מלחמת האדריכלים

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מתנהלת בימים אלה מלחמת אדריכלים, בעניין תיכנון שינויים פנימיים ושיפוצים, בהיכל התרבות בתל-אביב. מדובר במלחמה בין מובילי האדריכלים - משרד רם כרמי ומשרד רכטר, שתיכננו את ההיכל בשנות ה-50. "ההיכל", נאמר בבקשה שהגיש משרד כרמי לבית המשפט, "הינו אחד מסימני הדרך החשובים של האדריכלות הישראלית והיה ונשאר אחת היצירות האדריכליות החשובות ביותר במדינת ישראל".

משרד רכטר הוקם על ידי זאב רכטר ז"ל, והמשיך אותו יעקב רכטר ז"ל. בראשו עומד כעת הנכד-בן, אמנון רכטר, והוא מיוצג בידי עו"ד דב ויסגלס; היכל התרבות מיוצג בידי עורכי הדין יואל כץ (המשמש כיועץ המשפטי הפנימי של התזמורת הפילהרמונית), וכן עורכי הדין יעקב כץ ומירי פיש; משרד כרמי מיוצג בידי עו"ד ארנן גבריאלי.

השינויים המתוכננים בהיכל הם שיפורים אקוסטיים בתחום האולם; החלפת המושבים הישנים והגדלת הרווחים ביניהם; שיפור מערכת מיזוג האוויר באולם; התקנת מערכות תאורה וסאונד חדשות; מיגון האלם; יצירת אמצעים לנגישות נכים ומוגבלים באולם, ויצירת גבהים שונים בחלקי הבמה.

בתחום הפואיה ושטחי קבלת הקהל, מתוכנן להעביר את עמדות המכירה והחלוקה של הכרטיסים, שכיום ממוקמות על המדרכה בחוץ; להוסיף דלפקי שירות נוספים, להרחיב את בית הקפה העליון, להקים שטחי מסחר קטנים נוספים, כמו חנויות מוסיקה, אמנות וספרים, ולהוסיף שירותי נכים.

כן מתוכנן להיטיב את תנאי האמנים המופיעים בהיכל, לרבות בניית אולם חזרות חדש, מתחת לגן יעקב הסמוך; לשפץ ולארגן מחדש את חדרי האמנים; להתקין אמצעים חדשים להובלת הציוד מאחורי הקלעים; להקים כיתות לימוד מוזיקליות ואולמות תת-קרקעיים, ולשפץ את המפלס העליון של ההיכל.

כן מתוכנן לשחזר ולשמר את האלמנטים המקוריים במעטפת החיצונית של המבנה.

משרד כרמי טוען להפרת זכויות יוצרים, במסירת עבודות התיכנון רק למשרד רכטר, מבלי לשתפו; היכל התרבות, וכן רכטר, טוענים כי זהו מאבק על כסף, במסווה של מאבק על זכויות יוצרים.

בבקשה שהגיש משרד כרמי באחרונה, לצו מניעה נגד המשך עבודות התיכנון, הוא טוען כי יורשי האדריכלים המנוחים - כרמי ורכטר, הינם בעלי זכויות היוצרים והזכות המוסרית בתוכניות ההיכל, ובהיכל עצמו, לרבות עיצובו הפנימי. פירושו של דבר, שאף אחד מהם אינו רשאי לפעול לגבי הזכויות, ללא הסכמת האחר.

לטענת המשרד, רק לאחרונה נודע לו על השינויים המתוכננים, ואשר מבוצעים מזה כשנתיים וחצי על ידי משרד רכטר. התורמים, כך נטען, שבכספי תרומתם יבוצעו השינויים, אינם שבעי רצון מהתוצאה הארכיטקטונית שהושגה בתיכנון האמור ולכן ברצונם לפנות לאדריכל נוסף שיצטרף לרכטר. הדבר הוצע לכרמי, אך רכטר ז"ל, כך נטען בבקשה, אמר כי הוא מתנגד לשיתופם בתיכנון.

ביצוע שינויים מהותיים בהיכל ללא הסמכתם, הם טוענים, מהווה הפרה חמורה של זכויותיהם, ולכן ביקשו צו מניעה נגד המשך ביצוע העבודות.

