"זו חוצפה שעניי ישראל מעבירים כספים לעשירי העולם היהודי"

לאחר הצהרה זו מכריז שרנסקי, שבכוונתו להילחם בכך בכל כוחו, ולדרוש לפתוח את הנושא כולו לדיון מחודש. "זו חוצפה, שהשכבה הענייה ביותר במדינת ישראל צריכה לעביר כספים לעשירי העולם היהודי", אומר שרנסקי - וזה בדיוק מה שאמרו כבר לפניו יוזמי חוק הדיור הציבורי, ובראשם ח"כ רן כהן.

החובה הזאת, שכל כך מרגיזה את שרנסקי, היא תוצאה של התחיבות ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, ושר האוצר לשעבר וכיום שר המשפטים, מאיר שיטרית, להחזיר לסוכנות את הכסף שהשקיעה במהלך השנים ברכישת דירות הדיור הציבורי. בהסכם נכתב אז, שבעקבות חוק הדיור הציבורי, המאפשר לדיירים לקנות את הדירות בהן הם מתגוררים, תעביר המדינה לסוכנות את תקבולי מכירת הדירות. לטענת שרנסקי, הוא היה מהמתנגדים היחידים לחוק, ועתה דווקא הוא צריך לטפל בתוצאותיו החמורות. על פי ההסכם, התחייבו שיטרית ונתניהו לשלם לסוכנות 33 אלף שקל עבור כל דירה שמוכרת עמיגור לדיירים בשלוש השנים הראשונות למבצע, ו-39,500 שקל בעבור כל דירה עד למכירת 5,000 הדירות הראשונות. הסעיף שמרגיז את שרנסקי יותר מכל הוא זה, שמחייב את המדינה לרכוש מידי עמיגור את יתרת הדירות, סה"כ 12 אלף יחידות, ולשלם עבורן לסוכנות במשך 10 שנים.

"כיום כבר ברור, שבעקבות ההסכם השערורייתי הזה, חסרים בקרן לדיור ציבורי כספים רבים שאינם מאפשרים פתרונות חדשים למחוסרי הדיור", אומר שרנסקי, "אני חושב שבמצב הקיים אין לנו כל ברירה אחרת, אלא לדרוש בדיקה מחודשת של ההסכם".

לטענת שרנסקי, בקרן, שנועדה לספק פתרונות לנזקקי העתיד, יש כיום כ-40 מיליון שקל בלבד, וזאת לאחר מכירת 15 אלף יחידות. סך ההכנסה ממכירת הדירות היתה 1.2 מיליארד שקל, מתוכם 390 מיליון שקל לא הועברו על ידי עמידר, 671 מיליון שקל הועברו לסוכנות בעקבות מכירת דירות עמיגור. 460 מיליון שקל נרשמו בסעיף הוצאות. לטענת שרנסקי, סכום זה עתיד להצטמצם עוד יותר בעקבות הגדלת התשלומים לסוכנות במלאת שלוש שנים להסכם.

"יש שתי דרכים להציל את הקרן כדי שתוכל למלא את מטרתה", אומר שרנסקי, "קבלת תקבולי עמידר, והתרת ההסכם עם הסוכנות".

גלובס: אם כך המצב, נראה שלא תצליח למלא אחר הבטחותיך לדאוג לנזקקים.

שרנסקי: "אני חושב שהצלחנו לחולל שינוי כולל בסדרי העדיפויות, ואנחנו מחפשים פתרונות יצירתיים. הכרזנו על מבצע דירות ריקות לפיו אנחנו מחפשים דירות ומשפצים אותן גם בעלות גבוהה. עד היום נהג משרד השיכון לשפץ דירות בעלות של עד 18 אלף שקל בלבד, ולא לשפץ דירות שעלות שיפוצן גבוה יותר. כיום אנחנו מוכנים לשלם גם 30 אלף שקל לשיפוץ דירה, מתוך מחשבה, שמוטב להשקיע בשיפוץ מאשר לשלם 300 אלף שקל לשנה להוסטל.

