 מגשרים בסך-הכול, ובכל יום דיונים מתייצבים בין שניים לשלושה.
מרכז הגישורים פועל רק בתל אביב, ובהנהלת בתי המשפט שוקלים להרחיבו למחוזות נוספים בשנת 2026 לאור הצלחתו.
מי שמנהלים את האופרציה הם סגנית נשיאת בתי משפט שלום תל אביב, השופטת אפרת בוסני, המנהלת מחלקה אזרחית ואחראית על הגישור בתביעות קטנות; סגן הנשיאה, השופט טל חבקין, מנהל מחלקת תביעות קטנות; עו"ד נטלי לוי, מנהלת יחידת הגישור במערכת בתי המשפט; ועו"ד חמאדה סרואן, מנהל תחום הגישור בתביעות קטנות.
"אותנטיות מקסימלית"
בשיחה עם גלובס מספרת סגנית הנשיאה בוסני איך נולד הפיילוט. "הרעיון נולד מניסיוני שלי ושל שופט נוסף. בתחילת הדרך היינו שני שופטים, ששמעו חמישה ימים בשבוע תביעות קטנות במשמרת ערב שנמשכה לתוך הלילה, חמישה ימים בשבוע. 20-25 תיקי תביעות קטנות מאחר-הצהריים ועד ללילה. הבנתי שבזמן שהצדדים ממתינים לתורם, אפשר לנסות לפשר ביניהם ובכך לסייע לצדדים וגם לבית המשפט".
השופטת אפרת בוסני, סגנית נשיאת בתי משפט שלום תל אביב / צילום: דוברות הרשות השופטת
בבית המשפט בשוקן הבינו שאם הגישור יתקיים במקביל לדיון, יגבר שיתוף-הפעולה של הציבור, שלא יצטרך להפסיד יום עבודה נוסף על ההליך במקביל לרצון לפגוש שופט. שלושה חדרים הוסבו לחדרי גישור המתקיימים לצד הדיונים בבית המשפט, כך שהצדדים עוברים מהאולם לחדר הגישורים, או להפך.
השופטת בוסני מסבירה כי "בגישור שומעים את האותנטיות המקסימלית. דברים שאי-אפשר לומר באולם. העבודה שלנו היא להכריע. יש חשיבות להסכמה בין אנשים. הסכסוכים האזרחיים הם כל-כך כואבים, ואפשר לפתור אותם ברגע שנותנים לצדדים לדבר".
על אופי התיקים מספרת השופטת בוסני: "מרבית הגישורים הם בתביעות כספיות נגד מוסדות. ביטוחי בריאות, ביטולי טיסות וספקים. תיקי צרכנות מככבים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
