"אנחנו נחנקים"

"מתוך 1,900 הדונם של הכפר, הפקיעו לנו 200 לטובת כבישים ולא קיבלנו כלום בתמורה. זה לא שאוכלוסיית הכפר שלנו הולכת וקטנה, אלא להיפך, היא רק גדלה", כך אומר ראש מועצת ג'לג'וליה, ג'אבר ג'אבר. השם ג'לג'וליה מקורו בשם ג'לאג'אל הכנעני. בתקופת האימפריה הרומית קראו לה ג'לג'וליס. המועצה המקומית הוקמה בשנת 1954, וכיום היא מונה כ-7,400 תושבים, כולם מוסלמים. הישוב כפרי, ורק בתקופה האחרונה החל את המעבר לרקמה עירונית. הישוב נחשב לשקט מאוד, ובשנים האחרונות קלט כ-500 משפחות מהשטחים. אוכלוסיית ג'לג'וליה צעירה מאוד: כ-68% מהתושבים מתחת לגיל 29. רמת ההשכלה גבוהה יחסית לישובים ערביים האחרים, ובישוב מתכננים להתחיל בלימודים על תיכוניים לרמת הנדסאים כבר בשנה הבאה. מבחינה תשתיתית, ביחס למגזר הערבי, הישוב מתוחזק היטב: אין ביוב ברחובות, וכל התשתיות החדשות לחשמל, מים, ביוב וכד' ממוקמות מתחת לפני הקרקע. חשיבותו של הישוב נובעת ממיקומו. ג'לג'וליה גובלת בצירי תחבורה מרכזיים: מחלף חורשים, המספק גישה ישירה לכביש חוצה ישראל, ציר 531, שמהווה כביש רוחב חשוב, וכביש 444, המשמש ככביש שירות לחוצה ישראל וליישובי הסביבה. השטח העירוני של ג'לג'וליה מחולק בין שתי ועדות מקומיות. ועדת קסם, המטפלת בשלושה ישובים ערביים - ג'לג'וליה, כפר קאסם וברא, והוועדה המקומית דרום השרון, שבה ג'לג'וליה נמצאת במיעוט מספרי ולאומי, עובדה שכנראה באה לידי ביטוי במציאות היום-יומית של התושבים. בעת האחרונה נעשו ניסיונות להעביר קרקעות של הישוב, הנמצאות בתחום המועצה האיזורית דרום השרון, בשטח של כ-200 דונם, לשטח השיפוט של הוועדה המקומית קסם, אך הדבר נתקל בקשיים מרובים, עמם המינהל לא מצליח להתמודד. שייח' ג'אבר, נציג התנועה האיסלאמית, מכהן בתפקידו שנתיים וחמישה חודשים, והמשימות המוטלות על כתפיו יכולות להספיק לשתי קדנציות לפחות. ג'אבר: "מצב המועצה לא טוב, בלשון המעטה. קיימת מצוקת דיור גדולה מאוד. מתוך 1,900 הדונמים שהיו למועצה, 900 הם למגורים והשאר לחקלאות. חשבון פשוט מצביע על הצפיפות הרבה בה אנו חיים. "עד היום לא הצלחנו לקבל קרקעות נוספות למגורים ולשטחי ציבור. אנחנו היום במצוקת דיור קשה מאוד, אין לנו מגרש אחד שאפשר לבנות בו. יתרה מכך, נוצרה לנו בעיית הכבישים הארציים שעוטפים אותנו מכל עבר, ובראשם כביש חוצה ישראל. ג'לג'וליה הפכה לאי בתוך מערכת הכבישים האימתנית הזו, ואין לנו עתודת קרקע כלשהי להתפתח. "בעיה נוספת שג'לג'וליה מנסה להתמודד אתה, היא בעיית התעסוקה. אם אני לוקח בחשבון גם את הנשים, כ-50% מתושבי הכפר מחוסרי עבודה. עיקר כוח העבודה שלנו מרוכז בענף הבנייה, וכיוון שג'לג'וליה היא חלק בלתי נפרד מהמתרחש במדינה, התוצאות נראות היטב בשטח". גלובס: מה אתם עושים בנידון? ג'אבר: "אנו פונים למשרדי הממשלה השונים על מנת לקבל פיצוי על ההפקעות וטיפול בבעיות השותפות שלנו, אבל התשובות שאנחנו מקבלים הם בשיטת "תלך תבוא". נוצר הרושם, שאנחנו הם אלה שיצרנו את הבעיה מלכתחילה, ולא השלטון המרכזי. "הדוגמה הטובה ביותר שלי היא בית הספר בכפר, שמשמש את חטיבת הביניים והתיכון. זה בית ספר בן עשרות שנים, שהוגדר כמבנה מסוכן שעלול להתמוטט כל יום. לומדים בו 600 תלמידים, חלקם במבנה חדש יותר ובטוח, חלקם בקראוונים וחלקם במבנה המסוכן. אין לנו שטח ציבורי אלטרנטיבי לבניית בית ספר חדש, ואנו נאלצים לשלוח את תלמידינו לבית הספר הזה". - אתם מחכים לאסון? "פנינו לרשויות ואנחנו מפעילים לחצים כבר מספר שנים, ועד היום אף גוף או גורם לא מצא לנכון לתת לנו תשובות חד-משמעיות או שטח חילופי. אנו במאבק עיקש מאוד מול המינהל ורשויות התכנון, על מנת