"בנוסף, יצאנו במבצע של בנייה בקומות המפולשות של בנייני הדיור הציבורי. אנחנו מקיימים פיילוט ובו אנחנו בונים בקומות אלה בפרויקטים של עמידר בעפולה, ופיילוט בבניינים של עמיגור במגדל העמק. במשרד הקליטה אומרים, שהפוטנציאל הוא של כמה אלפי דירות. אני מוכן להסתפק בהרבה פחות. אמנם קיימת בעיה של השגת הסכמה של דיירים בבתים שבהם הדירות מכורות, אך אני מקווה שנצליח להתגבר גם על כך. אחרי ויכוח קשה עם האוצר, הצלחנו לשכנע אותו לפרסם מכרז PFI לבניית 500 יחידות בהוסטלים. אמנם לא קיבלנו 2,000 יחידות כפי שביקשנו, אך גם זו התחלה".

- האם לא מוטב היה שבמקום לבנות דירות, תאפשרו לדיירים לשכור דירות בעצמם?

שרנסקי: "גם אני חושב כך, לכן אנחנו במו"מ עם האוצר במטרה לתת אלפי פתרונות בשכירות לטווח ארוך. במסגרת פיילוט שערכנו הצלחנו לשכור 300 דירות. זה אמנם הרבה פחות ממה שחשבנו שנצליח לשכור, אך דווקא הדיירים הפוטנציאלים אמרו לנו, שהם יודעים על עוד משכירים רבים שירצו להשכיר את דירותיהם. אני מקווה שמהר מאוד נעבור מ-300 דירות ל-1,000 דירות".

- האם אתה מתכוון לקדם את סיום חקיקת חוק הדיור הציבורי, שתקוע לפי שעה בוועדת הכלכלה?

"כל עוד לא הגענו להסדר עם עמידר ועם הסוכנות, אין טעם להאיץ את החוק".

- אחרי שהפכת לחביב הקבלנים בעקבות המבצע לעידוד הביקושים, ובעקבות אישור מסקנות רבינוביץ', הם הפכו למבקריך הגדולים ביותר בעקבות חוק המכר החדש, שמקשיח את הדרישות מהם.

"אני חוזר עכשיו מפגישה עם הקבלנים, במהלכה אחדים צעקו שהצעת החוק היא 'קטסטרופה'. אמרתי להם שאני יודע שזה נושא רגיש, ולכן השקענו בו שעות ארוכות של ישיבות ודיונים, אך חוק זה הוא מחויב המציאות במטרה להגן אחת ולתמיד על רוכשי הדירות.

"רכישת דירה בארץ היא כמעט סיוט. הבניין כמעט אף פעם לא מסתיים בזמן, המפרט לא מפרט, והאחריות לא אחריות. הגיע הזמן לעשות לכך סוף, ולהבטיח לקונה הדירה שיקבל את הדירה בזמן, או שהקבלן ישלם לו שכר דירה. הגיע הזמן גם לקבוע, שאם המפרט אינו מצוין בחוזה, על הקבלן לספק מפרט סוג א'. אני מקווה שהחוק החדש יכניס סוף סוף סדר בתחום שהיה פרוץ עד היום.

"הסברתי לקבלנים, שהחוק מיועד בראש ובראשונה להוציא מהענף קבלנים רשלנים, וכי הוא יחזק את מי שבונה היטב. אני יודע שהם עושים לובי בכנסת במטרה לבטל את הצעת החוק, אבל אין לי שום כוונה להיכנע. זה מזכיר לי את המאבק שניהלתי, כשר התמ"ס, על חוק חובת סימון מוצרים. רשתות השיווק התנגדו, עשו לובי בכנסת והשמיצו אותי, אבל לבסוף החוק עבר. המאבק על החוק מבחינתי היה תענוג".

