דיני החוזים

לפני כשלוש שנים יצא לאור אוגדן "הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי", בעריכת איל זמיר, מרדכי ראבילו וגבריאלה שלו. שמם של העורכים הולך לפניהם, והאוגדן שטרחו בעריכתו הצדיק את הציפיות. עתה הופיעה המהדורה השנייה של האוגדן הזה, וממילא מתבקשת תמיהה: אם החיבור הוגש במתכונת של אוגדן, הציפייה של הציבור הרחב היא לדפי עדכון ודפי תוספות. אך העורכים העדיפו מהדורה חדשה. מהדורה זו, כקודמתה, מצטיינת בעריכה קפדנית ובהגשה שובת לב. אף הפסיקה שניתנה בשנים האחרונות בתחום דיני החוזים רבה היא דיה להפקתה של המהדורה החדשה. אלא, שהמעיין במהדורה החדשה יכול בנקל להבחין כי מתכונתה מקשה על עדכון, כמקובל בחיבורים כה רבים בתחום המשפט המוגשים על דרך של אוגדן, וניתנים לעידכון תדיר. במובן זה גם המהדורה השנייה נושאת עימה את הקושי שאיפיין את המהדורה הראשונה, שהרי המהדורה החדשה אינה שונה במובן זה מקודמתה ואם יחפצו עורכיה לדאוג לדפי עדכון תקשה עליהם המלאכה. משאמרנו מה שאמרנו על עניין שהוא בעצם קשור לשיקולים הכלכליים של רוכשי האוגדן, נדגיש כי זהו חיבור ממצה בתחום חוקי החוזים. במה דברים אמורים? תחום דיני החוזים זכה לסיקור נרחב בספרות המשפטית והעוסקים בתחום זה מעריכים היטב את תרומותיהם של מחברים כגון גבריאלה שלו, דניאל פרידמן ונילי כהן. הוסף להם את סידרת הפירוש לדיני החוזים בעריכת ג' טדסקי, אשר במסגרתה יצאו לאור דיני המכר בעריכת א. זמיר, דיני המשכון בעריכת י. וייסמן, דיני חוזי הקבלנות בעריכת א. זמיר ועוד חיבורי פירוש כגון: א. בן נון על החוזים האחידים, מרים בן פורת על המחאת חיובים, י. אנגלרד על הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ש. גינוסר על חוק הערבות, מ. ראבילו על דיני המתנה. וכמובן טרם נס ליחם של הספרים פרי עטו של ז. צלטנר המנוח, הן שלושת הכרכים שלו על דיני החוזים קודם לחקיקת חוקי החוזים החדשים, הן שני האוגדנים שלו על חוקי החוזים החדשים, ולעניין החיבורים החשובים ניתן כמובן גם להזכיר את חיבורו המקיף של א. ברק על חוק השליחות. במה שונה האוגדן המונח בפנינו מן החיבורים שהזכרנו? חיבור זה, המכונה בפי תלמידי משפט ומרצים בשם "הקומנטאר", מרכז את ההלכות שנפסקו בהתייחס לכל סעיף וסעיף מהחוקים אשר האוגדן מקיף. חוקים אלה הם: חוק הכשרות המשפטית, שני חוקי החוזים העקרוניים - החלק הכללי והחלק הדן בתרופות, חוק החוזים האחידים, חוק המכר וחוק המכר דירות, חוק השכירות והשאילה, חוק חוזי קבלנות, חוק המשכון, חוק חוזה ביטוח וחוק השליחות. ליתר דיוק, "הקומנטאר" שבפנינו מרכז לא רק את הפסיקה אלא גם התייחסות מתמדת ורצופה לספרות החשובה שיצאה לאור בתחום החוזים, רובם הזכרנו לעיל ונוסיף אליהם את ספרו של א. זמיר עקרון ההתאמה בקיום החוזים, ספרה של נ. כהן על התערבות ביחסים חוזיים, ספרו של ש. לרנר על שכירות נכסים, ספרו של ד. פרידמן על דיני עשיית עושר ולא במשפט ועוד כהנה וכהנה. האוגדן מגיש כל סעיף וסעיף מתוך החוקים שצוינו, ובהמשכו של כל