אריאל שרון פלוס מינהל מינוס תכנון

שר השיכון נתן שרנסקי: "שרון כיהן בעבר כשר השיכון והוא יודע מניסיונו, שהמשרד המופקד על ענף הבנייה והדיור צריך להיות אחראי גם על התכנון כחלק מיישום מדיניות השיכון" * במינהל לא ממהרים להסכים איתו

אחת לכמה חודשים צף ועולה הוויכוח הישן בין מינהל מקרקעי ישראל לבין משרד השיכון, בשאלה מי יזכה בנתח תכנון גדול יותר. אין זה סוד, שיותר תכנון משמעו יותר תקציבים, יותר השפעה ויותר כוח. משרד השיכון יודע זאת, מינהל מקרקעי ישראל יודע זאת - ואף אחד מהם לא מוכן לוותר בקלות רבה מדי.

דווקא עתה, משסיפח לעצמו ראש הממשלה אריאל שרון את מינהל מקרקעי ישראל, מקווה שר השיכון, נתן שרנסקי, באופן מפתיע למדי, ששרון יחליט להעביר נתחים גדולים יותר מהתכנון אליו. "שרון כיהן בעבר כשר השיכון והוא יודע מניסיונו, שהמשרד המופקד על ענף הבנייה והדיור צריך להיות אחראי גם על התכנון כחלק מיישום מדיניות השיכון", אומר שרנסקי. במינהל לא ממהרים להסכים איתו.

במרכז דרישתו של משרד השיכון עומדת הטענה, לפיה הוא זוכה לתקציבי תכנון קמצניים, וזאת בהשוואה לתקציב התכנון הנדיב לו זוכה המינהל. לדברי מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, האוצר אמנם הגדיל את תקציב התכנון של משרד השיכון ב-20 מיליון שקל ב-2002 והעמידו על 48 מיליון שקל, אך למרות זאת הסכום כולו נוצל כבר במחצית השנה. באותה עת עמדו לרשות המינהל 200 מיליון שקל למטרות תכנון. שרנסקי רואה, ועיניו כלות.

לטענת מעוז, בתקציב 2003 יקבל משרד השיכון 47 מיליון שקל בלבד, בעוד שתוכנית העבודה שהוכנה בנויה על היקף הוצאה של 120 מיליון שקל. המינהל, לעומת זאת, יקבל שוב כ-200 מיליון שקל, וזאת למרות שעד היום, לטענת מעוז, לא הוכיח את יכולת התכנון שלו.

ראשיתו של הויכוח לפני כשנתיים, כאשר גורמים באגף התכנון במינהל התלוננו על מנהל המינהל דאז, מירון חומש, כאילו נכנע לדרישת משרד השיכון להעביר אליו את נושא התכנון. שני הצדדים הכחישו. אחר כך בא דו"ח מבקר המדינה החמור, שחשף את העובדה שהמינהל הוציא במהלך השנים מאות מיליונים על מעט מאוד תוכניות. במוקד הביקורת עמדה שיטת המקב"תים (מכרז קרקע בלתי מתוכננת), שלא הביאה לשוק ולו יחידת דיור אחת. כחודש לאחר הדו"ח אמר מנהל המינהל יעקב אפרתי ל"גלובס", שהוא מאמין שיש לאפשר לכמה שיותר גורמים לתכנן את הקרקע, ביניהם גם משרד השיכון והרשויות המקומיות. במשרד השיכון אומרים שאין בכך די, והם רוצים עוד.

"כניסתו המסיבית של המינהל לאפיקי תכנון, פיתוח ושיווק, היא תופעה שאינה מושתתת על הסמכויות שניתנו למינהל על פי חוק", אומר שרנסקי. "יתר על כן, אין למינהל צוותים מקצועיים או יתרון ייחודי בתכנון. משרד השיכון, המופקד על כל נושא הדיור, צריך להיות האחראי הבלעדי לאמידת הקיף הצרכים, קביעת ההתפלגות הגיאוגרפית של המלאי התכנוני, וקידום ופיתוח תשתיות בשכונות על פי צורכי השיווק ומדיניות הממשלה".

טיעון נוסף בו משתמש שרנסקי הוא החלטת הממשלה מאוגוסט 2002, לפיה יש לחסל את המריבות הפנימיות בין משרד השיכון והמינהל, לאחד תקציבים ולגבש כללים אחידים לפיתוח אתרים לבנייה חדשה, כדי להגיע להקצאת משאבים נכונה יותר.

"אני מציע להסדיר את גבולות הגזרה בין משרד השיכון והמינהל באופן שינצל את היתרונות הייחודיים של כל גוף בנפרד", מכריז שרנסקי.

במינהל מקרקעי ישראל סבורים, שהם נוקטים בהגינות הראויה עם משרד השיכון. עובדה, הם העניקו למשרד השיכון הרשאות לתכנון 300 אלף יחידות דיור, שלא כולן תוכננו עד היום. עוד מדגישים במינהל, שמשרד השיכון מקבל לידיו את האתרים המסובכים פחות לתכנון, וכאלה שאין להם חסמים רבים כדוגמת בעיות כבישים, מתנגדים רבים, בעיות ביוב ועוד.

"כל מי שהולך מקיצוניות לקיצוניות הורס את כל העניין", אומר אפרתי. "מערכות עובדות לפי תוכניות ולפי תקציבים מוגדרים מראש, ולכן צריך לנהוג ברצינות. משרד השיכון והמינהל עושים עבודה עקבית ומשותפת כדי להביא לשוק כמה שיותר יחידות דיור, ואין שום צורך להשתמש בהצהרות גורפות. הודעתי בעבר שיש להעביר חלקים מהתכנון, אבל לא את כל התכנון".