לא רק שכונות חדשות, אלא גם שיפוץ, שיקום ושיחזור שכונות ישנות בקרית שמונה
- זהו המסר של תוכנית המתאר החדשה של קרית שמונה. תוכנית, שפרנסי העיר מציגים
אותה ככזו שתהפוך את העיר לחלוצה בין ערי הפיתוח בתפיסה חדישה ונועזת: שידרוג
ושיפור איכויות החיים בשכונות הוותיקות, ושילוב של שכונות חדשות עם שכונות
ישנות משוקמות ומעובות, וזאת במקום לחפש קרקעות לסיפוח מעבר לתחום השיפוט העירוני,
ובכך להסתבך עם אדמות החקלאים.
מתכננת הפרויקט, ד"ר רונית דוידוביץ' מחברת ד.מ.ר תכנון ופיתוח ערים ואזורים,
טוענת, כי אין סיבה שערי פיתוח יבנו "שכונות לוויין" מסביב להן ובכך ירוקנו
את החיים ממרכז העיר: "שכונות חדשות מושכות לתוכן את האוכלוסיות המבוססות מהשכונות
הוותיקות, המחפשות דירות חדשות ומרווחות יותר עם איכות חיים גבוהה. בשכונות
הישנות נשארות אוכלוסיות לא מבוססות או מבוגרות, כשמבני הציבור מרוקנים מפעילות
ותוכן.
"יש להשתמש בתשתיות הקיימות, דהיינו, בבתים הישנים הממוקמים בתוך העיר. את
האיזורים האלה צריך לשקם, לשפץ, לשדרג, וזה כולל את כל מבני הציבור ואת הבתים
הפרטיים באיזור, שיעברו הרחבות. כך תוכל העיר "להחזיק" את האוכלוסיות המבוססות
בתוך העיר, על מנת שיחזקו את העיר".
בהקשר זה חשוב לזכור, כי בין היתר מתחרה קריית שמונה על האוכלוסייה המבוססת
עם ההרחבות הקהילתיות בקיבוצים וביישובים הכפריים שבאצבע הגליל, המעניקות איכות
חיים גבוהה למעמד הבינוני.
דוידוביץ': "אין לנו כוונה לוותר על הוספה של שכונות חדשות לעיר, אך חייב להיות
תמהיל ושילוב נכון בין שכונות ותיקות וחדשות. אין סיבה שיהיה חיץ בין שכונה
חדשה לישנה, כמו לדוגמא עפולה עלית ועפולה תחתית".
תפיסה כזו בערי פיתוח היא מעניינת, אבל מתעוררת השאלה, האם היא לא באה כדי
לעקוף את בעיית "אדמות המריבה" של קרית שמונה וקיבוץ כפר גלעדי, ולכן המציאו
מדיניות חדשה, שיישומה בשטח יכול להביא לפתרון בעיה סבוכה, שלא מוצאת את פתרונה
שנים רבות.
המחלוקת בין קרית שמונה לקיבוץ כפר גלעדי עוסקת ב-252 דונם המוחזקים ע"י הקיבוץ.
על-פי החלטת ממשלה, המינהל חייב לדאוג לכך שלקרית שמונה, הנחנקת במשבצת הקרקע
שלה, יוקצו עוד כ-500 דונם. אחרי המלצות ועדת גבולות ובהמלצת גופי תכנון, הוחלט
לספח לקרית שמונה 600 דונם באיזור בימת תל חי, להקמת שכונה בת 800 יחידות דיור.
יש כבר תב"ע מאושרת, ואין כל בעיה עם חצי מהשטח. הבעיה היא רק עם 252 דונם
חקלאיים, אותם מחזיק קיבוץ כפר גלעדי.
