הוועדות המקומיות, המופקדות על הטיפול בעבירות על-פי חוק התכנון והבנייה, אינן
מבצעות את המוטל עליהן, תפקודן לקוי והן אינן ממלאות את תפקידן. התוצאה מכך
היא פגיעה בזכויות הכלל והפרט, פגיעה באיכות החיים ובנייה המסכנת את הציבור.
כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, המתפרסם היום (א').
הביקורת נערכה ב-14 ועדות מקומיות במקומות שונים בארץ, ביניהן טירה, פתח תקווה,
רמת גן ותל-אביב. בכל העיריות חסרו נהלים שעל-פיהם יכולות הוועדות לפעול, והתברר
שאף אחת מהן אינה ממלאת את תפקידה כראוי.
הביקורת העלתה, שבשלבי טרום רישוי וטרום בנייה לא הקפידו הוועדות המקומיות
על כך, שהבונים ימציאו להן את כל התיעוד שנקבע בהנחיות ובתקנות. החישובים הסטטיים
שהוגשו לוועדות חסרו חישובים ליסודות, חישובים לעמודים, חישובים לעומס, חישובים
לרעידות אדמה ועוד. בתיקי הבנייה חסרו מסמכים מהותיים, ביניהם כתבי מינוי של
האחראים לביקורת, הסכמים עם מעבדות מאושרות וכן הודעות לוועדות מטעם הבונים
על מועד התחלת הבנייה.
גם במהלך הבנייה לא הקפידו הוועדות על הפיקוח ועל התיעוד, לא דרשו אישורי מודדים
בדבר התאמת מיקום הבניין למסמכי ההיתר, לא הקפידו על דיווחים בגמר כל אחד משלבי
הבנייה ולא בדקו את חומרי הבנייה ומוצרי השלד, ואת החומרים של אביזרי התברואה
ואופן התקנתם.
עוד מעלה הביקורת, שהוועדות לא הפעילו פיקוח פיזי מקיף באתרי הבנייה. הפיקוח
נעשה בדרך כלל בצורה מקרית או בעקבות תלונות של שכנים. בשל היעדר פיקוח לא
איתרו הוועדות אירועים של בנייה בלא היתר, או בנייה בסטייה מההיתר. במקרים
רבים נתנו הוועדות היתרי בנייה בדיעבד, ולא נקטו בצעדים כנגד עברייני בנייה.
תופעה חמורה נוספת שחושף הדו"ח היא, שהפיקוח על הבנייה בוצע, בדרך כלל, בשלב
הגמר, רק כשהוגשו בקשות למתן אישורים לחברת החשמל. שתי ועדות כלל לא ביקשו
תעודות גמר, ובשלישית הוגשו בקשות וניתנו תעודות לגבי מספר קטן של מבנים.
בטירה, הוועדה אמנם מפעילה פיקוח שוטף באתרי הבנייה, אך הבונים אינם שומעים
להוראות הפיקוח ולצווים, ואילו העירייה אינה עושה דבר לאכיפתם.
במזרח השרון הפיקוח אינו מלא ואינו אפקטיבי. באזורים החקלאים לא בוצע כלל פיקוח,
ולכן הוקמו בהם עשרות מבנים בלא היתר למגורים ולעסקים, בעיקר בשטחים חקלאיים.
בפתח תקווה לא הפעילה הוועדה פיקוח שוטף, והפקחים ביקרו באתרים רק בעקבות תלונות
שהוגשו על-ידי שכנים ואזרחים. בחלק מהמקרים אף ניתן היתר בנייה בדיעבד, מבלי
להעמיד לדין את העבריינים. במאי 2001 גילתה הביקורת בניין בשטח של 28 אלף מ"ר
שהוחל בבנייתו ללא היתר. בראשית 2000 החלה העירייה עצמה לבנות גן ילדים בלא
היתר בנייה. מבקר המדינה מדגיש, שיש לראות בחומרה רבה תופעה של הפרת החוק עלידי
העירייה המופקדת על שמירתו.
ברמת גן אין פיקוח סדיר ושיטתי. למפקחים לא נקבעה תדירות ביקורים באתרי הבנייה
החדשים, ותוכנית סיורים באזורי העיר השונים. הביקור באתרי הבנייה נעשה בדרך
כלל רק עם סיומה רק לשם מתן טופס אכלוס. במקרים רבים הוועדה כלל לא איתרה בנייה
ללא היתר.
