מה צריך חוק חופים?
לישראל רצועת חוף בת 198 ק"מ בלבד. כבר כיום, פחות מ-100 ק"מ נותרו פתוחים
לציבור, היתר חסומים ע"י נמלים, תחנות כוח, מתקני צבא ובנייה פרטית וציבורית.
ייחודו של החוף מזמין לחצים נדל"ניים כבדים, וכבר כיום יש תוכניות ויוזמות
בנייה לגבי מרבית החופים בארץ. נזקים כבדים כבר נגרמו לחופים בשורה של פרויקטים.
יש למנוע נזקים נוספים ולשמור על החוף לטובת הציבור והדורות הבאים. רק חוק
חופים יכול להבטיח שפיתוח החוף ושימורו ייעשו לאור העיקרון המנחה, שהחוף הוא
נכס ציבורי.
האם תמ"א 13 לא מספיקה?
תוכנית מתאר ארצית מס' 13 לחופים אושרה ב-1983, והיא שקובעת את עקרונות התכנון
לאורך רצועת החוף הים תיכונית של ישראל. בפועל - ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות,
שאמורות לאכוף את חוק התכנון והבנייה ואת הוראות התמ"א, אינן עושות זאת. דווקא
הוועדות המקומיות וראשי ערי החוף העומדים בראשן הם שיוזמים את פיתוח החוף,
תוך הפרה בוטה של הוראות תמ"א 13.
כך, בוצעה בנייה בתוך תחום ה-100 מטר האסור לבנייה, בנהריה, חיפה, חדרה ות"א,
וכך גם נמכרו דירות פרטיות, בניגוד להוראות תמ"א 13 בפרויקט מגדלי חוף הכרמל
בחיפה, סי אנד סאן בת"א, מרינה הרצליה ועוד. בנוסף לכל אלה, לחציהם של גורמים
אינטרסנטיים גרמו למועצה הארצית להחליט על הכנסת שינויים בתמ"א 13, שאישורם
עלול לפגוע קשות בחופים.
מה הם עקרונות היסוד של החוק?
שני עקרונות קיימים בכל חוקי החופים המתקדמים, הנגזרים מהנחת היסוד, שהחופים
הם רכוש כלל הציבור: האחד, שיש לשמור על פתיחות החוף מבחינה פיזית, כלומר שלא
למנוע את גישת הציבור אליו ולא להגביל את יכולת התנועה בו. והאחר, שיש לשמור
על פתיחות החוף מבחינה ויזואלית, כלומר - לווסת ולכוון את הפיתוח באיזורי החוף
באופן שערכו הנופי המיוחד יישמר ככל האפשר. לעניין זה חשיבות מיוחדת, בהתחשב
באקלימה החם והלח של רצועת החוף ובעובדה שלעתים האפשרות להגעת רוח מן הים היא
הדבר היחיד המבדיל בין מזג אוויר נסבל לבלתי נסבל ביישובים הסמוכים לחופים.
האם יש עוד מדינות מערביות שיש להן חוק חופים?
אחת הטענות המושמעות רבות נגד חוק החופים היא, שאין זה נהוג להסדיר עניין תכנוני
(למשל, פיתוח החופים) בחוק - אלא בתוכנית. בפועל, מדינות מערביות רבות כבר
הכירו בייחודו של החוף ובחשיבותו הציבורית, והסדירו את ההגנה על החופים לטובת
הציבור בחוק, שהוא האמצעי היעיל ביותר מפני לחצי הפיתוח הפרטיים המאיימים עליו.
כך עשו קליפורניה, ניו יורק, ספרד, הולנד, תורכיה ועוד.
מהם השינויים המרכזיים שמציע חוק החופים? הצעת החוק מסדירה את השימושים הנעשים
בחוף ומבקשת לאזן בין האינטרסים השונים הגלומים בו. ההצעה קובעת, כי החוק יחול
על רצועה בעלת חלק ימי ויבשתי (משני צידי קו המים) ועוסקת בשני תחומים עיקריים:
מניעת זיהום והגבלת הפיתוח לאורך החוף לבנייה הכרחית, אשר משרתת את הציבור
בכללותו.
באיזה מרחק מקו המים תותר הבנייה עפ"י החוק האם נכון שאסור יהיה לבנות במרחק
500 מטר מהמים?
חוק החופים מעגן את העיקרון שנקבע זה מכבר בתמ"א 13 - היינו: במרחק 100 מטר
מקו המים חל איסור מוחלט על בנייה (בין שהקרקע פרטית או ציבורית).
החוק מוסיף, כי באיזורים מיוחדים מבחינה נופית, שהם בעלי ערך סביבתי, תיאסר
הבנייה גם במרחק של 200 מטר מהמים. רק במקרים חריגים, כאשר ברצועת החוף יש
ערכי נוף פיתוח ייחודיים - כגון שפך נחל, מערות, עתיקות, דיונה משומרת או מצוק
שברירי - תיאסר הבנייה עד למרחק של 500 מטר מהמים, ובתחום אותם ערכי נוף בלבד.
בכל מקרה, כאשר מדובר במתקן המשרת את כל הציבור ויש צורך בהקמתו סמוך למים
(מתקן התפלה, נמל וכו'), תותר בנייתו אף על קו המים עצמו.
אילו מגבלות, אם בכלל, יוטלו על ועדות התכנון עפ"י החוק?
לפי החוק, כל תוכנית בנייה בשטח שעליו חל החוק תחייב אישור של הוועדה למי החופין.