סעיף, בסדר דו טורי ממקד את עיקרי ההלכות תוך הסתמכות על הפסיקה או על הספרות. לאיש המעשה, אין תחליף לאוגדן הזה בבואו להתמודד עם סוגיות שבדיני החוזים. אולם, המהדורה הראשונה הוכיחה את עצמה כמבוקשת הרבה יותר בין תלמידי המשפט מאשר בין העוסקים במשפט הלכה למעשה. רבים סברו כי הספרות הרבה בתחום זה והפסקים הקיימים והנתונים אינם מצדיקים את ההיזקקות לפירוש קצר. מי שסברו כך טעות בידם. האוגדן שבפנינו מוכיח כי גם כאשר מגישים עיקרי הלכות מתוך הפסיקה והספרות, שונה הגשתם בידי המומחים והבקיאים, מהגשתם בידי מי שבקיאותם ומומחיותם איננה עומדת על הרמה הראויה. מודעים אנו לשטפון של ספרי משפט שחלקם הנכבד הוא הגשת חוקים בליווי עיקרי פסיקה, הערוכים בידי מי שנסיונם מועט ובקיאותם בלתי מרשימה. משכך, נוצר אצלנו מצב ששופטים נמנעים מלהידרש, לא כל שכן להיזקק, לספרות המשפטית שעריכתה היא על דרך של סעיפים ופרשנות לצידם. עמיתינו מעבר לים יודעים היטב להבחין בין חיבור ראוי הערוך במתכונת כזו, לחיבור שאינו ראוי והדוגמאות לכך אינן מעטות. נזכיר מכולן את ספרו של בקלי על דיני החברות, אשר כרכיו מצויים בכל ספרייה משפטית מכובדת, והספר ערוך על דרך של הגשת סעיפי פקודת החברות האנגליים ופירושם, לרבות פסיקה וספרות, ואין המומחים נרתעים מלהידרש ולצטט מתוכו. במקומותינו הורגלנו להתייחס בכובד ראש מופחת לאלה מספרי המשפט הערוכים על דרך של סעיף והפירושים לצידו. הפירוש הקצר המונח בפנינו מוכיח עד כמה שגויה גישה זו. אכן, לא כל האמור לצידו של כל סעיף הוא רעיון מקורי שהעורכים הגוהו, אבל דווקא היא הנותנת, משום שכאשר העורכים הם ראויים ובני סמכא, הרי הפרשנות שהם נותנים לפסקי דין או לסיפרות או למה שהם אומרים כי ראוי להידרש מתוך הפסקים או הסיפרות, או האופן שבו מתפרש עיקרו של פסק הדין בעיני העורכים הללו, הם הנותנים תוכן וטעם לחיבור מעין זה. ואמנם המבקש כיום למצוא פתרונה של סוגייה בתחום דיני החוזים, ייטיב לעשות אם יטול לידיו את הפירוש הקצר, וימצא בו לא רק דברי פרשנות, לא רק מובאות מתוך ספרות ופסיקה, אלא גם הכרעה ברורה לגבי עניין פלוני או אלמוני לצד פירושו המחייב. אין זה מקרה שהחיבור הזה נעם לתלמידים הרבה יותר מאשר למשתמשים. אופן הגשת הדברים והרצף האחיד של ניסוחי הדברים אמנם מדיפים ניחוח קונטיננטלי, כמו גם חוקי החוזים עצמם, אבל אינם תואמים להרגליו של המשפטן הישראלי. אפשר ששימוש חוזר ונישנה בפירוש הקצר יסיר מחסומים. לגבי מי שמתמודד עם סוגיה סבוכה שבתחום דיני חוזים, הרי החומר המוגש בפירוש הקצר לא יהיה בו כדי להספיק או לספק, אך אין ספק שמכל החיבורים מתחום דיני המשפט, ההלכות המוגשות בתמצות, כשסגנונן רהוט וצלול, יכולות לשמש בסיס יציאה לחיפושים של הפתרונות היחודיים. העורכים הקפידו, ככל הנראה, כי האוגדן יהיה בר כרך אחד ולכן, אין בו מפתח עניינים, אין בו רשימת פסקי הדין המוזכרים בו, ואין בו מוספים נוספים שהורגלנו להם בספרים כה רבים. מכל המוספים והתוספות הללו, חשיבות מיוחדות הייתי מייחס