בלי בושה

אתמול (א') קיבלה הממשלה שתי החלטות, שהיו לא רק אנטי-סביבתיות אלא שהוכיחו את מה שהציבור יודע מזמן: ששרי הממשלה בדרכם ליום הבחירות, איבדו את כל העכבות שלהם.

אתמול הצביעה הממשלה נגד אישור תוכנית המתאר לחופי אילת, והחזירה את ההחלטה למועצה הארצית לדיון מחודש. הסיבה לכך: התוכנית אינה מאשרת את השארת כלובי הדגים של החקלאות הימית בים. כל מוסדות התכנון אישרו את התוכנית, היא עמדה פעמיים לדיון בוועדות ערר, המועצה הארצית דנה והפכה בה שלוש פעמים, עיריית אילת תמכה בה, מדענים אמרו את דברם, אך לשרי הממשלה היתה דעה שונה.

האבסורד הגדול ביותר הוא ששר הפנים, אלי ישי, הממונה על המועצה הארצית, ומי שהגיש את התוכנית לממשלה, התנגד לה. במינהל התכנון לא זוכרים תופעה כזו.

שר המשפטים, מאיר שטרית, לא השתתף בהצבעה לאחר שהתברר שקיבל תרומה מבעלי חוות הדגים. שטרית ויתר על זכות ההצבעה רק אחרי פניית מבקר המדינה. שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, שאמנם לא השתתף בהצבעה, משוכנע למשל שאלמוגים יש גם בנורווגיה, ושם הם חיים בשלום עם כלובי דגים. אז מה אם הריף של אילת הוא הצפוני בעולם?

מנהלת מינהל התכנון לשעבר, דינה רצ'בסקי, אומרת שלא זכורה לא התנגדות כה גורפת לתוכנית מתאר שאושרה על-ידי כל מוסדות התכנון. לדבריה, בעבר היו מקרים שבהם הממשלה ביקשה לשנות סעיף זה או אחר בתוכניות מתאר ארצית. כך, למשל, הממשלה ביקשה לאפשר הקמת תחנות תדלוק על המדרכות, והמועצה סירבה, אך מעולם לא קרה שתוכנית הוחזרה בצורה כה דווקנית.

גם אישור תחנת הכוח הפחמית הוא יותר מסטירת לחי לארגונים הירוקים ולגורמי התכנון. המועצה הארצית החליטה לא מכבר שלא תדון בעוד הקמת תחנות כוח, כל עוד משרד התשתיות לא ילמד את הנושא ולא יתכנן תוכנית כוללת לחשמל. בינתיים הקימה הממשלה את הוועדה לתשתיות לאומיות, שעל-פי החוק אינה מייעצת לממשלה, וזו החליטה בדיוק כפי שציפתה ממנה הממשלה. גורמי תכנון אומרים, שזו בדיוק הסיבה מדוע התנגדו להקמת הוועדה.

אך לא רק זאת. מינהל התכנון הקים ועדת היגוי לתכנון תוכנית המתאר (תמ"א 34) למתקני התפלה, בראשות משרד פייטלזון. תוך כדי עבודת הוועדה, סיכם משרד ראש הממשלה עם החברה לפיתוח קיסריה על הקמת מתקן התפלה בשטח החברה. כדי למנוע מהוועדה לדון חלילה בחלופה אחרת, ניסה משרד ראש הממשלה למנוע בשבוע שעבר את הדיון בוועדה. לפי שעה לא נכנעה הוועדה ללחץ, דנה בתוכנית, והעבירה אותה למועצה הארצית. צריך לדמיין מה יקרה כאשר גם מינהל התכנון יהיה בידי משרד ראש הממשלה.

בשבוע הבא תדון הוועדה המחוזית מרכז בקביעת תוכנית אב למזרח לוד. מדוע יש צורך פתאום בתוכנית אב, כאשר תוכנית המתאר המחוזית נמצאת בשלבי אישור אחרונים? התשובה לכך פשוטה. תוכנית המתאר המחוזית אינה מסמנת את השטחים של בן-שמן וגינתון לבנייה, ואילו למשרד ראש הממשלה יש אינטרס מובהק, שכן תהיה שם בנייה. אז מה אם מוסדות התכנון חושבים אחרת?

"גם בעבר היו נסיונות למחטפים", אומרת רצ'בסקי. "הבעייה היא שכיום חוסר הבושה הקיצוני שולט בכל".