המינהל מספסר בדמות הארץ

עדות ללחץ של החקלאים, בעיקר במרכז, לקבל זכויות לנדל"ן מניב, קיימת כל הזמן בנסיונות להעצים את דו"ח קדמון לתעסוקה חלופית, והיא בלטה במיוחד בנסיונות לשפץ את החלטה 755 - עניין שבגינו קיבל ראש הממשלה הערה חריפה ממבקר המדינה. והנה, מה שלא הלך להם מאחורי הקלעים בפרשה של 755, מביאים היום בגלוי ועל השולחן: אופציה לקנות מהמינהל, בדרך מכובדת לכאורה של היוון, זכויות של 500 מ"ר לתעסוקה. כל חקלאי יהיה מנכ"ל של חברת נכסים קטנה.

ההצדקה הפנימית של המינהל היא, שהביקוש הזה יביא הכנסות במיליארדי שקלים. מעשית, זה תסריט בהחלט אפשרי.

המספרים, מעוגלים כלפי מטה, הם כדלקמן: יש במדינה כ-600 ישובים חקלאיים שייהנו מההחלטה. בקיבוצים ובמושבים יש למעלה מ-60,000 נחלות. אם כל נחלה תקבל זכות לשטח לתעסוקה בהיקף של 500 מ"ר, מדובר על הענקת זכויות לנדל"ן מניב בהיקף של 30,000,000 מ"ר (ובמילים - שלושים מיליון מ"ר).

בהנחה של כ-100 נחלות בכל קיבוץ ובכל מושב, מדובר על שטח לתעסוקה בכל ישוב בהיקף של 50,000 מ"ר (ובמילים, חמישים אלף מ"ר). לצורך ההמחשה, מדובר בשטח כפול מהקניון של עזריאלי במרכז השלום.

נתחיל באפליה במחיר: מי שקונה דונם לתעסוקה במכרזי המינהל, משלם 91% משווי הקרקע. לחקלאים זה מוצע ב-31%.

יש כאן תקדים שיווקי מעניין: ללקוחות מן השורה, המינהל מוכר קרקע רק לאחר הליך תכנוני וקביעת ייעוד מפורט. והנה, לחקלאים מוצע מהפך שיווקי: מוכרים לו למעשה זכויות קנייניות, למשל הזכות למפעל סוללות בלב המושב - ואלה זכויות וציפיות הסותרות את ייעודי הקרקע הקיימים.

מערכת התכנון בקושי מתאוששת מהמתקפה של המפשירים שנעצרה בבג"ץ. ההצעה הנוכחית פירושה, שהמתקפה הקודמת היא רק המבוא לפתיח של המתקפה הצפויה.

תחבורה: עד שסוף סוף מערכת התכנון מתיישרת קצת עם מע"ץ ועם הרכבת, כשהמטרה המשותפת היא יותר תחבורה ציבורית לאיזורי תעסוקה ממוקדים בשולי הערים - באה לה ההצעה, שהיא הבזרנית ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

מה שברור הוא, שעסקים, ואולי דווקא הטובים שבהם, יתפתו לצאת מאיזורי התעסוקה בערים, וגם הארנונה תהיה זולה יותר בקיבוצים ובמושבים. זה יפגע לא מעט בלוד וברמלה, ואפילו יותר במעלות, ואת איזור התעשייה של קרית שמונה אפשר להתכונן לסגור.

מבחינת הערים, ייווצר כאן עיוות חמור בתחום הארנונה, כאשר ערים ועיירות הנאבקות על ארנונה עסקית, יפסידו אותה לטובת מועצות איזוריות דלילות אוכלוסין. שר הפנים, איש תכנון ומוניציפליה במקורו, התפנה רק בימים האחרונים לחשוב על זה.

ובכלל, איזה פרצוף יהיה לישובים האלה? 200 משפחות יושבות ומתנוונות בתוך גבבה של עסקים בהיקף עצום - אלה יהיו פני היישובים הכפריים שלנו? הרי המינהל מספסר כאן בדמותה ובפניה של המדינה.

ההצעה לתת לכל חקלאי אופציה לרכישת זכויות לנדל"ן מניב היא מעוותת מכל כיוון. בקיבוצים ובמושבים צריך לתת רק אופציה להתפתחות קהילתית ולעיבוי הקהילות. צריך לבוא לקראת החקלאים ככל האפשר במונחי מחירי הקרקע ותנאי ההפשרה למטרות מגורים, כי הדבר הנכון הוא, שיהפכו לקהילות תוססות של 800-700 משפחות, אולי אפילו יותר.