ביום 14.4.02 כתבתי על החלטת ועדת הערר, שאישרה את החלטת הוועדה המקומית ברחובות,
לסרב לבקשה להקים תחנת דלק במסגרת תוכנית שבסמכות ועדה מקומית. זאת, בעיקר
מהטעם שבאיזור כבר הוקמה תחנת דלק, ושיקול של מניעת ריבוי תחנות, לפי קביעת
ועדת הערר, הינו שיקול לגיטימי.
חלק מהצדדים לאותו הליך, וחברת דלק בכללם, לא השלימו עם החלטת ועדת הערר, ופנו
בעתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ
1036/02 רוטמן יעקב ואח' ע"י עו"ד שטיינמן נגד ועדת הערר המחוזית ואח' ע"י
עוה"ד דון-יחיא, ברעם, אברבנל ושטרן, לפני השופט עוזי פוגלמן). בית המשפט המחוזי
דחה את הערר, תוך שהוא קובע כי ככל שהחלטת ועדת הערר אינה חורגת ממתחם הסבירות,
וזה המצב במקרה זה, אין עילה להתערבות של בית המשפט המינהלי.
השופט פוגלמן אף מציין, כי אכן שיקול של ריבוי של תחנות דלק הוא שיקול לגיטימי,
שהרי אם תאמר אחרת, לעולם יהיו חייבים לאשר עוד ועוד תחנות דלק, מרגע אישור
התחנה הראשונה.
לפיכך, כך קובע השופט פוגלמן, אין המדובר באפליה פסולה שפרושה יחס שונה לשווים,
כי אם בשוני רלוונטי הנובע מכך שאישורה של תחנה אחת ראשונה שונה מאישורן של
תחנות נוספות, מקום בו כבר קיימת תחנה.
מטעמים אלו וטעמים אחרים נוספים, שנמנו בפסק הדין, החליט השופט פוגלמן, כאמור,
לדחות את העתירה ולהשאיר את החלטת ועדת הערר בעינה. מכאן, שהמסקנה כי במקרים
כגון זה, כל הקודם סיכוייו (לאשר תחנת דלק) טובים יותר נשארה בעינה גם לאחר
פסקו של בית משפט מחוזי.
ואחרית - ראוי לציין, כי החלטת ועדת הערר ניתנה בסוף שנת 2001. העתירה המינהלית
הוגשה בתחילת שנת 2002, וכל ההליכים בה, כולל מתן פסק דין, הסתיימו ביום 25.4.2001.
אנו, שלא פעם מבקרים את עינוי הדין עקב התמשכות הליכים משפטיים, ראוי שגם נקלס
מקום שהמערכת מוכיחה זריזות ראויה וזהו, לדעתי, מקרה ראוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
