דרושה מהפכה בארנונה

הבסיס לחישוב הארנונה בארץ מושתת על המשתנים הבאים: סוג הנכס (מגורים, תעשייה, מסחר, משרדים וכו'); שטח הנכס, ומיקומו הגיאוגרפי בעיר.

ברחבי העולם, ובמדינות מסוימות בארה"ב, נהוג לבסס את הארנונה על שווי הנכס. בתחילת כל שנת תקציב הרשות המקומית מבצעת אומדנא של שווי הנכסים בעיר, וממנה גוזרת ההכנסות שיתקבלו מארנונה. זהו הבסיס לקביעת התקציב העירוני.

העקרונות לחישוב הארנונה בארץ, להבדיל מאלה המקובלים בארה"ב, יוצרים עיוותים ואי צדק כלכלי וחברתי. כך לדוגמא, אם נשווה בין הארנונה המשולמת עבור חנות בכיכר המדינה, לבין זאת המשולמת בגין מכולת שכונתית הנמצאת בקומה הקרקע של אחד ממבני המגורים שבעורף הכיכר, אנו עלולים למצוא לעתים (לא בהכרח תמיד) עיוותים מדהימים.

אין ספק, כי השווי למ"ר של כל אחת מהחנויות עומד על לפחות פי 3 אם לא למעלה מזה לטובת החנות בכיכר המדינה. למותר לציין, כי גם רמת הרווחיות של כל אחד מהעסקים שונה תכלית השינוי. מכיוון שאין חולק שארנונה היא מס לכל דבר ועניין, הרי כל עוד אין התאמה בין שווי הנכס ורמת הרווחיות שלו, לבין גובה הארנונה המשולמת, אזי אם נעמיק ונחפש הגיון וצדק חברתי במצב אבסורדי זה, הרי שלא בדיוק נדע היכן למצוא אותם.

עסק מפסיד אינו משלם מס הכנסה. עסק מפסיד משלם ארנונה. צאו ואמרו, כי הרי אין זה מעניינה של הרשות המקומית אם העסק מפסיד או מרוויח, והרי את השירותים שמספקת לו אותה רשות הוא במילא מקבל. יש הגיון וצדק מסוים בטענה זאת. ולכן יש למצוא את דרך המלך כדי שזה יהנה וזה לא יחסרו.

הפתרון המתבקש הוא רפורמה מהותית בחיובי הארנונה, אשר תחייב את תושבי המדינה והעסקים באופן פרוגרסיבי, בהתאם לשוויו של כל נכס ונכס. כך, מצד אחד, תושבים מעוטי יכולת ישלמו פחות מאלה הגרים באיזורי יוקרה, ומפעלים באיזורי פיתוח ייהנו מארנונה זולה יותר ממפעלים דומים במרכז הארץ, ומצד שני, אופן חלוקת הכספים, המתקבלים מהגבייה, יהיה שוויוני ואחיד בהתאם לקריטריונים ארציים. שיטה זו, הנהוגה בהצלחה בארה"ב, תביא לצמצום פערים חברתיים הנובעים ממחסור בתקציבי הרשות המקומית. בהתאם לשיטה זו, תוכלנה הרשויות בעיירות הפיתוח להשלים פער מצטבר של עשרות שנים. המלצה: ידוע לי, כי חברי הכנסת יושבים בימים על המדוכא בעניין זה. שינוי השיטה הקיימת וקביעה כי הארנונה תהיה כנגזרת של שווי הנכס, תביא לחלוקה צודקת יותר של הנטל. להצעה זאת יש מעבר להיבטים הכלכליים גם פן חברתי בלתי מבוטל.

הכותב הוא שמאי, יו"ר ועדת ההסברה של לשכת שמאי המקרקעין בישראל.