הסדין האדום שהסתבך

אין ספק שאדמות קיבוץ גליל-ים, השוכנות בסמוך להרצליה, נחשבות לאטרקטיביות ביותר מבין כל האדמות החקלאיות. לכן, כאשר הביע הקיבוץ את רצונו לשנות את ייעודן בסוף שנות ה-80, הן עוררו עניין רב.

בשלב הראשון החל ראש עיריית הרצליה דאז, אלי לנדאו, לפעול להעברת האדמות מהתחום המוניציפלי של רמת השרון לתחום המוניציפלי של הרצליה. בתמורה להסכמת הקיבוץ למהלך, התחייב לנדאו לגבות מהקיבוץ היטל השבחה של 4.1% בלבד בעת שינוי הייעוד. בסופו של דבר, החליטה ועדת גבולות שמינה משרד הפנים להעביר את הקרקע להרצליה, וזאת למרות התנגדות רמת השרון.

במקביל גיבשה הוועדה המקומית של הרצליה תוכנית לבניית 3,500 יחידות דיור בבנייה רוויה. בעקבות התוכנית תוכננה גם עיסקה בין רוני יצחקי, אפריקה-ישראל והקיבוץ. על-פי העיסקה יבנו יצחקי ואפריקה-ישראל, בשלבים ועל-פי התפתחות הביקוש באיזור, בין 1,500 ל-3,000 יחידות, בליווי פיננסי של בנק הפועלים.

אם העיסקה היתה יוצאת לפועל, היא היתה הופכת לעסקת הליווי הפיננסי הגדולה ביותר שנעשתה בארץ מזה שנים. על-פי התוכנית, הבנק היה אמור לתת ערבויות מכר לקוני הדירות.

בינואר 1999, בעקבות עתירה שהגיש ראש מועצת רמת השרון, אפרים חירם, בוטלה התוכנית שהופקדה בוועדה המחוזית, לאחר שבית המשפט קיבל את הטענה שלא נערך לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, וגם הסוגיה התחבורתית לא התבררה עד תום.

בעקבות הביטול הודיע יצחקי שהוא פורש מהפרויקט. בין הסיבות שמנה היה חששו מכך שהתוכנית תתעכב עוד שנים רבות בשל קשיים בירוקרטיים. גורמים בעיריית הרצליה טוענים, שהקיבוץ רואה את עצמו מרומה, בעקבות החלטת העירייה שלא לכבד את ההבטחות של לנדאו לקיבוץ.

במקביל הודיעה גם הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, שהתוכנית שהגיש קיבוץ גליל-ים לוועדה המחוזית, לבניית 3,540 יחידות דיור, מנוגדת להסכם שנחתם בינו לבין המינהל. לדברי הנהלת המינהל, המסמכים שבידיה מבהירים שהאישור שניתן לקיבוץ במסגרת ועדת 640, שדנה באישור תוכניות חריגות מהחלטה 611 המאפשרת לקיבוץ לרכוש את כל הקרקעות שיופשרו ב-50% מערכן - התייחסה ל-800 יחידות דיור בלבד ועוד ל-300 דונם לבנייה לתעסוקה, ולא ל-3,500 יחידות דיור.

מה יעלה עתה בגורלה של העיסקה - קשה לדעת. אתמול אמר מנכ"ל תנובה וחבר הקיבוץ, אריק רייכמן, בבית המשפט, שהחוזים עם היזמים בוטלו בגלל המצב הכלכלי, ואחרי שהפרויקט הראשוני טורפד על-ידי גרמן. עוד אמר רייכמן, שגם אם התוכנית החדשה תאושר, היא תתפרס על פני 20 שנה.

גם עמדת המינהל בנושא טרם הובררה, ולכן אין לדעת לפי שעה איזה רווח יפיק הקיבוץ מהעיסקה כולה. לטענת רייכמן, חובות גלילים הם בהיקף של 100 מיליון שקל, וגם אם העיסקה תצא לפועל, התמורה לקיבוץ לא תעלה על היקף החובות.

גורמי תכנון אומרים, שהמסקנה היחידה מהסאגה הבלתי נגמרת של אדמות גליל-ים היא, שרצונם של הקיבוץ והיזמים להרוויח מהפרויקט, מבלי להביא בחשבון את ההשלכות שיהיו לכך על הסביבה ועל כל נושא הפשרת קרקע חקלאית, הביאו לתסבוכת שעצרה את הפרויקט.