עלה להם סעיף 5

אירגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים יוצא למאבק נגד מה שנראה להם כיישום מעוות של חוק חובת מכרזים בתחומי התכנון וההנדסה, והטענה המרכזית שלהם: יש זילות של מרכיב האיכות, תוך קידוש מרכיב המחיר

אירגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים הודיע על פתיחת מאבק ציבורי ומשפטי נגד חוק חובת המכרזים, שלטענתם עיקר תכליתו העדפת מגיש ההצעה הזולה ביותר, על פני מגיש ההצעה האיכותית. לטענת האירגון, אסון גשר המכבייה יצר תקדים משפטי, לפיו לא רק המתכננים והקבלנים נתבעים ומורשעים, אלא גם מזמיני העבודה. לכן יש צורך להעביר לכל המערכות הממשלתיות את המסר, לפיו מי שיזמין תכנון על פי מדד המחיר בלבד, נוטל על עצמו אחריות פלילית.

לצורך המאבק התקשרו האירגונים עם משרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן, משרדו של שר האוצר לשעבר, יעקב נאמן, ועם היועץ הכלכלי דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שתפקידם יהיה להוכיח, שחוק חובת מכרזים לא רק שאינו מביא תועלת לציבור - אלא גורם לנזק.

עוד הודיע האירגון, שבכוונתו לבקש ממכון התקנים לבדוק את עמידותם של פרויקטים שלא בוצעו לפי שיקולים של איכות וטיב, וכן את מידת האחריות האישית של הפקידים, שעל פי שיקוליהם נבחרו המתכננים והמודדים בפרויקטים אלה.

לטענת ראשי האירגונים, המהנדסים איתן עמיר ויוסי קראוס, שיטת המכרז אינה מתאימה להתקשרויות לשירותים ועבודות במקצועות ההנדסה, האדריכלות והמדידה, בהם הקריטריונים החשובים הם טיב ואיכות. לדבריהם, בתקנות חובת המכרזים אמנם כתוב במפורש שיש לבחור במי שמציג את האיכות הטובה ביותר, אלא שהמדינה מתעלמת מכך במתכוון, כדי לתת את העבודה למי שיציג את המחיר הנמוך ביותר.

עמיר: "הכנסת חוקקה את חוק חובת מכרזים לפני כ-10 שנים, והכניסה בו את סעיף 5, שנותן פטור מחובת מכרז למהנדסים, לאדריכלים ולמקצועות נוספים שיש בהם יצירתיות, אך גם לא ניתן למדוד את ביצועיהם במטרים או בקילוגרמים. במקביל הוכנו פרמטרים ותעריפים מיוחדים, לפיהם הוחלט לשלם לבעלי מקצוע אלה.

"למרות סעיפים אלה, לוחצת לשכת החשב הכללי במשרד האוצר על משרדי הממשלה השונים, לשכור שירותי תכנון, פיקוח ומדידות ממי שמציע את המחיר הזול ביותר, בלי להתחשב באיכויות התכנון ובטיב המוצר הסופי". לדברי עמיר, דוגמאות לכך ניתן למצוא בתקופה האחרונה במכרזי התכנון של משרד הבינוי והשיכון. במכרז לניהול שני אתרים, ובהם כ-6,000 יחידות דיור בעיר מודיעין, נתקבלו הצעות תכנון, שהגבוהה בהן היתה בסך 1.5 מיליון שקל, והנמוכה ביותר היתה בסך 22 אלף שקל.

משרד השיכון לא היסס ומסר את העבודה למציע הזול ביותר. זאת בשעה שההצעה הממוצעת היתה של 800 אלף שקל.

במקרה אחר יצא מכרז לתכנון ארבעה בתי אבות על ידי משרד הבינוי והשיכון. ההצעות שהוגשו הגיעו עד לסף הנמוך של כ-70% הנחה מהמחירון. לדברי עמיר, רק בחודשים האחרונים החליט מנכ"ל המשרד, אבי מעוז, לשנות את השיטה, וקבע שכל הצעה הנמוכה ב-15% מהחציון תיפסל.

לטענת עמיר, המהנדסים ניסו במשך תקופה ארוכה לשנות את המצב, אך ללא הצלחה. "רק כשקורה אסון, כדוגמת אסון ורסאי, ניתן לפתוח בדיון פומבי", אומר עמיר. "לכן, דווקא כעת החליט האירגון לצאת למאבק, במטרה לשדרג את מעמד ההנדסה והאדריכלות בישראל, כפי שהיה לפני חוק חובת מכרזים, כאשר המטרה היא לדאוג לכך, שסעיף 5 בחוק ייושם הלכה למעשה".

משרד השיכון מסר, שבכל מקרה המשרד בוחר מתכננים ומהנדסים רק אחרי שעמדו בתנאי הסף שקבע המשרד, וכי אין לבוא אליו בטענות על כך שהוא מעדיף שלא לבזבז את כספי הציבור.