על-פי החלטה 727 מגיע לכפר גלעדי 5-4 מיליון שקל בגין שינוי ייעוד הקרקע הזאת
למגורים. במינהל יש צ'ק חתום לפקודת הקיבוץ. כמו כן מוכנים לתת לכפר גלעדי
250 דונם אחרים לחקלאות בגליל. הקיבוץ דורש תמורת הוויתור את כל הזכויות של
אדמות פיק"א, כולל זכויות כרייה וחציבה לצורכי מחצבה, וכן שהמינהל יממן את
עלות פתיחת המחצבה ויוותר על תמלוגים ממנה. השווי הכולל של הדרישה מוערך במינהל
ביותר מ-100 מיליון שקל.
מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית קרית שמונה, רחל שבח-סוכר, אומרת, כי
התוכנית החדשה לא באה לפתור את המחלוקת עם קיבוץ כפר גלעדי, אך מאשרת כי קרית
שמונה "נחנקת" במשבצת הקרקע שלה: "רוב הקרקעות מסביב לקרית שמונה הן אדמות
משבצת של קיבוצים. כל שכונה חדשה שנתכנן תפלוש לתוך אדמות משבצת של אחד היישובים.
רק הקרקעות שעל הרי נפתלי הן אדמות פנויות בבעלות המינהל, אך הן הרריות וקשה
לבנות עליהן שכונות חדשות".
גם דוידוביץ' מסכימה, כי לקרית שמונה אין היום עתודות קרקע מלבד אדמות המינהל
של הרי נפתלי: "התוכנית החדשה נותנת פתרון חלקי לבעיית מחסור הקרקעות, אך התוכנית
גם מעבירה מסר לכל היישובים שמסביב לקריית שמונה, שפרנסי העיר אינם מגלומניים
המעוניינים רק לספח שטחים נוספים לעיר. כל שטח שהעיר דורשת לצרף אליה הוא מדוד
ולאחר בדיקה מדוקדקת, ולכן צריך לאפשר לה לספח את השטחים המעטים אותם היא דורשת.
התוכנית החדשה באה לתת לגיטימציה לבקשת סיפוח השטחים המועטים להם קרית שמונה
זקוקה".
הממונה על המחוז במשרד הפנים, יגאל שחר, אומר, כי התוכנית החדשה באה לתת מענה
אמיתי לקרית שמונה: "קיבוץ כפר גלעדי כבר ויתר על הקרקע שלהם, אך כנראה שהם
מעוניינים לקבל בתמורה מחצבה. מבחינתנו הבעיה נפתרה, חלק מאדמות בימת תל חי
הן בתחום של קרית שמונה, ואין שום סיבה שלא יתחילו לבנות את הפרויקט. לאחר
שבימת תל חי תיבנה, אנחנו רואים את עתודות הקרקע של קרית שמונה בכיוון השני,
של כפר יובל". מכפר גלעדי נמסר, כי לקיבוץ יש אופציה לקבל שטח חילופי במקום
פיצוי כספי, בשל זכויות פיק"א שיש לקיבוץ, כולל, לטענת הקיבוץ, פטור מתמלוגי
כרייה וחציבה. המינהל הציע לקיבוץ שטח חקלאי חילופי בתנאי זכויות אדמות פיק"א
בסמוך למשבצת, בחולה. ואולם, קיבוץ כפר גלעדי דחה את ההצעה וביקש לקבל אדמות
סמוכות למחצבה, להן ערכים גבוהים יותר, אשר לא ניתן להקצותם ללא מכרז.
מתכנן המחוז, אלכס שפול: "החשוב בתוכנית הוא חיזוק העיר, וחוזק של עיר לא נמדד
בגודל שטחי הקרקע שלה. זוהי תפיסה ראשונית מהפכנית לפיתוח ערי פיתוח, שתעוגן
בתוכנית מתאר מקומית סטטוטורית. העיקרון בתוכנית הוא לשלב הכשרת שטחים חדשים
לבנייה, טיפול במבנים קיימים ועיבוי שטחים פתוחים בתוך העיר. כל התוכניות הקודמות
שאושרו בעבר להתפתחותן של ערי פיתוח עסקו אך ורק בהוספת שטחים חדשים לבנייה,
ובהרבה מקרים שטחים בעלי ערך סביבתי גבוה".
