החברה להגנת הטבע: להורות לממשלה להיוועץ במועצה הארצית לתכנון ובנייה

החברה להגנת הטבע מבקשת עוד מבג"ץ להוציא צו ביניים, המורה לממשלה להימנע מלקבל החלטה בנושאים אלו, עד לדיון בעתירה.

בעתירה טוענת החברה, באמצעות עו"ד בנימין הינמן, כי על-פי החוק, הממשלה מנועה מלקבל החלטה בעניינים האמורים קודם שתתייעץ עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה. יצוין, כי החברה עתרה בשנה שעברה לבג"ץ לבטל את החלטות מועצת מקרקעי ישראל 717 ו-727, המקנות תמורה לחוכרי קרקע חקלאית מהערך המושבח של הקרקע, לאחר שינוי ייעודה.

בעקבות העתירות, אליהן הצטרפו גם הקשת המזרחית ועותרים אחרים, החליטה הממשלה על הקמת צוות שרים, שידון בשינוי ייעודה של קרקע חקלאית, ובעקבות כך הוקמה ועדת מילגרום. בימים אלה עומדת הממשלה לדון ולהחליט בנושאים הכלולים בדו"ח ועדת מילגרום. החלטת הממשלה עשויה לשמש בסיס לתשובת פרקליטות המדינה לעתירות לבג"ץ.

לטענת העותרת, בדו"ח ועדת מילגרום מצוין, כי על-פי תמ"א 35, המתייחסת לפוטנציאל של שינוי ייעוד קרקע חקלאית, רק 80-70 יישובים מחזיקים קרקע חקלאית שיש לה פוטנציאל לשינוי ייעוד לקרקע עירונית. המשמעות היא, כי הפוטנציאל המירבי של שינוי ייעוד ב-20 השנים הקרובות יחול רק על כ-10% מהיישובים החקלאיים.

התוצאה היא, כי החלטה 727, או כל החלטה דומה לה, הופכת את רוב חוכרי הקרקע החקלאית לבעלי אינטרסים נוגדים למדיניות התכנון הלאומית, ואלה עשויים להיות נדחפים על-ידי יזמים לשינוי ייעוד הקרקע, ובעקבות כך נוצרים לחצים.

לטענת החברה להגנת הטבע, תפקיד המועצה הארצית הוא לייעץ לממשלה, וחובת הממשלה להיוועץ בה. תפקידה הוא גם לגבש וליישם מדיניות של שמירת השטחים הפתוחים, ומדיניות הפיתוח הם נושאים הנוגעים ללב תפקידה של המועצה הארצית. מכאן, שקיימת זיקה בין ההחלטות העשויות להתקבל בממשלה לבין החלטות מוסדות התכנון.