לפני זמן-מה הציע שר המשפטים, מאיר שטרית, לממשלה, להקים יחידה ארצית לאכיפת
חוקי התכנון והבנייה. ואכן, הממשלה אישרה את ההצעה פה אחד והחליטה להקים יחידה
ארצית כזו בפרקליטות המדינה, בשיתוף כל הגורמים - המשטרה, המשרד לאיכות הסביבה
והרשויות המקומיות.
נניח לרגע שהממשלה מעוניינת באמת לאכוף את חוקי הבנייה. איך ייאכפו החוקים
כאשר פוחת והולך כוח האדם שמופקד על נושא זה במערכות הפיקוח, במשטרה, בפרקליטות,
במערכות השיפוט ובעיריות? אכיפת חוקי הבנייה היא עסק מסובך: פקחים שונאי בצע
צריכים להסתובב בשטח; שוטרים שאין להם זמן לעסוק אפילו ברוצחי נשים יצטרכו
להתקבץ יחד לסילוק פולשים. אולי יידרשו אפילו לסיים במשך פחות משנה חקירת אסון
שבו נהרגו 23 בני אדם בחגיגת נישואין.
גם השופטים הנאנקים תחת נטל מיליון התיקים השנתי יצטרכו להזיע, כדי שלא לסחוב
שנים על שנים תיק כעין זה: בדצמבר 1995 בנה אדם קירות שהקיפו שטח של 54 מ"ר
בצמוד למבנה קיים בתל-אביב. בסוף מאי 1997 החל בית המשפט לעניינים מקומיים
לטפל בתיק ובמחצית נובמבר 1999 הורשע הבונה. הנ"ל לא הרס את המבנה אבל לא התעצל
והגיש ערעור, שנסחב גם הוא שנתיים עד שנדחה. וזה היה הליך מהיר, לעומת המקרה
הבא: בשנת 1989 טייל אדם בחוף בוגרשוב ונשען על המעקה שהקיף את גג בית הקפה
שעל שפת הים. המעקה ניתק ממקומו והמטייל נפל ונפגע. ב-1992 נפתחה תביעה בנידון
ואכן, כעבור תשע שנים - בשנת 2001 - נקבע שעיריית תל-אביב וחברת אתרים חייבות
לפצות את הניזוק.
בקצרה, הטיפול המשפטי בעבירות בנייה היה נלעג עוד בטרם הודקה ושבה והודקה חגורת
התקציב, אז מי יתפנה לאכוף את חוקי הבנייה בשנים הבאות, כאשר כוח האדם בשירותים
החיוניים יצטמצם עוד יותר?
הממשלה הורתה לשר לביטחון פנים, עוזי לנדאו, להקים יחידה משטרתית שתעסוק באופן
בלעדי באכיפת דיני התכנון והבנייה. באמת? השר לביטחון פנים יפסיק לאבטח את
המדרחוב בירושלים ולרדוף אחרי סרי נוסייבה? ימשיך להתעלם מן התאונות, מהסחר
בסמים ובנשים, ויתחיל לרוץ אחרי פולשים?
לא ייאמן כי יסופר - הממשלה החליטה גם לתגבר את פעילותה של היחידה הארצית לפיקוח
על הבנייה במשרד הפנים. מה, יש יחידה כזאת? בחקירת אסון ורסאי, שהגיע עתה למשפט
שבוודאי יימשך שנתיים בערכאה ראשונה ועוד שלוש שנים בערעור, התברר שכבר בשנות
השמונים התגלתה שיטת הפל-קל כמסוכנת, ובראשית שנות התשעים פרסם משרד הפנים
הנחיות בנידון, אבל קבלנים רבים המשיכו לבנות בשיטת קירוי זו. אז המשרד פרסם
הנחיות. האם פיקח על ביצוען? האם יוכל לפקח על ביצוע הנחיות כעין אלו בשנים
הבאות בתקציבו המקוצץ?
