ועדת מומחים של הטכניון, ברשות פרופ' דוד ינקלבסקי, קובעת, שיש לחזק את כל תקרות הפל-קל בארץ. ברחבי הארץ לפחות 2 מיליון מ"ר תקרות פל-קל. עלות תיקון כל התקרות מוערכת ב-600 מיליון דולר. הדו"ח הוגש למשטרה, אך טרם פורסם באופן רשמי. עוד קובעת הוועדה, שהכשל נובע מהשיטה עצמה, שתוכננה על ידי המהנדס אלי רון, ומאופן ביצוע התקרה בפועל.
בין המבנים להם תקרות פל-קל: אולמות תעשייה, מוסדות חינוך, אולמי שמחות, סופרמרקטים, משרדי ממשלה, משרדי עיריות, בתים משותפים ועוד. ועדת ינקלבסקי מונתה לאחר אסון ורסאי במאי 2001, בו נהרגו 23 בני אדם.
הדו"ח קובע, ששיטת הפל-קל מסוכנת במיוחד במבנים שנעשה בהם שימוש רב במים, כמו למשל מפעלי מזון ואולמי חתונות. הסיבה לכך היא חלחול המים לרצפה שמעל לתקרה. חלחול זה גורם להחילשות לוחות הפח מהם מורכבת התקרה ולהיפרדותם מהבטון.
שיטת הפל-קל הומצאה על-ידי רון, שהיה מהנדס ראשי במע"ץ מבנים, בסוף שנות ב-70. עלפי ההערכה, רוב משרדי הממשלה שנבנו בסוף שנות ה-70 וראשית שנות ה-80 על-ידי מע"ץ, שהיתה הקבלן הראשי באותה תקופה, נבנו בשיטת הפל-קל.
בראשית שנות ה-90 פירסם משרד הפנים הנחיות, לפיהן השיטה מסוכנת, אך למרות זאת המשיכו קבלנים רבים להשתמש בה, ורשויות מקומיות המשיכו לתת תעודות גמר לבניינים שניבנו בשיטה זו. מבין כל העיריות, רק עיריית ראשון לציון הקפידה שלא לאשר מבנים שבהם תקרות פל-קל.
בשיטת הפל-קל מניחים ארגזי פח מוכנים מראש על שכבת בטון יצוק, ויוצקים בטון נוסף מעליה. השיטה נועדה לחסוך בזמן ביצוע העבודה, ולחסוך בעלויות באמצעות חיסכון בכמות הברזל שבתקרה.
הבעייתיות העיקרית בשיטה נובעת מכך, שביצועה רגיש מאוד לטעויות. לפיכך, אם הביצוע אינו מדויק, נגרמת הפרדות בין ארגזי הפלדה לבין הבטון, דבר שעלול לגרום להיחלשות התקרה ולהתמוטטותה, כפי שאכן אירע באולמי ורסאי.
בעיה נוספת, עליה מצביעים מהנדסים, נובעת מכך, שההתמוטטות מתרחשת בפתאומיות, ואין סימני אזהרה שהיא עומדת להתרחש. בנוסף לכך, התקרות החלשות מערערות את יציבות הבניין כולו, ובעיה זו עלולה להחמיר בעיקר בעת רעידת אדמה.
בתגובה לדו"ח אומר יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית, שמואל אנגל, שעל הממשלה לפעול במהירות כדי לתקן ולחזק את כל תקרות הפל-קל. לדבריו, אין סיכוי שבעלי האולמות ובעלי בתים פרטיים יוכלו לשאת בעצמם בנטל תיקון התקרות.
לדברי אנגל, "גופים ציבוריים שאין להם תקציב הולם, ואנשים פרטיים שאין להם אפשרות כלכלית להשקיע כסף רב בחיזוק התקרות, ממשיכים לסכן לא רק את עצמם, אלא את הציבור כולו ששוהה או מבקר במבנים אלה".
על-פי הערכת איגוד המהנדסים, עלות התיקון היא 300 דולר למ"ר. האיגוד אינו מוכן להצביע על שיטת תיקון מומלצת, אך בין השיטות המוצעות: חיזוק התקרה באמצעות החדרת מוטות.
גופים ציבוריים ומפעלים גדולים החלו בחודשים האחרונים לתקן
מבנים בהם תקרות פל-קל. בין היתר, הודיעה עיריית ירושלים לפני מספר שבועות על סגירת
אחד מהמבנים שלה שבו תקרת פל-קל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
