עין חמד: תקדים שיקרין גם על היזמים

בית המשפט העליון הורה לאחרונה על פינוי בתיהן של שבע המשפחות, שאכלסו קוטג'ים שהוקמו לצורכי נופש כביכול על הגבעה שמעל עין חמד. בתים אלה, כל אחד בשטח בנוי נאה של 200 מ"ר, נבנו באתר הנוף הסמוך לירושלים בשיטה הפרעונית הידועה שירשו בני ישראל בצאתם ממצרים: הבה נתחכמה לו. בית המשפט גם הביע את תמיהתו על הסיוע שנתנו רשויות התכנון ליזם ולמשתכנים, שצפצפו על תוכנית המתאר.

החלטה זו חשובה מאוד דווקא בימים אלה, שעה שכל העיניים נטויות אל הנעשה מעבר לקו הירוק. מדוע? מפני שהולך ומתברר שאין לנו מה לעשות שם. בעצם, דבר זה היה ברור לכל מי שעיניו בראשו במשך כל 35 השנים האחרונות, שבהן הצליחו חסידי ארץ-ישראל השלמה להושיב ביש"ע בסך הכל 4% מיהודי ישראל, בחלקם אנטי-ציונים מקרב הקהילה החרדית.

מאחר שמבצע ההתנחלות נכשל למעשה מבחינת האיכלוס, אף שזכה בהצלחה מלחמתית אדירה, עד מהרה יתברר לכולם, שדי יהיה אם נצליח ליישב את ארצנו בגבולותיה הצרים יותר.

הצלחה זו מותנית בהקפדה על איכות הסביבה ושימור הנוף, כדי שיהיה נעים ונוח לחיות בארץ הזאת. מכאן חשיבותה של החלטת בית המשפט העליון, הגורסת שאין להתיר הפקרות הפוגעת באיכות הסביבה ומפריעה לשימור הנוף. זוהי החלטה תקדימית, שתעודד את הגופים שאכפת להם איך אנחנו נראים, לפנות לערכאות כשתאוות הבצע ואדישות השלטונות גוברות על שאר השיקולים.

התקדים הזה יקרין על היזמים, שיימנעו מהנחת כספם על קרן הצבי, ואולי אפילו על השלטונות, הגם שדבר זה מוטל בספק. הנה, למשל, גורמים שלטוניים שונים כבר יצאו בשצף קצף נגד בית המשפט, שהורה לדון בתוכנית המתאר שהגישו תושבי עין כרם להצלת האתר הזה מידי הזוממים להפוך אותו לקרית יובל תחתית.

נטיית השלטונות לכער את הארץ עלולה לגדול דווקא נוכח היקיצה הצפויה מחלום ההתפשטות. האגדה מספרת שצפוף בארץ, ואם נשוב אל הקו יהיה עוד יותר צפוף. אכן, שיבת המתנחלים, המהווים 4% מיהודי ישראל אבל רק 3% מתושבי ישראל כולם, לא תשפיע הרבה על הצפיפות. בעצם, הרגשת הצפיפות נובעת מהרצון להצטופף. הארץ ריקה ברוב הגדול, ולא רק כשמביאים בחשבון את משולש הנגב - שראוי להשאירו ריק למדי כמרחב לטיולים ולשאיפת אוויר.

לפי נתונים שסוכמו באחרונה, השטח הבנוי בארץ מכסה 1.3 מיליון דונם, שהם כ-6% משטח המדינה. כחצי השטח הבנוי תופסת בנייה עירונית, כעשירית השטח הבנוי תופסת בנייה פרברית, ואילו השטח הכפרי מכסה 40% מהשטח הבנוי, ועם המעבר מחקלאות למגורים קהילתיים יוכל לקלוט המוני משפחות בלי לפגוע בסביבה ובנוף - בתנאי שסוף סוף יוקפד על התכנון ועל ביצוע הבנייה בהתאם לתכנון, ולא בהתאם לשיטת החריגים.

אדרבא, טיפוח הסביבה מאפשר הגבהה מסוימת של השטח הבנוי ברוב היישובים העירוניים. דבר זה יביא להגדלת השטחים הפתוחים, תוך כדי תוספת תושבים שייהנו מהם, בלי לפגוע בנוף שנהגנו עד כה לבזבז, מפני שהיו לנו דאגות חשובות יותר, כביכול.