מאסר בפועל למורשע בעבירות בנייה

השופט מ. בן-עטר קבע, כי התנהגותם של הנאשמים מחייבת הטלת עונש של מאסר בפועל לשם השגת ההרתעה הדרושה לנוכח ההפרות הבוטות והחוזרות של צו ההפסקה השיפוטי. לדבריו, הנאשמים הפרו בגסות ובבוטות את צו הפסקת העבודות, תוך רמיסת שלטון החוק והפגנת זלזול כלפי בית המשפט.

הנאשמים, בני הזוג שמעון ורבקה סיוון, הורשעו על-פי הודאתם בביצוע שתי עבירות: בנייה ללא היתר - תוספת של 36 מ"ר על גג מבנה ביתם ברחוב יגאל אלון 10 בירושלים, ואי קיום צו הפסקת עבודה שניתן בבית המשפט.

מגזר הדין עולה, כי הנאשמים קיבלו היתר בנייה לתוספת של 31 מ"ר על גג אחד המבנים. היתר זה התקבל רק לאחר שהבנייה כבר החלה. ועדת התכנון המקומית ביטלה את ההיתר בשל החריגות. במאי 2002 הוצא נגדם צו הפסקת עבודה.

נגד הנאשמים הוגשו שתי בקשות למעצר, בשל הפרת הצו. הנאשמים חתמו על ערבות עצמית בסך 15 אלף שקל כל אחד, אך למרות זאת המשיכו בעבודה והשלימו את בניית הגג.

בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים קבע, כי רק אחד מבני הזוג, שמעון סיוון, יבצע מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים. בנוסף ישלם כל אחד מהם קנס בסך 9,000 שקל. על הנאשמת רבקה סיוון נגזר עונש מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים.

בית המשפט ציווה להתאים את הבנייה להיתרי הבנייה החלים במקום, לרבות הריסת הבנייה הלא חוקית. יחד עם זאת, נתן אורכה של שנה להריסת המבנה, וזאת על מנת להשיג היתר לבנייה. בן-עטר עיכב את ביצוע גזר הדין וזאת כיוון שהנאשמים ביקשו לערער על גזר הדין, שנחשב לחמור ויוצא דופן בעבירות הבנייה. (ת.פ 02/3798).