עשו למתנגדים בית ספר

מכוח סמכותה זאת אישרה הוועדה המקומית בהרצליה תוכנית החלה על חלק משטח בית הספר גורדון, שהוא בית ספר לאומניות. התוכנית כוללת הוראות להרחבת דרך, החלפה בין שטח ציבורי פתוח לשטח לבנייני ציבור, קביעת קווי בניין ושטחי שירות ועוד. לתוכנית הוגשו התנגדויות, ואלו נידונו על-ידי הוועדה המקומית ונדחו על-ידה.

ההודעה בדבר דחיית ההתנגדות נשלחה לעוררים (ללא הזכרת העובדה, כי ניתן להגיש עליה ערר לוועדת הערר) והעוררים פנו למהנדס העיר, שהודיע להם על האפשרות להגיש ערר לוועדת הערר, וכך עשו (ערר 5487/01 נאור יניב ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה, שיוצגה על-ידי עו"ד אילנה בארף-שניר וועד ההורים בבי"ס גורדון). ימים מספר לאחר שהוגש הערר פורסמה התוכנית ברשומות ובכך קיבלה תוקף.

בשתי סוגיות עקרוניות עסקה ועדת הערר, בראשות עו"ד ענת בירן-רקם.

ראשית - לכאורה הוגש הערר באיחור: החוק קוצב 15 יום להגשת הערר מהיום בו הומצאה למתנגד ההודעה על דחיית התנגדותו, ואין מחלוקת, כי עקב הפניה למהנדס ורק אחר כך (עפ"י תשובתו) לוועדת הערר, חלף מועד זה.

ועדת הערר החליטה, כי כיוון שהמחוקק מחייב ליידע אדם הזכאי להגיש ערר על זכותו זו, לרבות על דרך הגשתה, וכיוון שחובה זו לא קוימה על-ידי הוועדה בהודעתה, ראוי להתחיל את מניין הימים להגשת ערר מהיום בו הודיע מהנדס העיר לעוררים על קיומה של זכות הערר. על כן, אין לדחות את הערר על הסף רק משום שהוגש מלכתחילה בטעות למהנדס העיר ורק אחר כך לוועדת הערר, והעוררים לא היו אמורים לדעת על קיומה (וראוי לציין, כי באת-כוח הוועדה המקומית לא העלתה מצידה טענה בדבר אי עמידה במועדים והסכימה מלכתחילה, כי יתקיים דיון לגופו של עניין).

ושנית - מה נפקות להחלטה בערר לאחר שהתוכנית כבר קיבלה תוקף. לשון אחר - האם בכוחה של ועדת הערר לבטל תוכנית, אם תחליט לעשות כן, על אף שכבר פורסמה כדין למתן תוקף?

ועדת הערר קבעה, כי העובדה שהתוכנית אושרה, אינה יכולה לשלול את סמכויותיה של ועדת הערר לדון בעררים לגופם ולהחליט כל החלטה שהיא ביחס לתוכנית. עם זאת, ביקרה ועדת הערר את הוועדה המקומית, על שאצה לה הדרך ופרסמה הודעה בדבר מתן תוקף לתוכנית לפני חלוף הזמן לערר ובילקוט הפרסומים, לאחר הגשת הערר ולפני הדיון בו.

עד כאן סקרנו את החלטותיה העקרוניות של הוועדה. ובית הספר "גורדון", מה עליו?

ובכן, לגופו נדחה הערר. הוועדה משבחת את ההליך התכנוני, תוך שהיא מתרשמת, כי "באמת ובתמים הוקדשה מחשבה רבה לתכנון", וכי ממילא הבניין לו מתנגדים העוררים יכול היה להיבנות כמעט בשלמותו גם על-פי התוכנית הקודמת, ואין בתוכנית החדשה אלא משום שיפור. עוד קובעת הוועדה, כי "יש להניח כי לכל תכנון ניתן למצוא חלופות, ולכל חלופה יהיו חסרונות ויתרונות משלה".

מששוכנעה הוועדה, כי נבחרה חלופה הכוללת תכנון טוב לבית הספר מבחינה תפקודית ואדריכלית, החליטה לדחות את הערר לגופו.

ונוסיף אנו - הערר, כך למדים אנו, הוגש ביום 21.11.01. החלטת הוועדה ניתנה כבר ביום 21.1.02, דהיינו בסך הכל חודשיים אחר כך. בכך שוב הוכיחה ועדת הערר, כי הליך תכנוני משפטי מעין זה יכול להסתיים במהירות וביעילות.