עו"ד כץ, המייצג את ההיכל, טוען בתשובה לבקשה, כי לא מדובר בביצוע שינויים ללא הסכמת כרמי, אלא בכוונה לכפות על ההיכל את תכנון וביצוע השינויים, בשיתוף משרד כרמי.

בעת תכנון ההיכל, נטען בתשובת היכל התרבות, ויתרו האדריכלים מראש על זכותם שלא ייעשה שום שינוי או תיקון ביצירתם ללא הסכמתם; בוויתור על זכותם החומרית, ויתרו על זכויותיהם המוסריות בפרוייקט.

כץ טוען, כי במהלך כל השנים, בוצעו שינויים שונים - תיקונים ושיפוצים בהיכל. במצבו כיום, ההיכל לא ראוי לשמש כמשכן לאומי לאירועים ברמה בינלאומית בסטנדרטים המקובלים. מדובר בשינויים פונקציונליים ברובם, שלא פוגעים בתפיסה האדריכלית הכוללת.

לטענת כץ, יש להעניק לוויתור של האדריכלים על זכויותיהם המוסריות במבנה, את מלוא התוקף, שכן אחרת עלולה הזכות המוסרית שוויתרו עליה בהסכמה ובתמורה מלאה, להיות מכשיר סחיטה בידי אדריכלים לתקופה ארוכה ביותר, כנגד הבעלים.

מעבר לכך, מציין כץ, עבודות התיכנון החלו לפני כשלוש שנים, ובכל התקופה לא נקטו כרמי על צעד, מה מצביע בעליל על כך שהם "ישנו" על זכויותיהם. בתי המשפט, הוא טוען עוד, "הבהירו לא אחת כי אין ליתן כוח בלתי סביר לאדריכל לאחוז בגרונו של יזם".

ואילו רכטר, בתגובה שהגיש באמצעות ויסגלס ועו"ד דורית כרמלי ממשרדו, טוען כי הוא מייצג את חלקם של שני שליש מבעלי זכויות היוצרים והזכויות המוסריות בהיכל, ודי בכך כדי לסלק כל טענה בדבר הפרת זכויות יוצרים. התכניות שהכין משרדו, טוען רכטר, מגשימות את זכותם המוסרית של בעליהן העיקריים ולכן כל התערבות בתיכנון תהווה פגיעה קשה בזכויות הבעלות שלו.

כל השינויים בנעשו במהלך השנים, טוען רכטר, נעשו באופן בלעדי על ידי משרדו. החלק התכנוני של הפרוייקט עומד לקראת גמר, ומירב ההחלטות התכנוניות כבר התגבשו והוצאו לביצוע. זהו פרוייקט מרכזי בפעילות המשרד בשנים האחרונות ואף צורף לצורך כך האדריכל דן איתן.

רכטר טוען, כי מאז הוקם ההיכל, לא גילו כרמי כל עניין במבנה ולא תבעו כל מעורבות או זכות להיות שותפים לשינויים השונים שבוצעו בו. לכן יש לראותם כמי שזנחו את זכותם המוסרים וויתרו עליה, על כך המשתמע מכך.

נראה, טוען רכטר, כי היסוד האמיתי הוא רצונם של כרמי להיות שותפים בפרוייקט כאדריכלים מבצעים ותו לא. מה עוד שהודו כי החליטו להגיש את התביעה לאחר שבקשתם להכין חלופה תכנונית לפרוגרמה, נדחתה על ידי הנהלת ההיכל.

מעבר לכך, הוא טוען, אין ולא יכולה להיות הפרה של זכויות יוצרים במבנה, שכן לא מתוכנן להתבצע כל שינוי מהותי העלול באופן כלשהו לפגוע בשלמות היצירה. לעומת זאת, אם יופסק הפרוייקט, ייגרם נזק בלתי נסבך לציבור.

אם ינתן צו, טוען רכטר, תהיה בכך משום כפיית דעתם ורצונם של בעלי זכויות המיעוט במבנה, על רכטר, המחזיק ברוב.