35 שנות מאסר הוטלו על בני סלע שהורשע ב-13 מקרי אונס אכזריים

השופט נתן עמית ציין בגזר הדין: "עבירותיו מצויות בקצה החמור ביותר. הוא ביצע את העבירות כחיה העטה על קורבנה. קורבנותיו היו חסרות ישע וברוב רובם של המקרים נכנעו לו. מעשיו הותירו בנפשן צלקת שלא תימחה עד סוף ימיהן.

"מעשיו מעוררים סלידה ושאט נפש, והעונש צריך לבטא את סלידת הציבור ואת האינטרס הציבורי המחייב שמעשיו לא יישכחו ושהעונש לא יהווה עלבון לקורבנותיו".

סלע ישב בפנים חתומות לאורך כל הקראת גזר הדין במשך יותר משעה, ולא הגיב ואף לא הישיר מבט בעיני השופטים, או הנוכחים באולם. עורך דינו של סלע, איל שמחוני, אמר לאחר הקראת גזר הדין: "אני רוצה להזכיר שאנשים שרצחו, נידונו בדרך כלל ל-25 שנות מאסר, ופה אדם שעשה עבירות נוראיות, אבל פחותות מרצח, נשלח ל-35 שנות מאסר".

התביעה ביקשה להטיל על סלע עונש של עשרות שנות מאסר, "כדי שלא ייצא מהכלא עד סוף ימי חייו". ואילו סניגורו של סלע טען, כי העונש המירבי הקרוב על פי החוק לעבירה הקשה ביותר באישומים אלה עומד על 20 שנות מאסר.

העונש המצטבר על העבירות בהן הורשע סלע עומד על 220 שנות מאסר. השופט נתן עמית ציין, כי הוא לא רצה להטיל "עונש ראווה".

"נתנו עונש כללי ולא עונש על כל עבירה בנפרד. אינני רואה סבירות בהטלת עונש של 220 שנות מאסר, כאשר ברור שהנאשם לא ישא אותו במלואו ויש בכך מידה מסויימת של מלאכותיות וטעם לפגם של הפרדה, אם הכוונה לראות בו עונש הרתעתי וזו אינה מדרכו של בית המשפט".

על-פי החוק הקיים, בני סלע לא יוכל לקבל הפחתה של שליש ממאסרו, אם הוא ימשיך להיות מוגדר כ"אדם מסוכן".

השופטת עדנה קפלן ציינה בגזר הדין, כי מעשיו של סלע הם "מעשי זוועה". לדבריו, "הנאשם השליט טרור מובהק במרקם חיי המדינה. בתסריט איום החוזר על עצמו, בכניסה לבתים, לרשות היחיד המוגנת, בלבוש כיסוי, מסיכה, באיומי סכין ובקשירת קורבנותיו ובסאדיזם איטי של עשיית מעשיו. זה היה סרט אימה, אשר לא נגמר. נראה לי, כי מעולם לא הגיע במדינת ישראל כתב אישום כה קשה בעבירות אלו". גורמים בפרקליטות העריכו, שלא יוגש עירעור על העונש, לאחר שהם ציפו לעונש של 40-30 שנות מאסר בפועל. גם עורך דינו של סלע לא מתכוון לערער.