- בשבוע שעבר התבשרנו על כישלון מכרז המע"ר של מודיעין, האם הדבר אינו מדליק נורה אדומה במשרד השיכון?

"במשרדי בירושלים תלויה תמונת ענק לא של ירושלים, אלא של מודיעין. אני אומר זאת כדי להדגיש את החשיבות הרבה שיש לעיר הזאת בעיני המשרד. הבעיה היא, שמודיעין סובלת כיום לא רק מהמצב הכלכלי הקשה, אלא גם מהמצב הבטחוני. היריות שהיו בכביש 443 לא מועילות לשיווקים. כדי לעודד את העיר, החליט משרד השיכון להקצות 120 מיליון שקל מתקציבו לרכבת, אך בינתיים למשרד התחבורה יש תוכניות לשדרג את הקו הקיים, כך שלצערי הרכבת לא תגיע לעיר בשנים הקרובות.

"באשר למכרז, הוא נכשל בשל דרישות מופרזות של הרשות המקומית, שביקשה להעביר לידיה את האודיטוריום, ועוד מספר דרישות בלתי אפשריות. אני מקווה שהמכרז הבא יהיה הגיוני הרבה יותר.

"לדעתי, הדבר הבא אחרי אישור דו"ח רבינוביץ', צריך להיות רפורמה במיסוי העירוני. לא יתכן שכל עיר מחליטה על מיסים משלה שמקשים על היזמים. אני יודע שהשלטון המקומי בצרות והוא סובל מקיצוץ במענקים, אך לא יתכן שהרשויות המקומיות יחבלו כך במכרזים".

- אולי התוכנית לעידוד הביקושים שאתה היית מיוזמיה, ולא כללה את מודיעין, היא זו שגרמה לירידה בביקושים?

"אין ספק שהתוכנית לא עזרה למודיעין, אך יחד עם זאת אני לא מאמין, שמישהו שרצה לגור במודיעין יעבור לכרמיאל או לעפולה. כדי לעודד בכל זאת את השיווקים בעיר אני מתכנן מבצע מיוחד עם התאחדות הקבלנים והאוצר, לעודד את השיווקים בעיר. דיברתי על כך עם שר האוצר, סילבן שלום. שלום אמר שנדחה את הדיון עד לאחר אישור התקציב, אחר כך בא זיני לארץ, אחר כך יבוא חג הפסח. אני מקווה שבסוף נצליח לגבש תוכנית.

"בינואר 2002 הצליחו הקבלנים למכור 55 דירות ובפברואר 2002 הצליחו למכור 114 דירות. זה עדין מעט מדי, אך אני מקווה שנצליח בסופו של דבר לתכנן תוכנית לעידוד הביקושים בעיר".

- למרות הכוונות והתמיכה האידיאולוגית מצד גורמי התכנון, נראה שפרויקט פינוי-בינוי אינו מצליח להתרומם. יש לך הסבר?

"אני לא חושב שהפרויקט אינו מתרומם. כל היופי בשיטה שלנו היא שאנחנו נותנים לעיריות להציע פרויקטים ולטפל בהם בעצמם. מה שמעכב את כל העסק הם תהליכים בירוקרטיים. עד היום אישרנו כ-60 פרויקטים, וחלק מהם יתחילו בקרוב".

- מנהל המינהל יעקב אפרתי אמר, שהוא מעדיף בניית שני מגדלים במודיעין על פני בניית ישובים קהילתיים חדשים. האם אתה תומך בעמדה זו?

"הייתי בכמה פרויקטים של בנייה קהילתית. לדעתי, אלה הם פרויקטים חשובים מאוד. יש בארץ כמה קיבוצים שכמעט מתו לחלוטין, ורק השכונה הקהילתית הצילה אותם. אני לא אומר שצריך להגן על כל הקיבוצים בכל מחיר, אך צריך לאפשר את המפגש בין היישובים, שבמידה רבה הקימו את המדינה, לבין אנשים שלא רוצים לגור בעיר. אני לא יודע איך אפשר בכלל להשוות בין בנייה במודיעין לבין בנייה קהילתית. צריך לאפשר גם את זה וגם את זה".

