אחד טכנאי מזון ואחד בוגר ישיבה

דו"ח מבקר המדינה מגלה, שבמחוז הצפון שבמשרד הפנים, בראשו עומד יגאל שחר, ארבע ועדות מרחביות, שהכישורים הבולטים ביותר של העומדים בראשן הם קרבתם לשרי הפנים. אם לא די בכך, הביקורת מגלה, שבשל חוסר כישוריהם לתפקיד, הם נזקקו לתקופת חפיפה ארוכה, כדי ללמוד במהלכה את רזי הניהול ואת סודות התכנון והבנייה.

במהלך החפיפה שולמה משכורת מלאה, כולל טלפון והוצאות רכב לשני יושבי הראש - החופף והנחפף. בית הספר הזה עלה לתושבי היישובים הכלולים בשטח השיפוט של הוועדות כ-1.2 מיליון שקל מיותרים לחלוטין. זה המקום לציין, שבוועדות המרחביות שנבדקו יישובים ערביים, בדואים ודרוזים, שאינם שייכים לעשירון העליון, ולכן לכל שקל המוצא מקופתן יש משמעות חשובה.

שר הפנים לשעבר, נתן שרנסקי, מינה לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית לב הגליל, בה חברים היישובים סכנין, דיר חנה וערבה, את סלומון חנוכה, טכנאי מזון בהכשרתו, שנזקק לחפיפה של 13 חודשים על חשבון הקופה הציבורית.

שר הפנים לשעבר, אלי סוויסה, מינה לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית גליל מזרחי, בה כלולים היישובים סכנין, דיר חנא, ערבה, איכסל ובסמת טבעון, את נתנאל אלפסי, בוגר ישיבה, שנזקק לחפיפה של שמונה חודשים. למרות הבטחות משרד הפנים לשאת ב"שכר הלימוד" של הממונה, הוטל המימון בסופו של דבר על הוועדות.

הדו"ח מגלה עוד, שבוועדות מונו גם סגני יו"ר קבועים, למרות שאין לכך שום תקן. המבקר מדגיש, שהעובדה שמינויים אלה נעשו על ידי יו"ר הוועדה, בהתאם להנחיית משרד הפנים, מעלה חשש שמינויים בלתי חוקיים אלה נעשו משיקולים אחרים.

בביקורת מצוין עוד, שבמספר מקרים הביעו חברי הוועדות המרחביות, נציגי הרשויות המקומיות, התנגדות למינוי ממלא המקום, מטעם מקצועי ומטעם כספי, אך ביקורת זו נדחתה.

שר הפנים לשעבר, נתן שרנסקי, השיב למבקר: "נטלתי על עצמי משימה שאני חושב אותה למשימה ציונית ממדרגה ראשונה, של קליטת עלייה ואינטגרציה מהירה של ציבור העולים בישראל, בכל רמות הניהול המקצועיות, גם אם הניסיון שמטבע הדברים דל הוא אצל העולים שזה מקרוב באו".

מנהל המחוז, יגאל שחר, אמר שהחפיפה הארוכה בוועדה המרחבית לב הגליל נקבעה מטעמים של לימוד הנושא של המיועד לתפקיד כ"סטאז'ר", אך ציין שתקופת החפיפה הארוכה הוכיחה את עצמה.

המבקר בחר להעיר, שמשרד הפנים לא קבע אמות מידה באשר לכישורים נדרשים, לא קבע תקופת חפיפה, וכי הצורך בתקופות חפיפה ארוכות מעיד שהכשרון והניסיון לא היו מספקים. "מכאן עולה המסקנה, כי לשיקול הפוליטי היה משקל רב במינוי", מדגיש המבקר.

עוד מעלה הביקורת, שמשרד הפנים לא קבע שום נוהל לגבי ניהולן הכספי של הוועדות, ובהעדר הנחיות הוועדות פועלות כראות עיניהן. בחלק מהמקרים השתמשו הוועדות בתקציבן, שהגיע בדרך כלל מגביית אגרות בנייה, לרכישת נכסים, אחרות לא העבירו את הכספים שגבו לרשויות והשתמשו בהם למטרותיהן. הוועדה המרחבית מבוא העמקים שכרה מבנה בשטח 800 מ"ר ושיפצה אותו בעלות של כשני מיליון שקל. בדו"ח ממליץ המבקר למשרד הפנים לתת את דעתו לבעיות הייחודיות של ועדות אלה, ולתקן את הליקויים הרבים. נמתין לדו"ח הבא.