הקרב על הקו הכחול

מאבק השטחים בין הישוב עומר לבין הבדואים ממחיש את הקושי בשינוי של תחום הרשות

ביום שלישי שעבר כינס מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות את כל בעלי העניין בנושא שינוי הגבולות של רשויות מקומיות בישראל. לכנס הגיעו עשרות ראשי רשויות מקומיות, פקידים בכירים, מנכ"ל משרד הפנים, אבי מעוז, ומנכ"ל מרכז השלטון המקומי, גיורא רוזנטל. כן השתתפו מומחים לתחום זה מן האקדמיה, בהם הפרופסורים שלמה חסון וערן רזין. בדיון העלה עו"ד יהושע חורש את סוגיית השינוי של תחומי הרשויות בישראל, הכוללת בעיות חוקיות רבות שנוצרו במשך השנים. סוגיה זו היא נושא מרכזי וחשוב המעסיק רשויות מקומיות רבות בארץ. שינוי תחום השיפוט אינו דבר פחות ערך לגורמים העוסקים בו, החל מרמת השלטון המרכזי והמשרד הממונה (משרד הפנים) ועד לאחרון היישובים העירוניים, אפילו הקטנים ביותר. לחלק מהיישובים, בייחוד אלה המתבססים על היסטוריה ארוכת שנים של שלטון מקומי - אשר התחיל במרחב ארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי והנץ כבר בסוף תקופת השלטון העותומני - מהווה תחום השיפוט מגמה ושאיפה שאינה תלויה במצב פוליטי כלשהו. מאז קביעת תחומי השיפוט של היישובים בישראל נעשים ניסיונות לשנות גבולות בהיקפים גדולים. ההתפתחות האורבנית בארץ וגידול האוכלוסייה על ידי הגירה חיצונית (מחו"ל) מחד והגירה פנימית מאידך, מהווים בסיס לבקשות השינוי. עליות גדולות היוו ומהוות מוקד למירב הבקשות, אשר רובן יזומות על ידי הרשויות עצמן וחלקן על ידי גורמים ממשלתיים העוסקים בפיתוח ושיכון - כמו משרד השיכון. הליך השינוי כיום אינו הליך סטטוטורי. אמנם בשנים האחרונות נעשים ניסיונות למסד את התהליך ולעגן אותו בכללים שיחייבו את מבקשי השינוי לפעול כדי להניע את הסמכות הפוליטית לאשר ולאפשר את השינוי (כדוגמת ועדת קלעג'י - לייעול וזירוז שינוי תחומי שיפוט 98'). מתחילתו התהליך מתבסס על מספר אלמנטים מרכזיים, אשר כולם ניתנים לכימות ולבדיקה אובייקטיבית: הכלכלי, התכנוני והפוליטי. בדיקתם יכולה להיעשות כולה על ידי מומחה בעל מקצוע בתחומים הללו, שימליץ לדרג הפוליטי המחליט. עצם הקמת פורום בודק של ועדת חקירה מהווה החלטה המבקשת לעצמה מסגרת מסודרת של הנמקות. רק בפקודת העיריות (סעיף 8) מחייב החוק להקים "ועדת חקירה" - וזאת כאשר מדובר בשינוי תחומי עירייה בלבד. המונח "ועדת חקירה" כשלעצמו מזכיר לנו ממשל זר, שבו יש לחקור עובדות ולחייב את הבודקים או את החוקרים בהכנת תסקיר מפורט (דיסרטציה). כל זאת לאחר שעצם המינוי וניסוחו אומרים הכול: "הואיל ונראה לי כי רצוי לשנות את תחומה של העירייה" (נוסח כתב המינוי לועדת חקירה). כך ממנה בעל הסמכות החוקית (המנכ"ל או השר) ועדה לשינוי תחום רשות מקומית, ובכך למעשה הוא מצווה על בדיקה, שתוצאותיה הכלליות ידועות לרוב מראש. הלכה למעשה, בדיקה מקצועית אובייקטיבית של בקשה לשינוי תחום שיפוט יכולה לספק את המענה הנכון, המלא והמקיף לשאלה אם יש צורך בשינוי תחום שיפוט של רשות מקומית ואם נכון הדבר מבחינה תכנונית, חברתית וכלכלית, כאשר ברוב המקרים היתרונות נוטים לשיקול כלכלי ולא תמיד תכנוני. מאחר שמאגר הקרקעות במדינה נמצא רובו ככולו בתחומי המועצות האזוריות, ואילו הרשויות העירוניות תדרושנה תמיד תוספות שטח, הרי בדיקת הצרכים הכלכליים - של הרשות העירונית מכאן ושל המרחב האזורי כולו מכאן, ובייחוד שיתוף הפעולה בין שני הגורמים - היא שתיתן את התוצאה הסופית המבוקשת תוך איזון מירבי בין צרכי המבקש לבין שיקולי הנותן. ההחלטה הסופית נתונה בכל מקרה בידי הזרוע השלטונית המרכזית, שהיא הנותנת והיא הלוקחת, והסמכות נתונה בידי שר הפנים או המנכ"ל, שאימוץ הבקשה תלויה בשיקול דעתם הבלעדי, לאחר שיעיינו בהמלצות מקצועיות אובייקטיביות (ולא בוועדות חקירה), אשר גם הן רק בגדר המלצה בלבד. לסיכום: מפת הרשויות המקומיות בארץ היא מערכת דינמית רבת עוצמה, המצויה כל העת בשינויים בלתי פוסקים ובאיזונים כלכליים ואיזוריים עדינים המכריעים את השיקולים בהחלטות לשינוי גבולות. אין סיבה לסבכם בהליכים מתמשכים ומורכבים של ועדות ותתי ועדות. בדיקה מקצועית והחלטה מדינית יפתרו את מירב הבעיות בפרקי זמן קצרים בהרבה וכך ייחסך תהליך ביורוקרטי יקר, ארוך ומיותר. ראוי לבדוק בחיוב גם שינוי של החוק המחייב הקמת ועדת חקירה במקרה של בקשה לשינוי תחום שיפוט של עירייה. הכותב הוא מתכנן ערים וחוקר התנגדויות.