ברור שאין לקפח את הרשויות המקומיות. ואכן, משרד הפנים מנפנף כנגדן באצבעו
וקורא נו נו נו! הנה, למשל, בדו"ח אגף הביקורת ברשויות המקומיות, שסיכם את
המצב לשנת 2001, מתואר המצב הזה בעשר מתוך מאות רשויות מקומיות. הוברר שדי
בעשר רשויות כדי לצבור עשרות חריגות חמורות בבתי מלון, מתקני רחצה, מבנים רבי
קומות ומרכזי קניות. ולא נשכח את העשן המיתמר מדי פעם בדיזנגוף סנטר, המוכיח
כי יש עשן בהיעדר פיקוח על מתקני כיבוי האש.
המעיין בדו"חות מבקר המדינה מגלה, שהרשויות המקומיות לא נהגו מעולם לאכוף את
חוקי התכנון והבנייה. בהיעדר תקציב, נס לא יתרחש בעתיד ובוודאי שלא יתרחש נס
רטרואקטיבי. איש לא יהרוס את תקרות הפל-קל עד שתקרוסנה מאליהן. איש לא ייגע
ברבבות העסקים הפועלים זה מכבר ללא רישיון, כאשר חלק ניכר מהם מצפצף על חוקי
התכנון והבנייה. הנה, עיריית תל-אביב פרסמה רשימה של 24 אולמות שמחה הפועלים
ללא רשיון, שלא עמדו בדרישות המשטרה, משרד הבריאות, כיבוי האש או חוקי הבנייה.
פרסמה, אז מה?
ידיעה משעשעת מספרת על כישלון עיריית תל-אביב בפינוי פולש שהקים חניון בשטח
ציבורי השייך לעירייה. זו מכסה את אחוריה ומאשימה את המשטרה ובתי המשפט, המגלגלים
כמובן את האשמה בחזרה לעירייה, ובינתיים גובה הפולש דמי חניה להנאתו.
סיפור משעשע נוסף מעיד על אמיתות הטענה שהועלתה לעיל, שהרשויות אינן מעוניינות
בעצם להילחם בעבירות הבנייה: בית המשפט המחוזי החליט להתערב בגזר דין של בית
משפט השלום בתל-אביב, שהטיל קנס של 4,000 שקלים על כל אחד משני עבריינים שבנו
ללא היתר. המחוזי הכריז שהגיעה השעה להטיל קנסות של ממש ההולמים את חומרת העבירה
ואכן, העלה את הקנס ל..10,000 שקלים, שכמוהם כעלות בנייה של 3-2 מטרים רבועים.
ובהקשר זה, המחוזי בתל-אביב, בהרכב אחר, גילה שהמדינה נלחמת בעבירות הבנייה
שלא בהצלחה יתרה. גילוי זה נעשה אגב ערעור של עבריין בנייה שהורשע בשני תיקים
שעניינם אי-קיום צו הריסה. הנ"ל ערער על העונש שהושת עליו: שלושה חודשי מאסר
בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 18 אלף שקל. המחוזיים הדגישו, כי
אי-קיום צו של בית משפט פוגע באושיות החוק, וכי סלחנות כלפי מי שאינו מקיים
צווים שולחת מסר שלילי לאזרחים שומרי חוק, שאינם בונים בלי היתר. אז מהו גזר
הדין שפסקו שוללי הסלחנות? ויתור על המאסר בפועל והמרתו בעבודות שירות.
בתי המשפט אינם רוצים להעניש. העיריות אינן רוצות לוותר על עבריינות הבנייה
באמצעי פרוטקציוניסטי. המשטרה טרודה מדי. ושאר הגורמים? יש בישראל אדם הקרוי
רשם הקבלנים. אבל למרות המיתון יש בארץ אלפי קבלנים שאין להם זמן להירשם ואילו
לרשם אין תקציב לאתר אותם. לפני זמן מה פורסמה ב"הארץ" ידיעה הומוריסטית ארוכה,
ובה הקטע המשעשע הבא: "בשבעה החודשים הראשונים של 2001 הוכנו תיקי ראיות נגד
150 יחידים וחברות החשודים בביצוע עבודות בניגוד לחוק. במחצית השנייה של 2001
הופסקה פעילות האכיפה בשל פרישת העובד האחראי על כך במשרד הרשם.."
אבל הממשלה החליטה וגם דיווחה על החלטתה. לפני שנים רבות אמר שגריר חכם: "לא
עשית, אבל דיווחת - עשית!".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