שיקצו לנו קרקעות חילופיות לאלה שהופקעו, ואני מקווה מאוד שהדברים יחלו סוף סוף לנוע". - מה עושים בינתיים? "אנחנו מתכננים את ג'לג'וליה מזרח, בשטח הנמצא מזרחית לישוב, בין הכפר לכביש חוצה ישראל. במתחם מתוכננות 800 יח"ד, אבל כרגיל אנחנו במלחמות. השטח בבעלות המינהל ומושב ירחיב, ועל מנת שהמושב ישחרר את השטח הוא אמור לקבל פיצוי. הפיצוי אמור לבוא בשטח של המושב נווה ימין, ומושב נווה ימין מסוכסך עם עיריית כפר סבא. כך שהפתרון רחוק מלהיות אופרטיבי. "המינהל מפנה אותנו להגיע להסדרים עם המועצה האיזורית דרום השרון, אלא שהמועצה מציבה בפנינו תנאים קשים מנשוא. תמורת ויתור על שטחים לטובתנו הם דורשים שטח ממערב לכביש 444, המשיק לכניסה לכפר, ובו הם מבקשים להקים איזור תעשייה. מי היה מסכים להקים איזור תעשייה בכניסה לביתו? הבעיה הגדולה ביותר שלנו היא מצוקת הקרקע, לא משחררים לנו קרקעות למגורים ומבני ציבור, אנחנו נחנקים. כמו שידעו לבוא ולהפקיע ולסגור אותנו עם כבישים ברוחב 100 מטר, כך שידעו גם לפצות אותנו. "לא רחוק מכאן הולך ונבנה לו הישוב אלעד, ישוב יפה לכל הדעות. אין לי כל בעיה עם הישוב, שנבנה תוך זמן קצר עם מאות יחידות דיור, יש לי בעיה עם זה שאנחנו מנסים כבר למעלה מ-10 שנים לקבל קרקע לבניית בית ספר לילדינו". מהנדס הרשות, האני אבו-חג'לה: "מיקום הישוב בין הצירים הארציים והאיזוריים יוצר מצב, שעתודות הקרקע של הישוב צריכות להיבחן בקפידה. על מנת לא להשאיר את המצב ללא אסטרטגיה או תוכנית כלשהי, הכנו תוכנית אב מסודרת, לפיה בשנת 2020 יתגוררו בג'לג'וליה 13 אלף תושבים. "מדיניות התכנון שלנו ברורה מאוד, ללא קשר למי שיושב בכיסא ראש המועצה. אנו עובדים לפי תוכנית אב מסודרת, ואף הגשנו בקשה להקמת ועדת גבולות, שתקבע באופן חד-משמעי וברור את גבולות הרשות. בעיקרון, אנו מבקשים להרחיב את הישוב בעוד כ-750 דונם לכיוון צפון, וזאת על מנת לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו. "מתוך חשיבות המיקום של הישוב, אנו רואים מקום לפיתוח איזור תעסוקה ומסחר שהוא קצת שונה באופיו ממה שרגילים. זה לא יהיה פאוור סנטר עם רשתות מזון מהיר, אלא מסחר אותנטי. פה לא יבנו מפעלי היי-טק, אך מה שכן ניתן לפתח, ובמחירים זולים ביותר, זה מחסנים למשל. נקודה נוספת היא תשלומי הארנונה: אין מה להשוות בין הארנונה שתשולם ברעננה או בפתח תקווה למשל, לזו שתשולם בג'לג'וליה". - מה עוד יש לכם להציע למשקיע פוטנציאלי? אבו-חג'לה: "אנו נבחן כל מקרה לגופו, ולפי רצינות המשקיע ונכונותו לבוא לקראתנו, אנו נבוא לקראתו. הדבר מתבטא במספר מקומות העבודה שהוא יספק לישוב למשל. אנחנו מאוד מעוניינים במשקיעים, אנו ישוב שמחכה ליזמים, יש לנו את התשתיות החדשות מחד ואת היתרונות הפיננסיים מאידך. "אין בג'לג'וליה מכירה של קרקעות, כעיקרון. השכרת הקרקעות אפשרית, ואף מתקבלת בברכה. החכרת קרקע ל-15-10 שנה תעלה 1 דולר למ"ר קרקע בתולה, ואם מדובר בסככה או במבנה תעשייה, המחיר עולה ל-4 דולר למ"ר. ברוב המקרים, החקלאים לא יוכלו להשקיע כמה מאות אלפי דולרים ולהקים את המבנה, ולכן יחכירו את הקרקע כמו שהיא, והיזם יבנה מה שהוא יחפוץ. אפילו עיסקת קומבינציה לבנייה למגורים יכולה לבוא בחשבון, אך היא תהייה הרבה יותר מורכבת, כפי שאופייני לעיסקאות מסוג זה". - מה הן האפשרויות בבנייה למגורים? "בבנייה למגורים העניין הרבה יותר סבוך. יזם לא יוכל לבוא לג'לג'וליה, לרכוש קרקע ולהתחיל לבנות, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא ימכור לו. אנחנו עדיין לא בשלים לעיסקאות מסוג זה, הרקמה הכפרית של הישוב עדיין לא מוכנה לתופעות מהסוג זה, הכל עדיין נותר במשפחה".