ריפמן: תמ"א 35 אינה נותנת העדיפות הראויה לנגב

תמ"א 35 הגיעה לשלב שבו הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ברחבי הארץ דנות בהערות והתנגדויות לתוכנית, לפני שהיא מובאת לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכן לפני אישור הממשלה את התוכנית כולה

"הצפיפות באיזור המרכז גדלה מאוד בשנים האחרונות, והיא מתקרבת לממדים מאוד מסוכנים מבחינה בטחונית, חברתית, סביבתית ובטיחותית. הצפיפות במרכז כל כך גדולה, והסכנה כל כך גדולה, שזה עיוות תכנוני והיסטורי לא לראות את הפוטנציאל הטמון במרחבים הקיימים בנגב". כך אמר היום בשבוע שעבר יו"ר מרכז המועצות האיזוריות, שמואל ריפמן, בדיון מיוחד שקיימה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום, לשמיעת הערות והתנגדויות לתמ"א 35. תמ"א 35 הגיעה לשלב שבו הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה ברחבי הארץ דנות בהערות והתנגדויות לתוכנית, לפני שהיא מובאת לאישור סופי במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכן לפני אישור הממשלה את התוכנית כולה. לקראת הדיון הגישה הרשות לפיתוח הנגב מסמך מפורט, ובו דרישות לשינויים בתוכנית. הדיון התקיים בהשתתפות ראשי רשויות בנגב וחברי הוועדה. ריפמן טען בוועדה, כי תמ"א 35 יוצרת בעיה מרכזית אחת, והיא שמינהל התכנון של משרד הפנים קבע מתן עדיפות לאיזורי הפריפריה, ובראש ובראשונה לאיזור הנגב. "בפועל", טען ריפמן, "כאשר אתה בוחן את התוכנית, אתה נוכח לדעת שתמ"א 35 יוצרת מלאי עצום של קרקעות לפיתוח במרכז הארץ. הרי זה אבסורד ממדרגה ראשונה, ליצור מסה של קרקעות במקום כל כך צפוף וסואן כמו גוש דן". ריפמן טען עוד, כי ישנה סתירה בסיסית בין אמירות התוכנית לבין כוונות התוכנית. "אם קובעים שצריך לתת עדיפות לנגב, צריך לפעול בכיוון הזה. אבל, עובדה היא שהיקף שטחי המרקמים העירוניים המוצעים בתוכנית, במחוז המרכז, עולה בהרבה על הצרכים החזויים על פי תמ"א 35". לדברי מאיר סהר, מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב, בישיבת הוועדה המחוזית הוחלט שרצוי לגבש מסמך הערות אחד, המשקף את הקונצנזוס של מחוז הדרום לגבי התיקונים הנדרשים בתוכנית. כמו כן, הוצע שמסמך הערות זה יתייחס להערות לשכת התכנון, למסמך 14 הנקודות שהוסף על ידי מינהל התכנון, ול-4 הנקודות הנוספות שהומלצו על ידי המועצה הארצית. בנוסף, יוכל כל גוף להעביר הערות נקודתיות, שלהן אין השפעה על פיתוח המחוז כולו. הרשות לפיתוח הנגב הכינה מסמך הערות, המתייחסות ל-4 הנקודות החיוניות להבטחת הפיתוח האיזורי: יחס נכון בין איזורי השימור ואיזורי הפיתוח, תוך הגדלת הזמינות התכנונית של המחוז; איכות החיים (צפיפות נמוכה, רמת תשתיות ושירותים גבוהה ביישובים הקיימים, ותוספת יישובים חדשים; פתרונות להתיישבות האוכלוסיה הבדואית, ואמצעים כלכליים להבטחת מימוש התוכנית. לדברי סהר, תמ"א 35 צריכה התייחסות שונה למרכז הארץ ולפריפריה, והרשות סבורה, כי בתוכנית אין אבחנה מספקת בין המרכז לפריפריה, ובמיוחד חסרה הבנה לצרכים המיוחדים של הנגב, ועל כך התריעה מתחילת דרכה של התוכנית. על-פי הערות הרשות, שצורפו לדיון, ניתן לחלק את המדינה מבחינה גיאו-כלכלית לשלושה איזוריים עיקריים: איזור המרכז או הליבה; איזור הפריפריה-נגב וגליל ואיזורי הביניים, כאשר בתכנון כל אחד מהאיזורים יש להתייחס לצרכים הייחודיים שלו.