לאינדקס. מה גם שהנסיון מורה ומלמד כי שום מידה של התעמקות או של רוחב אופקים בספר משפטי איננו יכול לסייע במידה הראוייה לנדרשים לו בלעדי מפתח עניינים ממצה וערוך כהלכה. מבין ספרי המשפט אפשר להבחין בין ספרי המחקר לבין ספרי עזר. לא מעטים הספרים שהם חלקם ספרי עזר וחלקם ספרי מחקר. ספר העזר הוא כלי שימושי המשקף את ההלכות, הפסיקות, הדעות וכיו"ב. ספר מחקר חייב, כמובן, להתבסס על פסיקה נתונה אולם מעבר לכך הוא נותן הזדמנות בידי מחברו לחקור סוגיות להגיש התפתחותן של סוגיות בהיקפן המלא, לעסוק בהלכה המחייבת בבחינת דין מצוי ולחקור בטעמי התגבשותו של הדין המצוי ואף להציע דין רצוי. הפירוש הקצר הוא בראש וראשונה ספר עזר. עורכיו, כולם יחד וכל אחד מהם, ידועים ומוכרים בבקיאותם המופלגת בתחום הנדון. איל זמיר הוא מחברם של כמה ספרים בתחום דיני החיובים, במסגרתם גילה חשיבה משפטית מקורית מעמיקה. מרדכי ראבילו הוא חוקר בעל חשיבות יתרה בנוף המשפטי שלנו, משום שמדובר במשפטן מובהק אשר עיסוקו איננו רק המחקר המשפטי הצר, אלא חושף בכתביו הרבים בקיאות מופלגת במשפט הקונטיננטלי ומומחיות מפתיעה ומדהימה בהיסטוריה של המשפט הישראלי. גבריאלה שלו הגישה לציבור הרחב חיבור ממצה בתחום דיני החוזים שהוא כמדומה גם הנפוץ מבין החיבורים בתחום זה. שלו הצליחה לשלב בחיבורה סיסטמטיות וכשרון דידקטי, ביחד עם כל אלה השכילה לגלות איפוק בכך שלא כל סוגיה המושכת את ליבה גורמת לכך שהיא תרחיב ותעמיק בה ללא גבול על חשבון מכלול הנושאים שבתחום דיני החוזים. אם שלושה אלה חברו יחדיו למלאכת העריכה הקשה והמכבידה של פירוש קצר לחוקי החוזים, הרי שהתוצאה לא יכולה להיות מאכזבת. ואמנם הפירוש הקצר הזה, חרף שמו, אינו קצר, הוא פירוש ממצה ומרחיב ויכול לשמש דוגמא לתחומים אחרים של המשפט שלנו, שזה סוג הספרים שצריכים להימצא בספרייתו של המשפטן המבקש תשובות מיידיות ומוסמכות לסוגיות שהוא מתמודד איתן. הספר יצא לאור במכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר שליד הפקולטה למשפטים, האונ' העברית בירושלים. מכון זה הוא החשוב מבתי ההוצאה שדואג להוציא לאור ספרות משפטית מחקרית. הנה מונח בפנינו ספר משפטי שימושי מכל בחינה שהיא. אין ספק שלאחר המהדורה השנייה תבוא גם שלישית. ראוי היה כי במהדורה השלישית ידאגו העורכים, לכל הפחות, לצרף מפתח עניינים ראוי. ואולי ישקלו עשיית שימוש במגוון העצום של אותיות והדגשות העומדים לרשותם של מדפיסים ומו"לים. *"הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי בעריכת איל זמיר, מרדכי א' ראבילו, גבריאלה שלו בעריכת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, תשנ"ה - 1994". כל הזכויות שמורות לחברת רת"ק בע"מ פקס 7523311 « « דיני החוזים - פסיקה ופרשנות « הופיעה מהדורה שנייה של אוגדן "הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי" * האוגדן מציע הלכות המוגשות בתמצות, בסגנון רהוט וצלול, היכולות לשמש בסיס יציאה לחיפושים של הפתרונות היחודיים * עריכה קפדנית ושובת לב