אנטנה סלולרית באיזור כפרי: בלי מתנגדים

בהיעדר תמ"א למתקני תקשורת, ובהגיע מועד פקיעת תקנות הפטור, נוצרת בעיה חמורה לתושבי האיזורים הכפריים

לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (ע"א 1216/98 אבוטבול ואח' נגד ועדת ערר מחוז מרכז וחברת פלאפון תקשורת בע"מ), אשר זכה כבר להתייחסות אף במדור זה, בשל היותו חדשני בנושאים שונים בתחום התכנון והבנייה (רשימתו של עו"ד טויסטר מיום 22-23/7/01). בעקבות פסק דין אבוטבול, כל המבקש להקים אנטנה סלולרית בתחומי תוכנית מתאר מקומית, אשר שותקת ביחס לאפשרות להקים בתחומה אנטנה סלולרית, נדרש להגיש, קודם להקמתה, אחת מן השתיים:

1. בקשה לקבלת היתר מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, "לשימוש מיוחד" באמצעות תיקון תוכנית המתאר או התוכנית המפורטת, לפי העניין, או, 2. בקשה לקבלת היתר מאת הוועדה המקומית "לשימוש חורג", בקשה הנתונה לשיקול דעתה של הוועדה המקומית במסגרת הוראות תקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית), התשכ"ז-1967, אם מדובר בסטייה ניכרת כמשמעותה בתקנות הללו.

נוכח הוראות חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, משמעות הדבר היא, כי קודם שיינתן לחברת טלפונים סלולריים היתר "לשימוש חורג" או "לשימוש מיוחד" כאמור, יקבלו התושבים המתגוררים בסמוך לאתר המתוכנן להקמת האנטנה הסלולרית הודעה על הגשת בקשה כאמור, והעיקר - תינתן בידם הזכות להשמיע את התנגדותם לכך בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (למשל, הוראות סימן ו' לפרק ג', פרק ה' לחוק וסעיף 149 שבו).

דא עקא, מסתבר שלא אלה פני הדברים ביחס לכל האיזורים בישראל וביחס לכל התושבים בישראל. קיימת הוראת דין נחבאת אל הכלים, אשר יוצרת, הלכה למעשה, חריג לזכות של תושבים המתגוררים בסמוך לאתר מתוכנן להקמת האנטנה הסלולרית, לקבל הודעה על הכוונה להקים מתקן כזה בסמוך לביתם והעיקר - לאפשרות להשמיע את התנגדותם לכוונה להקים אנטנה כזו בסמוך לביתם. והכל, כדת וכדין!

לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות עליהן חתם שר הפנים בסוף חודש מארס האחרון, אשר עשויות לעניין מאוד כל מי שמתגורר בתחומי שיפוטה של מועצה איזורית. הכוונה לתקנות אשר האריכו באופן רטרואקטיבי את תוקפן של תקנות התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודה או שימוש במיתקני בזק באזורים כפריים), התשנ"ה-1995; הארכת תוקף רטרואקטיבית כתבתי, הואיל ותוקפן של תקנות אלה פקע כבר ביום 31.12.2000, אולם בתקנות - עליהן חתם שר הפנים ביום 26.3.2001 ואשר פורסמו רק ביום 17.6.2001 (שלושה חודשים לאחר חתימתם) - המתקנות את תקנות הפטור, ניתנה לתקנות הפטור תחולה בעלת אופי רטרואקטיבי.

העניין בתקנות פטור אלה (להלן - תקנות הפטור) - שרוב הציבור ודאי כלל לא שמע עליהן - נובע מכך, שהן מתירות בנסיבות מסוימות הקמת מיתקני בזק באיזורים כפריים, למשל אנטנות סלולריות, ללא צורך בהיתר בנייה מאת רשויות התכנון והבנייה הרלוונטי והרלוונטיות.

תקנות הפטור ומשמעותן: תקנות הפטור פוטרות (גם) את חברות הטלפונים הסלולריים מן הצורך בקבלת היתר בנייה לצורך הקמת אנטנה סלולרית - אף אם היא מתנשאת לגובה של עד 60 מ' (!), באיזורים שבתחומי מועצות אזוריות; זאת, בהתקיים מספר תנאים שנקבעו בתקנות הפטור.

האישורים היחידים הנדרשים הם של מינהל התעופה האזרחית, של משרד הביטחון, של הממונה על הקרינה הסביבתית במשרד לאיכות הסביבה, ושל בעלי הקרקע עליה תוקם האנטנה הסלולרית; כן נדרש אישור של רשות הרישוי המקומית, כי התמלאו תנאי תקנות הפטור.

יוצא אפוא, שבאיזורים כפריים שבתחומי מועצות אזוריות - אף אם תוכנית המתאר שותקת ביחס לאפשרות להקים אנטנה סלולרית בתחומה - המבקש להקים אנטנה סלולרית אינו נדרש כלל להגיש בקשה לקבלת היתר מאת הועדה המקומית לתכנון ובנייה "לשימוש מיוחד" (באמצעות תיקון תוכנית המתאר או התוכנית המפורטת, לפי העניין) או להגיש בקשה לקבלת היתר מאת הוועדה המקומית "לשימוש חורג" (במסגרת תקנות התכנון והבנייה, סטייה ניכרת מתוכנית, התשכ"ז-1967), אם מדובר בסטייה ניכרת.

פועל יוצא מכך כמובן הוא מניעת האפשרות ליישם את זכותם של תושבים המתגוררים באיזורים כפריים שבתחומי מועצות אזוריות, לקבל הודעה על הכוונה להקים אנטנה סלולרית סמוך לביתם, ומניעת אפשרותם להגיש התנגדות להקמתה. כך, שכן אם לא מוגשת כלל בקשה לקבלת היתר לבנייה של האנטנה, ביחס לאיזו בקשה תוגש התנגדות?

זהו כמובן מצב בלתי ראוי, הואיל וכאמור, חוק התכנון והבנייה הכיר בזכות צדדים מעוניינים - או כאלה העלולים להיות מושפעים או להיפגע מאישור של תוכנית מתאר או משינוי לתוכנית קיימת או מאישור בקשה לשימוש חורג - כי ייוודעו על עצם הגשת התוכנית ו/או הבקשה, לפני העניין, וכי תינתן להם האפשרות להגיש התנגדות מטעמם.

קושי נוסף הוא בכך, שבעוד שהזכות המתוארת לעיל נקבעה בחקיקה ראשית, הלכה למעשה צומצמה זכות זו באמצעות חקיקת משנה בלבד. זהו, לכל הדעות, מצב דברים בלתי ראוי.

תקנות הפטור ומועד פקיעתן: תקנות הפטור היו מלכתחילה מוגבלות בזמן. נקבע, כי הן תעמודנה בתוקף עד 31.12.2000, או עד למועד אישורה של תמ"א 36, לפי המוקדם. הואיל ועד ליום 31.12.2000 לא קיבלה תמ"א 36 תוקף חוקי, לא היו עוד תקנות הפטור בתוקף כבר מיום 1.1.2001.

כאמור, בסוף חודש מארס חתם שר הפנים על הארכת הפטור עד ליום 30 ליולי 2001 או עד למועד אישורה של תמ"א 36, לפי המוקדם.

הואיל ועד מועד הכנת רשימה זו טרם אושרה תמ"א 36 ומועד פקיעתן של תקנות הפטור כבר הגיע, נשאלת השאלה, האם שוב יאריך שר הפנים את תוקף תקנות הפטור? על כך ודאי תינתן התשובה בתוך הזמן הקרוב.

הכותב עוסק בתחום דיני תשתיות תקשורת.