תוכנית החניה של עיריית תל-אביב: ה"ח" ועונשו

אחד מסעיפי התוכנית מאפשר לוועדה המקומית לשלול זכות שהיתה מוקנית עד כה לבעלים של נכס להקים חניון בנכסו, ולא זו אף זו - לחייבו בתשלום לקרן חניה לשם הקמת חניון ציבורי, שיכול להימצא במרחק של קילומטרים ממקום הנכס. בסעיף זה נקבע (10 א): "בבוא הוועדה המקומית להתיר בנייה או שימוש למגרש, שלגביו קיימת חובת התקנת מקומות חניה - תהיה הוועדה רשאית, על פי המלצת מהנדס העיר, לקבוע כי מקומות החניה האלה יותקנו כולם או מקצתם ע"י מבקשי ההיתר מחוץ לנכס, ו/או כי מבקש ההיתר ישתתף בתשלום לקרן חניה, בהתקנתם בחניון ציבורי שיוקם לשם כך".

סעיף זה מהווה מהפך בגישה הקיימת, שנקבעה בתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983. עפ"י אותן תקנות, חייב היה מבקש היתר להתקין באתר הבנייה או בסמוך לו חניות כנדרש, והוועדה המקומית רשאית היתה לפטור אותו, לבקשתו, מחובה זו, או לאפשר לו להשתתף בקרן חניה לבניית חניונים בסמוך. גישת התקנות היתה, כאמור, כי מבקש ההיתר זכאי להקים החניות בנכסו או בסמוך, ואין הוועדה המקומית יכולה לשלול ממנו זכות זאת (זכות שבאיזורים מבוקשים בתל אביב ערכה עולה על עלותה), ורק לבקשתו רשאית הוועדה להמיר את החניות בפטור או בכופר.

כעת באה לעולם תוכנית "ח", ועתה זכאית הוועדה (בתל אביב), על אפו ועל חמתו של היזם, לחייבו שלא להקים חניון בנכסו, ולעומת זאת אף "לקנסו" בהשתתפות בקרן להקמת חניון, שעפ"י הוראות התוכנית יהא באותו איזור או בסמוך לו (האיזור מסומן בתוכנית והמרחק בין קצהו האחד לקצהו האחר יכול להיות מספר קילומטרים!).

אמור מעתה - זכות החניה הפכה לחסד, והיזם התל אביבי נתון מעתה לחסדיה של הוועדה: תרצה - יבנה חניה בנכסו. לא תרצה - תאסור עליו בניית החניה, והוא אף צפוי "לקנס" - כופר שייתכן שישמש לבניית חניון רחוק מנכסו, והכול לכאורה כדת וכדין. ישאל השואל - כיצד זה אושרה התוכנית, מבלי שנשמעה צעקת קבלנים ויזמים. האם נרדמו הללו בשמירה? השאלה - שאלה היא, ותשובה מוחלטת - אינני יודע.

מכל מקום, ברי שהתוכנית עלולה לפגוע (תארו לעצמכם את מגדל שלום, דרך משל, ללא חניון), והמחוקק אפשר לנפגעי תוכנית לתבוע את נזקיהם מהוועדה המקומית בתוך שלוש שנים מתחילת תוקפה.

ישאל השואל: כיצד ניתן לקבוע עתה את הנזק? והרי אינני יודע עתה אם תיאסר עלי החניה, ואם כן - אם יושם עלי כופר ומהי מידת נזקיי. ועצה להמתין עד למימוש הנכס תהא עצת אחיתופל, שהרי אם המימוש יהא אחרי שלוש השנים, יאבד הוא את זכות תביעתו (זולת אם שר הפנים יעשה עמו חסד ויאריך את התקופה).

לפיכך, כל שיכול הוא לעשות הוא להגיש את תביעתו עכשיו, שהרי גם אפשרות לשלילת החניה משפיעה על שווי נכסו, וייתכן שיגיע להסדר עם הוועדה, כי תביעתו תוקפא עד למימוש, ואם תישלל זכותו לחניה או שיוטל עליו כופר, אף על פי שניתן להקים חניה בנכסו - יחודש הדיון. לא תישלל - תבוטל התביעה (הסדר כאמור חייב להתייחס גם לאפשרות של מכירת המגרש, כאשר הסיכון עובר לידי הקונה, ולא כאן המקום להרחיב).

הוראה זו בתוכנית "ח" אינה ראויה, לדעתי, באשר היא מכפיפה זכויות מוקנות לרצון ושיקול דעת של ועדה ושוללת את היציבות והביטחון המתחייבים לבעלי מגרשים ולרוכשים פוטנציאליים, ובזמנים קשים אלו - על אחת כמה וכמה.

הצענו מעין פתרון של דוחק, שיש בו משום נטל מיותר הן על הבעלים והן על הרשות, אך פתרון טוב יותר אין באמתחתנו.

משרד יגנס-טויסטר מתמחה בתכנון ובנייה.