אם זה הגיוני, לבצע עכשיו

דוד גרשונוביץ', סגן החשכ"ל ויו"ר ועדת המכרזים לפרויקטים לאומיים של תשתית, עומד מול לחצים. למשל, שהאוצר ייתן ערבות מדינה לפרויקטים של B.O.T, בין אם לשלב הראשון של הפרויקט, עד תפירת חבילת המימון וגיוס האג"ח, ובין אם ליותר מזה. אברהם ליבר, ראש חטיבת קבלני התשתית, ביקש נון- רקורס.

אם מצרפים לדרישה לערבויות ולנון-רקורס את העובדה, שבפרויקטים אלה יש מנגנוני הגנה - כמו למשל רשת הבטחון של כביש חוצה ישראל, לשיפוי מהמדינה אם מספרי המשתמשים לא יעמדו בתחזית שהוצגה במכרז - הדבר מרוקן מתוכן את "השתתפות הסקטור הפרטי" בבניין הארץ. אם זה כך, בואו ננצל את העובדה שהמדינה יכולה תמיד לגייס כסף בריבית זולה יותר מאשר השוק הפרטי, ונחזיר את הפרויקטים לתוך התקציב.

בחיפוש אחר רעיונות יצירתיים עולים שני נושאים עיקריים:

* מכיוון שברור היום, שמי שמסוגל לתמוך בפרויקטים כאלה הם בעיקר הגופים המוסדיים, דהיינו קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, יש מקום לאפשר להם להגדיל את חלקם ולהסיר מגבלות של הממונה על שוק ההון והביטוח. למשל, לאפשר לקרנות הפנסיה החדשות להשקיע 40% ולא רק 30% מההון הצבור. מהכיוון של קופות הגמל יש כאן מילכוד כפול. ראשית, עדיין לא גובשו כללים מוסכמים להשקעות, והוויכוחים, כך נראה, לא מסתיימים. שנית, שליטת הבנקים בקופות תעורר בעיה, כי אם הבנק וקופת הגמל ישתתפו במימון, מתעוררת שאלה רצינית של רמת הסיכון הכוללת.

* כיוון אחר הוא התחכמות לבעיה המרכזית של הבנקים, והיא מחנק האשראי והלימות האשראי. הרעיון פשוט: אם פרויקט מוגדר כפרויקט לאומי של תשתית - מתקן התפלה, מסילת רכבת, צינור גז או כביש - האשראי הניתן בגינו לא ייחשב לבנק במסגרת נוסחת הלימות ההון. זה לא כל כך פשוט, כי תתעורר שאלת הבטחונות ותתעצם הדרישה לתת ערבות מדינה לבנקים.

בענין הזה יש מקום ללמוד מניסיון העבר. באמצע שנות ה-90', בתקופת האקסטזה של הנדל"ן, כל הבנקים הגיעו למגבלת האשראי הענפי (של 20% מסך האשראי) בתחום הבנייה. חריגה מהמגבלה הענפית חויבה בהפרשה ספציפית, ולזכותו של המפקח על הבנקים באותה תקופה, זאב אבלס, הוא ניסה לצנן את הלהיטות הבנקאית לנדל"ן בהתרעות על יציבותם, ובמקרה אחד, של בנק דיסקונט, אבלס גם צדק.

הבנקים הציעו אז כך: מכיוון שאת ערבות חוק המכר להבטחת רוכשי דירות אפשר למחוק מהספרים רק בעת הרישום בטאבו, והרישום בטאבו תמיד נסחב כשנה ממועד מסירת החזקה בדירה ללקוח - בואו נתייחס למסירת הדירה כמועד הקובע לשחרור הערבויות, וכך נשחרר לענף מאות מיליונים של אשראי חדש.

זו היתה הצעה הגיונית. הבעיה היתה, שהיה צורך לשכנע את המפקח על הבנקים ולגלגל הליכי חקיקה לשינוי התקנות בחוק מכר דירות. אחרי שנה וחצי בנק ישראל התחיל מהלך, אבל כל העניין הפך ללא רלוונטי, כי שוק הנדל"ן נכנס להאטה הגדולה.

אם ההצעה לגמישות בענין פרויקטים של תשתית מול הלימות ההון של הבנקים היא הגיונית, צריך ליישם אותה מהר. אבל מי אומר שאצלנו לומדים מניסיון העבר.