בג"ץ אישר את המשך פעולת הות"ל; נדחתה עתירה שהגישה אדם טבע ודין

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, קובע בפסק הדין: "האדם המודרני לא יוכל לחיות את חייו בחברתו אם לאינטרסים של איכות הסביבה תינתן עדיפות מוחלטת. אך באותה מידה הוא לא יוכל לחיות את חייו בחברתו אם האינטרסים של איכות הסביבה לא יילקחו בחשבון... אי אפשר רק עם איכות הסביבה, אך אי אפשר בלעדיה".

ברק קבע, בראש הרכב של תשעה שופטים, כי על אף דחיית העתירה מן הראוי שהכנסת תעיין מחדש בהסדרים הקיימים.

"אין בדחייה כדי לשלול טענות שההסדרים בתיקון לחוק התכנון והבנייה ראויים לתיקון. יש ממש בביקורתה של אדם טבע ודין", אמר.

בג"ץ ציין בהחלטתו, כי בפני אדם טבע ודין לא נחסמו הדרכים לתקוף החלטות קונקרטיות אם יתגלו כי נפלו בהם פגמים לא סבירים.

השופט מישאל חישין כתב בפסק הדין: "הסדרי החוק הם בלתי סבירים בעליל אך מתוך הפרי צמח על המחוקק הראשי, החוק הוא חוק ומחייב את הכל".

פסק הדין ניתן בעתירה שהגישה אדם טבע ודין בניסיון לבטל את התיקון לחוק התכנון והבנייה המסדיר את פעילות הוועדה לתשתיות לאומיות.

אט"ד, באמצעות עו"ד דין שירלי בביוב, טענה כי החוק הקובע לוחות זמנים קצרים להכנת הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה, הגשת התנגדויות דבר שעלול לפגוע באופן קשה באיכות הסביבה.

אט"ד טענה, כי מדובר בפגיעה בכבוד האדם וחירותו וכי ישנה סכנה ממשית לבריאות הציבור.

הוועדה לתשתיות לאומיות מטפלת בהתאם לחוק בפרויקטים של מיתקני תשתיות, נמלי תעופה, מיתקני התפלת מים וביוב, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, תחנת כוח, מיתקן איחסון גז, דלק, ודרך.

תוכנית מוגדרת כתשתית לאומית רק לאחר חתימתם של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

ברק אמר, כי "האינטרס של שמירה על הסביבה אינו האינטרס היחיד שבו יש להתחשב". ברק קבע, כי אט"ד לא ביססה את טענתה והוכיחה סכנה מוחשית וממשית לחיי האדם או לגופו עם השינויים בחוק התכנון והבנייה.

דובר אדם טבע ודין אמר בתגובה: "בג"ץ נמנע מלבטל חוק של הכנסת, אך יחד עם זאת ציין השופט ברק, כי מן הראוי שהכנסת תעיין מחדש בהסדרים הקיימים".

בביוב אמרה, כי בג"ץ לא סגר את הדלת בפני אט"ד להגיש עתירות נגד תוכניות ספציפיות, כאשר יתברר כי הן תוכניות פוגעות.

(בג"ץ 02/4128).