באמצעות שותפות בין הון פרטי למערכת הציבורית

אין ספק כי מדובר ברעיון מבורך, שאם יקודם יביא להקמתו של פארק ענק, לרווחתם של תושבי תל-אביב וגוש דן כולו, אך התוכנית הנוכחית עלולה להחמיר בעיות קיימות, ולא לסייע בפתרונן.

התוכנית מייחסת חשיבות לתמיכת השטחים הפתוחים במערכות אקולוגיות, אך מתעלמת מהתפקיד האנושי המרכזי שיש לשטחים פתוחים - אספקת שירותים חיוניים לציבור. כתוצאה מכך, לא יוכל הציבור ליהנות ולממש את הפוטנציאל הטמון בשטח הפתוח, זאת בשל העדר פיתוח ותחזוקה נאותים.

בשל מגבלות תקציביות, פותחו עד עתה בפארק דרום, שאושר לפני כ-20 שנה בהיקף של למעלה מ-1,000 דונם, רק כ-500 דונם, ויש רק לדמיין כמה זמן ייקח לפתח בקצב דומה פארק בהיקף של 8,000 דונם. זאת ועוד, הוואקום התכנוני באיזורים הבלתי מפותחים של פארק דרום, יצר הזנחה ופתח פתח לפולשים למיניהם, שבנו במקום ללא אישור.

הדרך להבטיח את איכות החיים של הציבור המתגורר בקרבת הפארק ולממש את הפוטנציאל הטמון במקום, היא אך ורק על-ידי פיתוח ותחזוקה נאותים, באמצעות שותפות בין הון פרטי למערכת הציבורית, שתעניק לציבור מגוון של שירותי נופש, חברה, תרבות, בילוי וספורט. כניסת ההון הפרטי לתוכנית תתאפשר באמצעות מתן האפשרות לבנייה בשולי הפארק, אשר תאפשר הפרשה של סכומים ניכרים לטובת פיתוח הפארק ואחזקתו.

ההכרה בעובדה שלא ניתן לפתח שטחים פתוחים ולתחזקם ללא שותפות בין ההון הפרטי והמערכת הציבורית, הפכה בשנים האחרונות לנחלתם של חוגים נרחבים בקרב קובעי המדיניות ואנשי איכות הסביבה באירופה וארה"ב. צורך זה אף מתחדד לנוכח המחסור במים וההכרח למצוא מקורות מים נוספים, אם באמצעות טיהור ואם באמצעים אחרים - דבר המחייב השקעות גבוהות, שהמערכת הציבורית איננה יכולה ליטול על עצמה.

עיקרון שיתוף הפעולה בין ההון פרטי למערכת הציבורית, הוא מהנדבכים המרכזיים של פיתוח בר-קיימא, הגורס כי יש ליצור הרמוניזציה בין פיתוח כלכלי, חברתי וסביבתי. שיתוף פעולה בין הון פרטי למערכת הציבורית יכול לתרום למטרופולין תל-אביב גם מבחינה חברתית. הקמת שכונה חדשה ופיתוח הפארק, יסייעו בהתמודדות עם מספר בעיות מרכזיות בתחום החברתי, ביניהן:

העצירה בגידול הדמוגרפי והזדקנות האוכלוסייה בת"א ובטבעת היישובים העוטפת אותה - בעיות אלו חמורות במיוחד ברבעים הוותיקים של העיר, בה נמצא כיום הריכוז הגדול ביותר של קשישים והריכוז הנמוך ביותר של ילדים. בנייה במתחם המוצע תאפשר משיכה של אוכלוסייה צעירה, ותלווה בפיתוח מערכות שירותים, במיוחד בתחום החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, שירותי תרבות ובילוי ועוד, אשר יתרמו לקהילה המקומית ולקהילות הסמוכות.

התגברות הקיטוב החברתי בין צפון המטרופולין ודרומו - השכונה המוצעת תגרום למיתון ההבדלות החברתית, תיצור בדרום תל-אביב תמהיל חברתי מגוון ותעודד עליית שירותים איכותיים והעלאת הרמה החברתית-כלכלית באיזור כולו. כמו כן, הקמת שכונה ובה מסה של יחידות דיור, תסייע במאבק במובלעות העוני בדרום תל-אביב, אליהן חודרות תנועות פוליטיות וגורמים נוספים, המספקים שירותי רווחה אלטרנטיביים בתמורה לתמיכה אלקטורלית או אחרת.

לסיכום, השיקולים האקולוגיים, החברתיים והמרחביים, מצביעים בבירור על היתרון שבשילובה בתוכנית של שכונה גדולה, אשר לצד תרומתה להקמת הפארק תהיה לה תרומה חברתית נרחבת. אם רצוננו באמת ובתמים בפארק גדול, שישמש מוקד משיכה לאוכלוסיה מכל רחבי מטרופולין תל-אביב, מוטלת עלינו החובה ליצור הרמוניזציה בין פיתוח ובנייה לבין השמירה על הסביבה. התוכנית הנוכחית היא למרבה הצער תוכנית הניזונה מעקרונות אקולוגיים מיושנים, המתעלמים מהצורך הגובר בתיאום בין השקעות, צמיחה ופיתוח סביבתי.

פרופ' חסון הוא ראש הצוות החברתי של תמ"א 35 ויועץ לחברת הזרע, הפועלת לבנייה בפארק איילון.