מזה שנים לא התקיים באיזור הנגב כנס טעון כל כך במחלוקות והתנגדויות והסכמות,
כמו הכנס ויום העיון שנערך בשבוע שעבר בנושא הקמת יישובים חדשים בנגב. אפילו
על שמו של הכינוס "ישובים חדשים בנגב - האם בשורה?" היו ויכוחים, שכן, טענו
גורמים שונים, עצם העמדת סימן שאלה על שם של האירוע כבר מעמידה בסימן שאלה
את החזון של בן-גוריון. עד כדי כך. כ-300 איש, נציגי הממשלה, השלטון המקומי,
מתכננים, אנשי אקדמיה, נציגי ארגוני סביבה ותושבי הנגב, כולל הפזורה הבדואית,
נטלו חלק ביום עיון בסוגיית היישובים החדשים בנגב, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון
בבאר-שבע. במסגרת יום העיון התפתח דיון נוקב בין המשתתפים השונים.
לדברי בלהה גבעון מעמותת נגב בר-קיימא, והאדריכל ד"ר יאיר עציון, מהיחידה לאדריכלות
ובינוי ערים במכון לחקר המדבר, מארגני הכנס, יום העיון דן בעיקר בשאלות עקרוניות,
חברתיות ופוליטיות. לדבריהם, תמונת התכנון בנגב הינה של כאוס ומדיניות מבולבלת,
הנובעת מהחלטות ממשלה חסרות כיוון ומדיניות עתידית, הנשענת על העבר.
המסקנות שעלו ביום העיון:
* יש לדרוש מהממשלה לקיים דיון אמיתי ומעמיק בלקחי המצב הקיים בנגב.
* יש ליצור מערכת של מעורבות הציבור ותכנון השתתפותי של כלל התושבים.
* יש לדרוש אחריות הממשלה לטיפול במפגעים ועצירת הפיכת הנגב ל"פח הזבל" של
המדינה. * יש להביא לשוויון הזדמנויות בין כלל תושבי הנגב בכל הקשור בתכנון,
בתעסוקה, בחינוך ובשירותים.
פרופ' זאב צחור, נשיא המכללה האקדמית ספיר בנגב, אמר ביום העיון, כי מתרחשת
סדרה של התנחלויות בלתי חוקיות מצד יהודים ובדואים כאחד. "התיישבויות הבודדים
בנגב הינן השחתה יזומה מצד אנשי ממשל, ומדיניות הממשלה הינה של כאוס עם מרכיב
גדול של אחיזת עיניים. במקום להקים יישובים חדשים יש לשלש את מספר התושבים
ביישובים הקיימים. בנגב כ-100 ישובים בני עד 400 תושבים כל אחד, בעוד שכדי
להגיע ליישוב המקיים את עצמו עליהם להגיע לכ-1,500 תושבים ליישוב".
עוזי קרן, יועץ ראש הממשלה להתיישבות, אמר כי "ההתיישבות בנגב הינה מכשיר לגיטימי
של הממשלה וכזרוע ביצועית שלה. ההחלטות חייבות להתקבל בממשלה כאשר המתכננים
והמומחים השונים צריכים להציע את ה'איך' ולא את ה'מה'".
יעקב כ"ץ, ממינהלת הבדואים בנגב: "תכנון יישובי הבדואים בעבר נעשה באופן מאוד
לא נכון, ללא התחשבות בבדואים עצמם. לא איפשרו פתרונות לאוכלוסיה שחיפשה פתרונות,
ולא התחשבו במבנה השבטי והחמולתי. הושקעו מעט מדי משאבים. יחד עם זאת, לא יתכן
גם מצב הפוך, בו הבדואים רוצים להחליף את הרשויות ולקבוע בעבורן".
אברהים אבו סבייח, ממועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב: "הבדואים בנגב מטופלים
רק ככיבוי שריפות, לאחר אירועים. התסכול שהמדינה גוררת את הבדואים אליו יביא
למצב בו כולם יסבלו, כולל המתונים בשני הצדדים".
יואב שגיא, החברה להגנת הטבע: "מעמדת נציגי המדינה בדיון עולה תפיסה כמו צבאית,
ורצון לבטל את דרג התכנון שמפריע לממשלה. הפתרונות המוצעים לא נבחנו כלכלית,
חברתית, ביטחונית או דמוגרפית".
אמל אל סאנע-אלחג'וג', מנהלת המרכז הערבי-יהודי לשוויון: "הממשל מתייחס לבדואים
כאל חלק מהבעיה, ולא כחלק מהפתרון. כאשר אנו מנסים להפוך את עצמנו לחלק מהפתרון,
ומקימים ארגונים חברתיים, אנו נתפסים ע"י הממשל כגוף עוין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
