ביהמ"ש העליון: הקמת אנטנה סלולרית מחייבת הוראות בתוכנית המתאר - או מתן היתר חורג

התקבל ערעור של 85 תושבי רעננה נגד הצבת אנטנה של פלאפון על מרכז מסחרי

"הקמת אנטנה סלולרית אשר איננה נכללת בתוכנית המתאר מהווה שימוש חורג, ועל המקימים לפעול באחת משני הדרכים: לפנות בבקשה לוועדה המקומית למען היתר לשימוש חורג, או לפעול לשינוי התוכנית הרלוונטית".

כך קבע היום (ד') בית המשפט העליון, בעת שקיבל ערעור של 85 תושבים ברעננה, אשר טענו, כי הקמת האנטנה הסלולרית על גבו של מרכז מסחרי ברעננה היתה בניגוד לחוק. בית המשפט הורה למקימי האנטנה לפעול להעברתה למקום אחר בתוך שנה, או לקבל את האישורים הרלוונטיים למיקומה העכשווי.

מדובר באנטנה של חברת פלאפון, אשר הוקמה בגובה של 12 מטר מעל מרכז מסחרי ברעננה. התושבים פנו באמצעות עוה"ד נעמי וייל ויעל אזולאי לוועדת הערר, בבקשה לסילוקה.

בעקבות דיונים משפטיים, החליטה בסופו של דבר ועדת הערר להשאיר את תוקף ההיתר שניתן לבניית אנטנה על כנו. זאת, לאחר שהוועדה המקומית קבעה, כי בניית האנטנה איננה עולה בקנה אחד עם תוכנית המתאר באיזור.

על החלטת ועדת הערר הוגשה תביעה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בבקשה לבטל את החלטת ועדת הערר. השופט אורי גורן קיבל את עמדת ועדת הערר, וקבע, כי תוכנית המיתאר המקומית המתייחסת לאנטנות של טלוויזיה היא עיגון מספיק להקמת אנטנות סלולריות, ולכן הנושא נכלל כבר בתוכנית המיתאר. תוכנית המיתאר מאפשרת קליטת התפתחויות שוטפות באיזור מגורים ומסחר מודרני, ולכן ניתן לבנות במסגרת זו גם אנטנות סלולריות.

שופט בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, ביטל את החלטת המחוזי לאחר שקבע, כי הקמת אנטנה סלולרית המשרתת את כל האיזור מחייבת הוראות בתוכנית המיתאר, ולא די בהוראות המתייחסות לאנטנות של טלוויזיה. לפיכך, על מנת לחרוג מתוכנית זו יש לפנות בבקשה לוועדה מקומית למתן היתר חורג.

במידה ותוכנית המיתאר איננה כוללת אנטנות סלולריות, ניתן לשנות את התוכניות הרלוונטיות באמצעות פנייה לוועדה המחוזית. השופטים יצחק זמיר ודורית בייניש הסכימו. את ועדת הערר ייצג עו"ד ציון אילוז, ואת פלאפון ייצג עו"ד גרשון רוטשילד. (ע.א 1216/98).