- אז אתה תומך בהקמת יישובים חדשים?

"אני מאמין בצרכים של אנשים. אני גאה על כך שמשרד השיכון הקים את היישוב חלוקים, שרק לאחרונה התברר לי שהוא היישוב הראשון שהוקם בנגב אחרי 12 שנה. במועצה האיזורית שער הנגב יש 5,000 תושבים יהודים בלבד, ואשמח מאוד אם רבים אחרים יגיעו לשם. לדעתי, לא חסרים אנשים שמעוניינים לגור במקומות חדשים, אך מצד שני קיימת התנגדות של הגופים הירוקים. צריך למצוא את האיזון בין שני האינטרסים, אך גם לדאוג לכך שהפלישה לקרקעות המדינה תיבלם".

- אתה מאמין בתרומה של מסקנות ועדת רבינוביץ' לרפורמה במערכת מיסוי המקרקעין?

"לצערי, הוועדה לא הכירה במשכנתאות לצורך חישוב מס. חבל מאוד שכל מי שתמך בהצעה להכרה בריבית לפני הבחירות, שינה את דעתו והפסיק לתמוך בה. יחד עם זאת, אני שמח מאוד שהכנסת חוקקה סוף סוף חוק, שמביא לאיזושהי הקלה במיסים המוטלים על הענף. המערכת המשפטית לא רצתה את החוק, וניסתה לדחות את אישורו ככל האפשר, אך בסופו של דבר הוא עבר. עכשיו בכוונתי לפרסם מודעות לציבור, כדי שידע שהחוק הוא אכן רטרואקטיבי מיום קבלתו בנובמבר 2001. משימה נוספת היא להבהיר לציבור, שוועדת רבינוביץ' מס' 2 אינה קשורה לענף הנדל"ן. הציבור ישב מספיק זמן על הגדר בציפייה למסקנות הוועדה, עתה הגיע הזמן שהציבור ילך לקנות דירות".

- מה בדבר פרויקטים להשכרה?

"לאחרונה ביקרתי בוושינגטון, שם ראיתי פרויקטים שבהם נבנו אלפי יחידות דיור בשכונות שהיו פעם זבל, ועתה הפכו לשכונות סבירות ביותר. הכל באמצעות הקלות במס ובאמצעות כל מיני כלים פיננסיים. אני ידוע שהפקידים באוצר מפקפקים באפשרות בניית פרויקטים כאלה גם בארץ, אך בדעתי להיפגש בנושא זה עם שלום, ולנסות לשכנע אותו לאפשר לפחות מכרזי קרקע לבנייה להשכרה. במקביל, אני מתכוון לפעול לשינוי החוק לעידוד השקעות הון, ולאפשר לייזם לבנות 30% מהפרויקט להשכרה, במקום 50% כיום".

- במהלך 2001 שיווקו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון קרקעות לבניית כ-15 אלף יחידות דיור, כאשר לפי גורמים במינהל, גם מספר זה מוטה כלפי מעלה. איך מרגיש שר שיכון במציאות כזו?

"ביסודי אני טיפוס אופטימי, ולכן אין לי ברירה אלא לחשוב בצורה חיובית ולהניח, שהענף יצא מהמשבר. במהלך 2001 הוכחנו שניתן להשפיע על המציאות באמצעות מבצעים. משרד האוצר אמר, שעלות המבצע לעידוד הביקושים יעלה למדינה כשבעה מיליארד שקל, ולבסוף התברר, שלא רק שהמבצע לא עלה כסף, הוא גם הכניס כסף למדינה. אחרי 30 שנה בהם לא התקבלו מסקנות של אף ועדה, הצלחנו להעביר את מסקנות ועדת רבינוביץ'. אמנם מדובר בצעדים קטנים, אך יש בהם הרבה חיוב".