מרחיבים את השטח

על הקמת קריות הממשלה, הכוללות משרדים ואולמות בתי משפט, החליט שר האוצר דאז, אברהם שוחט. ההחלטה נבעה מהעלייה הגדולה בשכר הדירה ששילמה הממשלה בעבור שורה ארוכה של משרדים, שסבלו מפיזור רב ולכן גם מחוסר יעילות.

על פי ההחלטה, במקומות שונים בארץ נבנו קריות ממשלה בסטנדרט בנייה גבוה לנוחות העובדים והקהל המבקר במקום. סך הכל מדובר ב-450 אלף מ"ר, בעלות כוללת של כ-700 מיליון דולר. מימון הפרוייקט נבע ממכירת קרקעות עליהן בנויים חלק ממשרדי הממשלה, ובראשם מתחם משרד החוץ בירושלים.

על פי התוכנית הוקמה מינהלת הקריות, בראשות סגן בכיר של החשב הכללי, יואל אופיר, שהורכבה משלוש חברות ייעוץ וניהול פרטיות. מהביקורת עולה, כי באמצע 1994 החליט שוחט להגדיל את השטח המוקצה לכל עובד ב-25%, מבלי שהנושא זכה לדיון יסודי באגף התקציבים למרות העלות הגבוהה. החלטה ממשלה נוספת, מספטמבר 1999, לצמצם את השטח - לא יושמה אף היא.

ביקורת נמתחה גם על הליכי הבחירה של החברות המרכיבות את המינהלת, ועל העובדה שלא צוין אילו פרוייקטים ינהלו. יתר על כן, נמצא שששת מנהלי החברות זכו לתשלום על פי תעריף גבוה, למרות שההתקשרות אתם היתה לתקופה ממושכת ואפשרה תעריף נמוך יותר. עודף התשלומים הגיע ל-7 מיליון שקל. ב-1998 אישר החשב הכללי את המשך ההתקשרות עם החברות ללא מכרז, וציין שעלות ההתקשרות 5 מיליון שקל. בפועל שולמו 12 מיליון שקל.

המבקר מצא ליקויים גם באופן חלוקת הסמכויות בין המינהלת לבין חברות המינהלות הפרטיות, כאשר לדעתו הסיבה לכך היא הגדרה לא נכונה של התחומים. עוד מצא המבקר חריגות במסגרת התקציב המאושר לפרוייקט, וחריגות בלוח הזמנים לביצוע. חריגות מסוג זה נמצאו בבניית בית המשפט בנצרת ובפרוייקט משרד החוץ בירושלים. עלות חריגות אלה כ-7 מיליון שקל.

ביקורת נמתחה גם על כך שאופיר היה אחראי מצד אחד על ביצוע הפרוייקטים, אך גם פיקח על הפעילות השוטפת של המינהלת. לדעת המבקר, יש בכך פוטנציאל לניגוד עניינים. ביקורת נוספת נמתחה גם על כך, שבידי אופיר היתה הסמכות לאשר את החשבונות של מנהלי הפרוייקטים, ובכך נמנעה הפרדה מלאה בין הגוף המאשר לגוף המבצע. המבקר מדגיש שעד תום הביקורת, במארס 2002, לא היה באוצר מנגנון בקרה הולם ומספק על פעילות מינהלת הקריות.

עוד העלתה הביקורת, כי כדי לזרז פרוייקט, אישר משרד החשב הכללי את ביצועו עוד בטרם התקבלו ההיתרים הנדרשים מרשויות התכנון, וכן אושר ביצוע עבודות בטרם אושר תקציבן.

בתשובתה לביקורת הסבירה המינהלת, כי העובדה שבחרה להקים את הפרוייקט באמצעות גישה לא פורמלית סייעה לה להביא לסיומו. לדעת המבקר, גישה מסוג זה אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו של אגף החשב הכללי כגוף אחראי לביצוע תשלומים מתקציב המדינה, בהתאם לחוקי התקציב.

המבקר ממליץ לאסוף את מסקנות הפרוייקט שנמשך למעלה מ-10 שנים, וליישמן בפרוייקטים נוספים שיוקמו בעתיד.