"הפרטה יעילה של משקי המים עשויה להניב לרשויות המקומיות רווחים של עד ששה מיליארד שקל, שיסייעו להן לכסות חלק משמעותי מהגירעון המצטבר". כך קובע דו"ח של חברת טאסק ארנסט ויאנג.
עוד קובע הדו"ח, שכדי שהפרטת משקי המים (מים וביוב) תצליח, על המדינה יהיה לקבוע רגולציה שתפקח על פעילות התאגידים העירוניים, שיוקמו בתהליך ההפרטה.
הכנסת אישרה את חוק התאגוד להפרטת משקי המים בסוף 2001. החוק מחייב את הרשויות להפריד את ניהול משק המים העירוני מיתר פעולות העירייה, כדי שהתקבולים ישמשו אך ורק לטיפול בו.
כיום קונה הרשות את המים ממקורות ומוכרת אותם לאזרחים במחיר גבוה יותר. ברווחים משתמשת הרשות למימון פעולות נוספות.
מנתוני מינהל המים במשרד הפנים עלה בעבר, שרק רשויות בינוניות וגדולות יוכלו להפריט את משק המים שלהן בהצלחה.
מהדו"ח עולה, שהפרטת משקי מים ברשויות המקומיות, מהווה את אחת ההזדמנויות העסקיות הגדולות בתחום התשתיות בישראל, שכן בנוסף להכנסה הכספית של הרשויות, ייהנה המשק העירוני משיפור השירות לאזרח, ירידה בשיעורי פחת המים ומשיפור הגבייה.
בדו"ח מודגש, שהצורך בפיתוח משקי מים וביוב בעולם נובע מהחמרת הסטנדרטים בתחום איכות הסביבה, גידול מתמיד באוכלוסייה והצורך בהחלפת תשתיות ישנות.
ע"פ הנתונים בדו"ח, מדינות שונות משתמשות בטכניקות שונות להפרטה תוך שימוש במודלים כלכליים מגוונים, בין השאר, שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות לחברות מים; חוזי הפעלה ותחזוקה; חוזי זיכיון והפרטה מלאה של נכסים.
מהנתונים עולה שבמדינות אירופה הופרטו עד כה למעלה מ-80% של משקי המים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
