המכון לחקר הבנייה בטכניון: תקרות הפל-קל הן "פצצה מתקתקת" - דרושה פעולה מיידית

יממה אחרי פרסום הדו"ח על ידי המשטרה, מגדיר ינקלבסקי את כל תקרות הפל-קל ברחבי הארץ כ"פצצת זמן מתקתקת", שיש לטפל בהן במהירות האפשרית, מבלי להתווכח תחילה מי ישא בעלויות התיקון.

לדברי ינקלבסקי, "חבל על שמונת החודשים שעברו מאז האסון, ובהם לא נעשה דבר. אמנם לא צריך להיכנס לחרדה ולהיסטריה, אך אין לדעת אם זו התקרה האחרונה שתתמוטט, כאשר קיימת סבירות גבוהה לאסון דומה באם לא ינקטו פעולות מידיות".

ינקלבסקי דוחה את הביקורת שהושמעה נגדו אתמול (ג') מצד גורמים שונים בענף הנדל"ן, שטענו שעל המכון לחקר הבנייה בטכניון היה לפרסם את מסקנותיו לפני זמן רב, במטרה להזהיר את הציבור, ולא להמתין עד לתום חקירת המשטרה.

לדברי ינקלבסקי, "המכון הלאומי לחקר הבנייה התבקש על ידי המשטרה להקים ועדה שתחקור את אסון ורסאי. המכון התחייב לסודיות מירבית, ולכן לא יכול היה לשחרר שום מימצא לציבור לפני תום החקירה".

לדבריו, המשטרה היתה מודעת לאורך כל הדרך לממצאי הטכניון בנושא זה, והיא זו שמצאה לנכון לפרסם את הממצאים רק עתה. לדבריו, הדו"ח של הטכניון הוא לגבי הכשל ההנדסי הספציפי באולם ורסאי, ולא לגבי שיטת הפל-קל, שלגביה ידוע מזה זמן רב שהיא מסוכנת לציבור.

באשר ליתר התקרות ברחבי הארץ, אומר ינקלבסקי, שארגוני המהנדסים מתריעים מזה זמן רב על הכשל המתמשך ב-3 מיליון מ"ר תקרות בכל רחבי הארץ. לדבריו, עתה מתפקיד הגופים האחראים לגבש כלים ושיטות בחינה, במטרה לבדוק את כל התקרות בארץ, ולקבוע איזה מהתקרות זקוקות לחיזוק מיידי, ובאיזה שיטות עבודה.

"הבעיה היא לא ברמת האדם הבודד והתקרה הבודדת", אומר ינקלבסקי, "יש כאן צורך באחריות ממשלתית, ובגוף שייקח על עצמו את האחריות לנושא כולו, החל משלב הבדיקות ועד לשלב התיקון".

ינקלבסקי מדגיש, שהעובדה ששיטת הפל-קל מסוכנת ידועה לציבור המהנדסים מזה 20 שנה. "התרענו על כך בצורות שונות במשך השנים האחרונות", אומר ינקלבסקי, "וגם עתה לא גילינו משהו חדש באופן מהותי. לצערי, אף אחד לא יכול גם עתה לתת ערבות לכך שתקרות נוספות לא יפלו בזמן הקרוב".

באשר לאחריות לתיקון, אומר ינקלבסקי, שלדעתו אסור שהוויכוחים על מי ישלם את התיקון ישהו את העבודות, שלטענתו, יש להתחיל בהן בזמן הקרוב ביותר. לדבריו, לשם כך יש חברות ביטוח, משרדי ממשלה וגורמים נוספים, שעליהם מוטלת האחריות לקבוע מי יממן את התיקון. ינקלבסקי חוזר ואומר, שאסור שהוויכוח הכספי יסיט את תשומת הלב מהצורך הדחוף לתקן את כל התקרות.

ינקלבסקי מאשים היום (ד') את הממשלה באי העברת התקציב הממשלתי הנחוץ לפעילות המכון, למרות החלטת הממשלה על הקמתו של גוף סטטוטורי, שתפקידו לבדוק ולאשר את שיטות הבנייה הנהוגות בארץ ואת שיטות הבנייה החדשות.

ינקלבסקי טוען, כי "הממשלה קיבלה את ההמלצות המקצועיות, אך לא קיבלה את ההמלצה התקציבית, וכמובן שבלי תקציב לא ניתן להפעיל גוף כזה. לכן החלטת הממשלה תלויה כרגע באוויר, ולא יכולה להיות מיושמת עד שלא יגיע התקציב המתאים להפעלתה".

ממשרד האוצר אישרו, כי הוחלט למנות את המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לשמש כגוף המופקד על שיטות בנייה חדשות, אך התקציב למימון הבדיקות יתבסס על המקורות הבאים:

מימון בדיקתן של שיטות בנייה חדשות, המובאות למכון על ידי יזמים פרטיים, יתוקצבו על ידי היזמים הפרטיים; מימון בדיקתן של שיטות בנייה חדשות המובאות למכון על ידי גורמים ממשלתיים יתוקצבו על ידי גורמים ממשלתיים. אגרות ותקצוב יגיעו ממשרד הבינוי והשיכון.

משרד השיכון מסר, כי הוא תומך בכך שמשרד האוצר יתקצב את המכון. כמו כן, הצעתו של שר השיכון היתה, שהממשלה תתקצב את המכון הלאומי ב-8 מיליון שקל לשנה, אך החלטת הממשלה מ-11 בנובמבר 2001 אינה כוללת את ההמלצה הזו. עוד מסר משרד הבינוי והשיכון, כי המשרד רואה חשיבות גדולה במיסוד גוף אשר ייפקח ויאשר שיטות בנייה חדשות.

בהצעת ההחלטה המצורפת לדו"ח הוועדה בנושא מיסוד הליכי בדיקה ואישור שיטות בנייה חדשות, מופיע סעיף מס' 4, ובו נכתב: "לצורך כך יתוקצב סכום של 8 מיליון שקל בבסיס התקציב כתוספת לתקציב של משרד הבינוי והשיכון, למימון ופיתוח מחקרי המכון והבטחת תפקידו כמכון לאומי וכגוף בודק". אלא, שמשרד האוצר התנגד לסעיף זה בהצעת ההחלטה, ולכן הוא לא אושר.

יחד עם זאת, משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות רבה בקידום הנושא, ועל כן מתקצב המשרד מחקרים שונים של המכון, ונושא תקצובו של המכון נמצא בימים אלה בדיונים במשרד השיכון ובמשרד האוצר.