מי שהתנסה במכירת נכסי הון שהינם מקרקעין (לרבות זכות באיגוד מקרקעין), למד על בשרו, במקרים רבים, שהמס החל על ה"רווח" (מס שבח מקרקעין) נקבע על בסיס עקרונות אנטי כלכליים.
בין היתר נציין, כי המוכר איננו זכאי לנכות מהרווח (לפי המצב החוקי דהיום) עלויות ספציפיות רבות, שהוצאו בקשר לרכישת המקרקעין, השבחתם ומכירתם (כדוגמת טיפול, ייעוץ, מימון ועוד), ואילו מנהל מס שבח רשאי להתעלם מהתמורה שנקבעה בין הצדדים, אם היו לו סיבות סבירות להניח, כי שווי השוק של הממכר עולה במידה ניכרת על התמורה המוסכמת.
בנוסף לכך, מי שעושה פעולה ב"איגוד מקרקעין" עלול להיקלע לסיטואציה קפקאית, בה יושת עליו, כחוק, תשלום מס שבח (בשל עליית ערך היפותטית בשווי המקרקעין), בשעה שבפועל ספג הפסד - מבלי עוררין - בעיסקה הרלוונטית.
עיוות מס אחר גלום בכך, שבמקרים רבים, ככל שמדובר בנכסי מקרקעין מניבים שנרכשו לפני שנות ה-80, הסכום המותר בניכוי לצרכי מס, בשל פחת, הינו מגוחך. למרות זאת, מוטל לעת המימוש מס שבח על "הרווח הריאלי" (ההיפותטי), כאילו הותר לנישום ניכוי פחת בערכים ריאליים.
סוגיית מס מיוחדת צפויה למוכר, אשר המקרקעין נתקבלו בידיו במתנה פטורה ממס, או בירושה (לאחר 31.3.1981). במקרים אלו אמור המוכר להצטייד במסמכים (מקוריים), המשמשים ראיה לעלות המקרקעין בידי מי שהעבירם לידיו, ללא תמורה. אין צורך להסביר, כי במרבית המקרים לא קיימים מסמכים שכאלו (מה גם שפעמים רבות מדובר ב"שרשרת" של העברות ללא תמורה), ועל כן יוצאים המוכרים, לא אחת, כאשר ידיהם על ראשיהם.
בנסיבות שכאלו אין להתפלא על כך, שמוכרים פוטנציאליים רבים אינם מוכנים להתקשר בעסקאות למכירת המקרקעין שבבעלותם, אלא אם נקבע, מלכתחילה, שהמס יחול על הקונה ("עיסקת נטו").
דא עקא, שהקונה הפוטנציאלי אמור לקבל על עצמו, במקרים דנן, את סיכוני המס הבלתי נסבלים (מהם השתחרר המוכר), ובנוסף לכך עליו לבטוח במוכר, שידע "להיאבק" כיאות עם מנהל מס שבח בעניין סכום המס שהוטל על העיסקה.
זו אף זו: ביום 13.2.2001 נקבע על ידי ועדת ערר מס שבח
מקרקעין (שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו), בעניין אהובה וינברג ואחרים נגד
מנהל מס שבח מחוז ת"א (עמ"ש 280/99 וכן עמ"ש 366/99), כי לקונה הממכר, ב"עיסקת נטו", אין כלל זכות לנקוט בהליכי ערעור מטעמו, שהרי "אין יריבות" בינו לבין מנהל מס שבח (מי אמר שלבית המשפט אין חוש הומור?)
קשה להשתחרר מהתחושה, לאור כל זאת, כי המחוקק הישראלי ייחד
למוכר המקרקעין, בפועל, מעמד של מי שזכה - בעל כורחו - להשתתף בתכלית הראויה של
הקטנת הגירעון הממשלתי. נחמה פורתא יוכלו למצוא מוכרי המקרקעין בדברי חכמים, ששנו
כי יפה זכותו של תורם שלא מרצונו, מזכותו של תורם מרצונו, שהרי "תרומתו" של הראשון
נטולת כל תחושה של סיפוק אלטרואיסטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