בין 1998 ו-2001 הוקם מגדל שער העיר, ששמו שונה למגדל אביב, ובו 69 קומות וכן
שש קומות מרתפים בשטח של 89 אלף מ"ר. מהביקורת עולה, שהוועדה המקומית ר"ג כלל
לא פיקחה על הקמת הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון, ובהיעדר פיקוח אין לוועדה
כל מידע על שלבי הבנייה ועל טיבה.
בנושא האכיפה מתברר, שהוועדות אינן מנצלות את האמצעים שנקבעו בחוק כנגד עברייני
הבנייה. מזרח השרון, פתח תקווה ורמת גן, לא הגישו כלל לבתי המשפט בקשות לאישור
צווי הפסקת עבודה מנהליים, ואין להן נהלי מעקב אחר ביצועם. בטירה הוגשו כתבי
אישום רק בחלק מהמקרים. ההתראות ששלחו הוועדות לא היו אפקטיביות ולא הביאו
להפסקת הבנייה הלא חוקית. בפתח תקווה הושלם בניין בשטח 1,600 מ"ר למרות צווים
מנהליים שהוציאה הוועדה, אך מבלי לטרוח לאוכפם.
ברוב המקרים הוועדות לא ביקשו מבתי המשפט לאשר בתוך 30 יום צווי הפסקת עבודה
מינהליים, לכן פג תוקפם של צווים אלה. במקרים רבים השתהה מעקב הוועדות אחר
ביצוע הצווים, ואילו הוועדות לא נהגו להגיש כתבי אישום על הפרת הצווים.
הדו"ח מעלה תמונה עגומה מאוד של אי אכיפת חוק על עברייני הבנייה. מתוך חמש
הוועדות שנבדקו, שתיים לא הוציאו כלל צווי הריסה מנהליים, ושתיים אחרות הוצאו
צווים במספר קטן של מקרים. ועדה אחת עשתה שימוש נרחב בכלים אלה, אולם לא הגישה
כתבי אישום כנגד מי שהוצא נגדו צו.
נושא הגשת כתבי אישום סובל אף הוא מבלבול רב. שתיים מהוועדות לא הגישו כתבי
אישום במקרים רבים של בנייה ללא היתר; בוועדה אחרת לא נקבע מועד לדיון בשל
אי איתור נאשמים; בוועדה נוספת חזרה בה הוועדה מכתבי האישום ב-43% מהמקרים,
בדרך כלל בעקבות קבלת היתר בנייה.
הוועדות לא ניהלו מעקב ראוי אחר ביצוע צווי הריסה, ולבתי המשפט ולרשויות לא
היו נתונים לגבי סכום הקנסות שהוטלו. במקרה אחד העביר בית המשפט את סכום הקנסות
לוועדה הלא נכונה.
הדו"ח חושף גם מקרים רבים, שבהם בתי המשפט המנהליים לא אכפו את גביית הקנסות
או ששלחו אותם באיחור ניכר. גם נושא הוצאת פקודות מאסר סובל מרשלנות רבה, ובמקרים
רבים המשטרה כלל לא טיפלה במועד בפקודות אלה.
המבקר ממליץ לוועדות לדרוש חישובים ודיווחים, לרבות תוצאות של בדיקות מעבדה;
לתכנן את עבודות הפיקוח והאכיפה, תוך קביעת יעדים ולוחות זמנים; להדריך את
עובדיהן ולדאוג שידעו להשתמש בכל האמצעים הטכניים, ולעקוב אחר עבודת בתי המשפט
בנושא זה.
המבקר ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול קביעת מדיניות אכיפה בכל הנוגע להגשת
כתבי אישום והחזרה מהם, במיוחד במקרים בהם ההיתר ניתן בדיעבד. עוד מומלץ לשקול
קביעת מדיניות בכל הנוגע להגשת בקשה לתשלום כפל שווי (כפל ההפרש בין שווי המבנה
או התוספת למבנה לבין שווים כפי שהיה אילו הוקמו על פי ההיתר).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
