העליון אישר הליכי הסבת איזור גלילות לבנייה

ריבלין קבע, כי לא מצא מקום לעכב את הליכי אישור תוכנית המיתאר. לדבריו, תוכנית המיתאר שהכין המינהל כבר הופקדה, וההפקדה פורסמה בעיתונות. במסגרת ההודעה שפורסמה ניתנה אפשרות להגיש התנגדויות לתוכנית המיתאר, ולכן אין טעם בבקשה שהגישה פי גלילות. לדבריו, החברה יכולה להתנגד לתוכנית, בהתאם לדרכים הקבועות בחוק התכנון והבנייה.

ריבלין ציין, כי ברקע לתוכנית המיתאר עומדות תביעות הוועדה המחוזית, המינהל, שר הפנים ואחרים, לפנות בדחיפות את מתקני הדלק והגז מאתר פי גלילות. לדבריו, הרשויות טוענות, כי התוכנית היא שלב ראשון בשרשרת התכנון, וגם אם צו המניעה המבוקש עלול לסתור את דחיפות הפינוי, עומדים לפי גלילות אמצעים מתאימים להשיג על פרטי התוכנית. בעצם הפקדת התוכנית אין כדי לפגוע בפי גלילות להגשת תוכנית מפורטת.

יצוין, כי במקביל לבקשת הוצאת צו מניעה זמני, פי גלילות עירערה לביהמ"ש העליון על דחיית בקשתה להורות לוועדה המחוזית בתל-אביב לדון בתוכנית שהגישה בנוגע לשטח. פי גלילות חוכרת 167 דונם מתוך 1,850 דונם הנמצאים באיזור שבין שכונות רמת-אביב ג', הרצליה ורמת השרון.

בעקבות ההחלטה לפנות את המתחם, הכינה פי גלילות הצעת תוכנית מיתאר רש/800, שאותה הגישה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברמת השרון ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל-אביב.

הוועדה המקומית בתל-אביב לא דנה בתוכנית לאחר שקבעה, שחלק הארי שלה מצוי בתחום רמת השרון. הוועדה המקומית רמת השרון דחתה את התוכנית. במקביל, הוועדה המחוזית בת"א דנה בחודש מארס 1999 בתוכנית המינהל, ראתה בחיוב את עקרונותיה ומינתה ועדה מקצועית לגיבוש המלצות לקראת הדיון בהפקדת התוכנית.

פי גלילות ערערה על ההחלטה באמצעות עו"ד משה שחל, וביקשה הוצאת צו מניעה זמני מביהמ"ש המחוזי. אחרי שהשופט המחוזי עודד מודריק דחה את בקשתה, הגישה פי גלילות ערעור מינהלי לביהמ"ש העליון, אשר גם הוא נדחה.

קבוצת תושבים, שהם בעלים של 630 דונם קרקע באיזור, המיוצגים ע"י עוה"ד שוב ושגב, ביקשו גם הם מביהמ"ש העליון לדחות את ערעור פי גלילות, בטענה, שעיכוב תוכנית המינהל יגרום לבעלים נזק של יותר מ-150 מיליון דולר בשנה. לטענתם, כשהקרקע תהפוך זמינה למגורים ולמסחר, שוויה יהיה, בהערכה גסה, כ-1.5 מיליארד דולר. (עע"ם 6403/02).