ביהמ"ש: הצבת מיכל סולר למכירה - מצריכה בכל מקרה רשיון בנייה

הצבת מיכל סולר המיועד למכירה לרכב לכל דיכפין ולא לשימוש עצמי, גם אם המיכל אינו צמוד לקרקע בכל צורה שהיא, מצריך רשיון בנייה. כך קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בפסק דין אשר דחה עתירה שהגישו בעלים של תחנת דלק ד.אפרתי ובניו.

תחנת אפרתי ביקש לקבל רשיון עסק למכירת סולר לכלי רכב, מתוך מכל המוצב על משטח פח, הממוקם על קרקע השייכת לאפרתי. העירייה התנתה את מתן רשיון העסק, בין היתר, בקבלת רשיון בנייה למכל הסולר.

אפרתי טענה, באמצעות עו"ד אריה יעקב, כי הנחת משטח פח על רצפה, שעליו מונח מיכל סולר, ללא חיבור בכל צורה שהיא לקרקע, אינה מצריכה היתר בנייה.

מצד שני טענה העירייה, באמצעות עו"ד שלומית צוקרמן, כי על-פי צו רישוי עסקים, תחנת תדלוק היא עסק שרישויו מותנה בקבלת היתר בנייה. לטענתה, הפעלת תחנה כזו מחייבת התניית תנאים בהיתר הבנייה, ובכלל זה מניעת סכנת זיהום ומפגעים תברואתיים.

העירייה ציינה, כי "מכל ומשאבה לשאיבת דלק ממנו, והעברתו לכלי רכב הם מתקן שהוגדר בתוכנית המתאר הארצית כתחנת תדלוק".

השופט עזרא קמא קבע, כי על-פי הגיונו, תכליתו ומטרתו של החוק, אין דרישה שהבניין או המבנה יהיו מחוברים לקרקע ביסודות, בעמודים או במסמרים, או באמצעי חיבור אחר, כדי שיהיה "בניין או מבנה". לדבריו, גם בלון המכסה בריכת שחייה יכול להיות בניין, וכן גם קרונית (קרוואן) עם גלגלי גומי - שניתן לגרור אותה ממקום למקום - המשמשת למשרד, טעונה היתר בנייה.

עם זאת, לדבריו, יש חשיבות רבה למטרת המבנה, למידותיו ולדרך השימוש בו. מטרתו של חוק תכנון ובנייה היא למנוע הקמת מבנים ובניינים העלולים לסכן את חיי הציבור ובריאותו. מכאן, שמכל לתדלוק אינו שונה ממכולה המוצבת בשטח והטעונה היתר בנייה, שהרי תכליתו של חוק רישוי עסקים היא בין היתר לדאוג לבטיחות בניהול העסק.

קמא קבע, כי רשות הרישוי נהגה כדין כאשר דרשה היתר בנייה מעסק של תדלוק כלי רכב ממיכל. לדבריו, מדובר במיכל גדול, המחייב הליך רישוי לפי חוק רישוי עסקים ועל-פי חוק קבלת היתר בנייה, שהוא תנאי הכרחי להפעלת העסק. (עת"מ 411/02).