התיקון בחוק התכנון והבנייה שמציעה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים: על מה ולמה

הסמכות להכריז על פרויקט כבעל חשיבות לאומית מיוחדת לראש הממשלה ולשר האוצר בלבד

התיקון בחוק התכנון והבנייה שמציעה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים, מיועד, לדבריה, לייעל את תהליכי אישור תוכניות לתשתיות לאומיות (נתיבי תחבורה, מתקני אנרגיה, מפעלי מים וביוב וגם תוכניות בנייה ציבוריות למגורים בנות יותר מ-1,000 יח"ד).

הסמכות להכריז על פרויקט כבעל חשיבות לאומית מיוחדת לראש הממשלה ולשר האוצר בלבד. זירוז ההליכים יתבצע במוסד תכנון חדש - הוועדה לתשתיות לאומיות, שיקום ליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אבל לא יהיה כפוף לה או להוראותיה.

הוועדה תהיה מוסמכת לדון ולהחליט בתוך 4 חודשים מיום הגשת התוכנית הלאומית. תוכנית תשתית שתאושר תהיה בגדר תוכנית מתאר ארצית.

הוועדה תמנה 13 חברים, 11 מהם נציגים של משרדי הממשלה (נציג שר הפנים יהיה היו"ר), מתכנן מקצועי אחד במינוי של שר הפנים, ונציג ציבור שתמנה הממשלה. היו"ר ונציג השר לאיכות הסביבה ימנו יועץ סביבתי. כל מינוי יהיה לתקופה של 5 שנים.

לוח הזמנים המקוצר המוצע מחייב הגשת תסקיר סביבתי על תוכנית בתוך 7 ימים; חוות דעת על התסקיר בתוך 14 יום; העברת התוכנית לחוות דעת ועדות התכנון המחוזיות והחלטה לגביה תוך 21 יום; פרק הזמן להגשת התנגדויות - 30 יום (במקום חודשיים כיום); דיון בהתנגדויות והחלטה בתוך 21 יום; פרק הזמן לערעורים - 30 יום (ראה כתבה בעמ' השער).