ועדה זו קיימת כבר כיום, והיא אחראית למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. עפ"י
החוק, יידרש אישור סופי של הוועדה לצורך קידום תוכניות בוועדות התכנון. הוועדה
למי החופין היא גוף מקצועי ולא פוליטי. יושבים בה נציגי משרדי ממשלה ונציגי
ציבור, והיא תרכז לאחר אישור החוק את חקר רצועת החוף הישראלי. על הוועדה יוטל
לוודא שהתוכנית ברצועת החוף הכרחית, כי נערך תסקיר רציני של השפעה על הסביבה
וכי יש בתוכנית מינימום פגיעה בחוף המשרת את מיליוני אזרחי ישראל.
מה יהיה על תוכניות בנייה שאושרו לפני החוק וסותרות אותו?
תוכניות מאושרות לא יושפעו מהחוק.
האם יש הבדל בין קו החוף העירוני לקו החוף שמחוץ לעיר?
יש הטוענים (כמו מהנדס העיר ת"א), שעקרונית, חוק החופים אינו מתאים לחופים
שבשטחי הערים. ההיפך הוא הנכון! דווקא בתוך הערים מספר המשתמשים בכל מקטע של
חוף גדול בהרבה. אוכלוסיות שלמות כלל אינן יכולות להגיע אל החופים שמחוץ לערים
בשל היעדר אמצעי תחבורה. דווקא בחופים העירוניים גדושי המתרחצים, כל גרגר חול
זקוק להגנה וכל ס"מ חוף יקר מפז. החוף העירוני משמש מקום מפלט מן החום הישראלי
הכבד, מקום של מרגוע ושלווה בתוך ים הבטון העירוני, גם עבור התושבים חסרי האמצעים.
דווקא בערים, לחצי פיתוח על החוף הם שמובילים לפרויקטים ההרסניים ביותר, אשר
גוזלים מן הציבור הן את החוף עצמו והן את המבט לים, לטובת קומץ עשירים.
האם הרשויות המקומיות או ועדות התכנון יצטרכו לפצות אנשים שייפגעו מהחוק?
היות שכל זכויות הבנייה המאושרות כיום יישמרו גם לאחר כניסת החוק לתוקפו -
אין מדובר בפגיעה בזכויות קנייניות, ולכן אין צורך בפיצוי.
האם יהיה אסור לגבות כסף בשום צורה עבור הכניסה לחוף?
עפ"י החוק לא ניתן יהיה להתנות את הגישה לחוף בתשלום. ניתן יהיה לגבות תשלום
עבורשירותים ספציפיים כגון חניה, ואולם עצם הגישה לים (להולכי רגל, למשל) תתאפשר
חינם ולכול. נוכחות מציל, ניקיון החוף, סככות צל ואספקת מי ברז לא ייחשבו לשירותים
המצדיקים גביית תשלום.
האם לחוק יש שיניים שיאפשרו את אכיפתו?
חוק החופים מוסיף מנגנוני אכיפה שיסייעו בהפעלתו. כך, למשל, יתווספו סמכויות
אכיפה לוועדה למי החופים, וכן מוצע כי הציבור בכללותו יוכל לדווח לרשויות על
הפרות של החוק, ואם הרשות לא תפעל בעניין - יוכל האזרח הפרטי לנהל הליך משפטי
עצמאי נגד מפרי החוק.
מי הם התומכים ומי הם מתנגדי החוק?
על הצעת חוק החופים חתומים 33 חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית. בקריאה הטרומית
עברה הצעת החוק ברוב של 63 תומכים נגד אחד, כשאפילו ממשלת ישראל תומכת בהצעה
ומכירה בצורך הציבורי בה. המתנגדים לחוק הם בעיקר קבלנים ויזמים וכן כמה מראשי
ערי החוף (בייחוד ראשי הערים של ת"א, נתניה ובת ים).
הללו מודים בגלוי, כי ברצונם לנצל את קו החוף כמנוף כלכלי, היינו: להשתמש בשטח
הציבורי היקר והנדיר הזה לשם בנייה שתכניס ממון רב לקופת העירייה שלהם, תוך
התעלמות מהצורך שכל חופי הארץ יעמדו לרשות כל תושביה, גם אם אינם גרים ליד
החוף. ראשי ערים אלה ככלל אינם מוכנים להבטיח את השימוש הציבורי בחוף, והם
(או קודמיהם בתפקיד) אחראים באופן אישי לאישור תוכניות בנייה המפרות כבר כיום
את תמ"א 13.
האם החוק כרוך בעלויות תקציביות?
חוק החופים אינו מטיל עלויות על תקציב המדינה או העיריות. איסוף הנתונים הבסיסי
המתחייב מהצעת החוק ייערך ע"י גופים הקיימים כיום וזו מומחיותם. כמו כן, מציע
החוק להקים קרן למניעת פגיעה בחופים. כל מי שיקבל היתר בנייה בשטח שעליו חל
החוק, יחויב להפריש לקרן אגרה לפי מפתח קבוע מראש. כספי הקרן ישמשו לניקוי,
שיקום, בדיקות מדעיות וסקרים של רצועת החוף הישראלית. כמו כן, ישמשו כספי הקרן
לתחזוקת חופים מוכרזים כתחליף לתשלום הנגבה בהם כיום.
הכותבת היא יועצת משפטית ודוברת עמותת אדם טבע ודין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
