סעיף 49ב(2) לחוק מס שבח מקנה פטור ממס על מכירת דירת מגורים יחידה. זאת בהתקיים שני תנאים: המוכר לא מכר במשך 18 החודשים שקדמו למכירה דירת מגורים בפטור ממס לפי סעיף זה, ובארבע השנים שקדמו למכירה לא היו לו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים אחת.
השאלה היא, האם נישום שהיתה בבעלותו דירת מגורים "מזכה", ובנוסף לה דירות מגורים שאינן עונות על תנאי דירת מגורים מזכה, יהא זכאי לפטור (למשל, דירת מגורים ודירה נוספת שלא שימשה למגורים, גם אם היא מיועדת, לפי טיבה, למגורים). נוסח הסעיף כלהלן:
49ב. מכירת דירת מגורים מזכה תהיה פטורה ממס אם נתקיים אחד מאלה:
(1) ...
(2) הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאיזור כהגדרתו בסעיף 16א, והמוכר לא מכר, במשך 18 החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פיסקה זו, ובארבע השנים שקדמו למכירה לא היתה לו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים אחת כאמור;"
אם המילים "דירת מגורים אחרת כאמור" באות להחליף את המילה "מזכה" אשר ברישא של הסעיף, הרי שנישום שהיו בבעלותו, מעבר לדירת המגורים המזכה, דירות מגורים נוספות, שאינן מזכות, עדיין ייתפס כבעל דירת מגורים יחידה. משמע, רק דירת מגורים מזכה נמנית בסך הדירות שיש למוכר. אם לדוגמא, יש לו 10 דירות שרק אחת מהן מושכרת למגורים והנותרות לעסקים, ייחשב כבעל דירה אחת בלבד.
חוזר מס שבח שיצא בנדון מבהיר, כי פרשנות מס שבח היא כי כל דירה נוספת (לרבות שאיננה מזכה) באה במניין הדירות. ברם, פרשנות זו אינה מתחייבת.
לדעתנו, אין להביא דירות שאינן מזכות במניין הדירות. פרשנות זו נלמדת מההשוואה לנוסח סעיף 49ב(1), המדבר על 'דירת מגורים אחרת', ובכך ללא ספק מוחל גם על דירות מגורים שאינן מזכות (כפי שעולה מהלכת ויצמן, יש ללמוד על פרשנות סעיף 49ב(2) מההשוואה לנוסח סעיף 49ב(1), שהרי שני הסעיפים עוסקים בנושא דומה).
יתר על כן, באם נאמר שהמילה "כאמור" אינה מחליפה את המילה "מזכה", הרי בהכרח היא באה במקום המילים "בישראל ובאיזור", כהגדרתו בסעיף 16א'. אולם מילים אלה מיותרות לחלוטין, שהרי גם אם היו נמחקות מהסעיף, עדיין הוא היה חל הן על דירות בישראל והן על דירות באיזור (לאור סעיף 3א לחוק), ועל כן מה טעם מצא המחוקק לחזור על הוראה מיותרת מספר פעמים?
ולבסוף, גם מטרת החוק תומכת בפרשנות המוצעת לעיל. ודוק: דירה המשמשת כמשרד אינה משום תחליף לדירת מגורים מזכה, וממילא לא היתה נמכרת בפטור ממס. על כן היא מהווה לא יותר מאשר צורת השקעה, כצורות השקעה אחרות, אשר אינן פוגעות בזכאות הנישום לפטור לפי סעיף 49ב(2).
אין מקום, איפוא, לשלול מנישום פטור בשל החזקתו בנכס שממילא מכירתו אינה פטורה. מאידך, אם היו בבעלותו מספר דירות מגורים מזכות, הרי שהדבר מלמד כי נישום זה משקיע את הונו בנכסים פטורים ממס, ואין כל מקום לעודד נישום שכזה.
הבהרת העורך: בהמשך למאמר שפורסם ביום ה-1.9.97 בטור זה, ברצוני להבהיר כי למרות העלול להשתמע מחוזר מס שבח 10/97, גישת רשויות מס שבח, עליה אני מברך, היא כי דירה ששימשה למגורים במשך 4 שנים רצופות תהווה דירת מגורים מזכה, גם אם לא היתה אך ורק בבעלות המוכר במשך כל התקופה. «עו"ד זיו שרון, אודי שוסטק «סעיף 49ב(2): שאלת מניין הדירות «
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
