לאחר שכמעט נואש מהאפשרות להחזיר את הול"ל (ועדות לבנייה למגורים ולתעשייה)
בשל התנגדות האירגונים הירוקים ושר הפנים אלי ישי, מנסה עתה שר השיכון, נתן
שרנסקי, דרכים נוספות כדי להאיץ אישורן של תוכניות בנייה. הפעם זוהי דרישה
חד משמעית מוועדות התכנון לתת העדפה לתוכניות בנייה של משרד השיכון על פני
תוכניות פרטיות, וזאת בהתאם לסעיף 260 לחוק התכנון והבנייה.
לדברי שרנסקי, המטרה היא לאפשר למשרד השיכון ולמינהל לזרז הליכים בוועדות התכנון,
מתוך רצון לעמוד ביעד הממשלה ליצור מלאי קרקעי זמין לבנייה של כ-50 אלף יחידות
דיור בשנה. לטענת משרד השיכון, בוועדות השונות תקועות כ-122 אלף יחידות דיור
בשלבים שונים של דיון, ואלה מעוכבות בעקבות שורה ארוכה של חסמים.
לדברי שרנסקי, הצעתו החדשה מתקבלת באהדה במינהל מקרקעי ישראל, במשרד האוצר
ובמשרד ראש הממשלה, אך גורמים בסקטור הפרטי רואים בה ניצול מופרז של כוח שילטוני.
שרנסקי: "מדובר בהעדפה המעוגנת בסעיף 260 לחוק התכנון והבנייה, שלא השתמשו
בה בכל שנות המדינה".
מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, דינה רצ'בסקי, דוחה את טענות שרנסקי מכל וכל.
לדבריה, לא רק שוועדות התכנון מקפידות על קיום סעיף 260, אלא שגם משרדה מגיש
דו"חות קבועים לוועדת השרים להאצת הבנייה, ובהם מפורטות התוכניות והשלב התכנוני
שבו הן נמצאות. לדבריה, משרדה מקיים מעקב קבוע אחרי התוכניות מתוך רצון לעמוד
בסעיף 260. לטענת שרנסקי, בעקבות דו"ח מבקר המדינה 51ב', הוא הפיץ חוזר שבו
נקבע במפורש שעל ועדות לתת קדימות בטיפול לתוכניות שמגישה המדינה.
רצ'בסקי: "מנהל המינהל היוצא, שלמה בן-אליהו, ביקש לפני מספר חודשים שאוכיח
לו כמה תוכניות פרטיות לא קידמנו על חשבון תוכניות של המדינה. הבהרתי לו שלכך
אין לנו תשובה".
בשבוע שעבר שלח מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה,
אביגדור יצחקי, ובו רשימת הפרויקטים הבולטים החסומים בוועדות. בין הפרויקטים:
3,000 יחידות בנצרת עילית, 4,800 יחידות בכרמיאל, 5,472 יחידות ביקנעם, 3,500
יחידות בכורדני, 4,500 יחידות בטירת הכרמל, 13,600 יחידות בראש העין, 14,700
יחידות, ביבנה, 10,500 יחידות באשדוד, 16 אלף יחידות במודיעין, 14 אלף יחידות
בבאר שבע, 6,000 יחידות בשדרות, 6,000 יחידות באופקים ועוד. במכתב פורטו הסיבות
לאי אישור תוכניות אלה, בין השאר בשל בעיות ביוב, בעיות תחבורה, פינויים, ועדות
גבולות ועוד.
מדו"ח שהכין משרד הפנים בתגובה מתברר, שאכן חלק גדול מהתוכנית תקועות בשל סיבות
שונות. תוכנית הר יונה בנצרת עילית, לבניית 3,000 יחידות, תקועה בשל בעיית
ביוב; התוכניות בכרמיאל תקועות בשל מגוון נושאים, בין השאר צורך לפנות בדואים
מהמקום ובשל בעיות תחבורה; התוכנית במעלות לבניית 711 יחידות ממתינה לפתרון
תחבורתי; תוכנית כורדני תקועה בשל הצורך לתקן תסקיר השפעה על הסביבה בעקבות
חשש לזיהום קרקע בשל פינוי מחנות צבאיים מהמקים; תוכנית הזורעים בטבריה לבניית
2,000 יחידות כלל לא הוגשה לוועדה המחוזית; התוכנית בראש העין תקועה בשל בעיות
תחבורה; התוכנית ברמלה זקוקה לאישור הצבא; התוכנית ביבנה זקוקה לסידור גבולות
מוניציפליים; תוכנית נוספת ביבנה בוטלה לטובת קרקע לאגני החדרת מים.
רצ'בסקי: "הבעיה האמיתית היא, שמשרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל מגישים בדרך
כלל תוכניות גדולות ומורכבות, על שטחים הסובלים מבעיות של שטחי שיפוט, בעיות
דרכים, ביוב וחוסר התאמה לתוכניות ארציות ומחוזיות. לעומת זאת, היזמים הפרטיים
מגישים תוכניות קטנות יותר ובמקביל הם משתדלים ללכת על מסלול בעייתי פחות,
ולכן הם גם זוכים לאישור מהר יותר. אם המדינה תקפיד שלא לתכנן שכונות מגורים
במקומות שאין בהם ביוב, או ליד אתרי אשפה, גם היא תזכה לאישורים זריזים יותר.
אין ספק שהתוכניות שמגישה המדינה מקבלות קדימות והעדפה לדיון, אך לא קדימות
לאישור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