על-פי התוכנית החדשה, בימת תל חי מתוכננת לקום בחלק הצפון-מערבי, והיא תכיל
כ-700 יחידות דיור. התוכנית אושרה ע"י הוועדה המחוזית. שכונה מתוכננת נוספת
היא יובלים, בחלק הצפון-מזרחי של העיר. היא תכיל כ-4,000 יחידות דיור מגוונות.
חלקה של השכונה החדשה הוא בתחום של תוכנית המתאר החדשה וחלקה הנוסף הוא בתחום
תוכנית האב של קרית שמונה (לא בשטחי הרשות הנוכחיים). לתוכנית זו אין עדיין
אישורים.
תוכנית המתאר החדשה עוסקת בפיתוח קרית שמונה עד לשנת 2020. היום יש בקרית שמונה
כ-7,000 יחידות דיור ולמעלה מ-20 אלף תושבים. על-פי תוכנית האב, העיר אמורה
להגיע ל-15 אלף יחידות דיור ו-52 אלף תושבים. תוכנית המתאר הנגזרת מתוכנית
האב מדברת על סדר גודל של 11 אלף יחידות דיור, ו-40 אלף תושבים.
שפול: "הכוונה לעשות פיתוח משולב לפי שלוש 'מנות'. כל 'מנה' תכלול כשליש מסך
הכל של יחידות דיור שיאושרו בשטחים חדשים, שליש בתוך מרקם שאושר לבנייה ושליש
בחידוש יחידות הקיימות. בסך הכל כ-1,550 בכל 'מנה'. בכל 'מנה' יפותחו גם שטחים
פתוחים (פארקים) ומוסדות ציבור".
ראש עיריית קרית שמונה, חיים ברביבאי, תומך בתוכנית. הוא מביא לדוגמא את בתי
ספר הנשיא ורמב"ם, הנמצאים בשכונות הדרומיות של העיר: "בתי הספר התרוקנו מתלמידים
עקב נדידת זוגות צעירים מבוססים לשכונת הוורדים החדשה. בשכונות הדרומיות נותרו
משפחות מעוטי יכולת ומבוגרים. הבנייה של שכונת הוורדים הוסיפה תוספת שולית
נמוכה לעיר. התוכנית החדשה באה ליצור מצב שאנשים יישארו בשכונות שלהם ולא יתניידו
לשכונות החדשות. בשכונות החדשות נקלוט זוגות צעירים או תושבים חדשים".
"תושבי קרית שמונה ירוויחו מהתוכנית. עלות שיפוץ והרחבת דירה קיימת עולה פחות
מאשר לעבור לדירה חדשה גדולה יותר. אנו נדאג גם לשיפוץ ושידרוג השירותים הקהילתיים
והציבוריים בשכונות הוותיקות, כך שאיכות החיים תעלה בלי שום ספק, וכך גם ערך
הדירות. אני רוצה להגיע למצב, שבו דווקא הדירות היקרות תהיינה בשכונות הוותיקות,
כמו בזיכרון יעקב למשל, ובכך נחזק גם את מורשת המקום".
נושא נוסף בו דנה התוכנית, היא הפיכתה של קרית שמונה למטרופולין של אזור אצבע
הגליל. כיום קיימים באצבע הגליל מספר מתחמי תעסוקה: קריית שמונה דרום, קריית
שמונה צפון, איזור התעשייה צ.ח.ר, איזור התעשייה תל-חי ומרכז תעשייתי נקודתי
בחצור הגלילית. דוידוביץ' ממליצה להכניס את כל איזורי התעסוקה תחת מינהלת אחת
משותפת, שתבטל את למעשה את התחרות הקיימת ביניהן. הרעיון הוא להסדיר את אזורי
התעסוקה הקיימים, לחזק אותם בצורה מקסימלית, ולא להוסיף אזורים חדשים.
התפיסה החדשה, שהוצגה בוועדה המחוזית צפון, אומצה ע"י ועדת היגוי בין-משרדית,
שכללה נציגים של משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל ונציגי
הוועדה המקומית של קרית שמונה.
זהו ניסוי ששווה מעקב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
