הטכניון דוחה את טענת המהנדס אלי רון, כי שיטת הפל-קל זכתה לאישורו

מהטכניון נמסר, שבאמצע שנות ה-70 פנה רון, אז ראש מחלקת התכנון במע"ץ, למבדקה לחומרי בניין בטכניון, וביקש לערוך עבור מע"ץ מספר ניסויים, ובהם ניסוי בשימוש בארגזי פח

הטכניון דוחה את דברי ממציא שיטת הפל-קל, המהנדס אלי רון, לפיהן השיטה זכתה לאישור הטכניון.

מהטכניון נמסר, שבאמצע שנות ה-70 פנה רון, אז ראש מחלקת התכנון במע"ץ, למבדקה לחומרי בניין בטכניון, וביקש לערוך עבור מע"ץ מספר ניסויים, ובהם ניסוי בשימוש בארגזי פח. לטענת הטכניון, ראש המבדקה לחומרי בניין בטכניון, ד"ר אורי קורין, שביצע את הבדיקה, טען כבר אז, שהבדיקות היו מוגבלות, ואין בהן כדי לאשר את הפל-קל כשיטת בנייה.

ב-1987 פנה רון שוב לתחנה לחקר הבנייה, כדי לקבל אישור לשיטה, אך לטענת הטכניון, השיטה נפסלה על הסף. עוד מציין הטכניון, כי רון פנה שוב לטכניון במטרה לשקול אפשרות לבדוק את השיטה באופן כולל. במכון לחקר הבנייה של הטכניון הוכנה תוכנית בדיקות מפורטת, אך רון חזר בו מבקשתו.

גם משרד הפנים דוחה את טענות יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, לפיהן האחריות בנושא הבנייה בשיטת הפל-קל מוטלת עליו. משרד הפנים מסר, שהאחריות על אכיפת החוק חלה על הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות ומהנדסי הערים. לטענת משרד הפנים, הוא הודיע עוד ב-1996, שאין לתת טופס אכלוס לבניין שנבנה בשיטת הפל-קל.

גם ב-1998 חזר מנכ"ל משרד הפנים והנחה את הרשויות המקומיות, שבכל מבנה שנבנה בשיטה זו יש לדאוג מיידית לבדיקה ויזואלית, לגילוי ראשוני של בעיות ולחייב את הבעלים והמחזיקים בבניין לקבל ייעוץ הנדסי מתאים, ולפעול בהתאם לממצאים.

משרד הפנים מסר עוד, שעל אלדר להלין על עצמו ועל הרשויות המקומיות בכך שהן אינן אוכפות את החוק.