הקץ לעסקים ברישפון

בפסק דין שניתן על ידי השופט אורי גורן מובהרת סמכותו העניינית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים, בכל הקשור לביקורת השיפוטית כלפי מוסדות התכנון והבנייה. השופט אורי גורן קובע איזונים בין המלצות דו"ח קדמון באשר להקלות בשימוש חורג בקרקע חקלאית, לבין השמירה על הוראות חוק התכנון והבנייה. ביהמ"ש נתן צו, המופנה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, לפעול תוך תשעה חודשים להגשת כתבי אישום כנגד העסקים הפועלים במושב רשפון ללא היתר כדין.

אהרון גינזברג (להלן "העותר") הינו תושב המושב רשפון. לטענת העותר, שכנו - עציון ברנר (להלן "המשיב") - בנה על חלקתו, הנמצאת בסמוך לחלקת העותר, מחסן גדול ללא היתר. עוד טוען העותר, כי בתחום המושב מתקיימת פעילות עיסקית ענפה, הכוללת, בין היתר, הקמת מוקדי בידור, מסעדות, חנויות אופנה ורהיטים, מחסני מכר וכיוב', וכל זאת בניגוד לחוק.

העותר הגיש לבית המשפט המחוזי בת"א עתירה מנהלית כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף השרון (להלן "הוועדה"), רשפון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן "המושב"), הוועד המוניציפלי המקומי ברשפון (להלן "הוועד") והמשיב.

לטענת העותר, הוא נפגע עקב הקמת המחסן על ידי המשיב. לדבריו, נפגעה איכות חייו כתוצאה מהפעילות העיסקית הרבה המתנהלת ללא היתר ובניגוד לחוק, בשטח המושב, וזאת מבלי שהרשויות פוצות פה ופועלות נגד התופעה החמורה.

הסיבה העיקרית לעתירה נעוץ בסירובה של הוועדה לפעול ולהפסיק את הפעילות המתקיימת במבנים שנבנו ללא היתר לצורכי עסקים. בנוסף לכך מציין העותר, כי פעולות המשיבים מהווה הפרת חובה חקוקה, יצירת מיטרד ופגיעה בקניין.

העתירה נדונה בפני נשיא ביהמ"ש המחוזי, השופט אורי גורן.

השאלות שבמחלוקת:

1. האם יש פגם מנהלי בפעולת הוועדה, לאור הקמת המחסן על ידי המשיב.

2. האם המשיבים פועלים בדרך הראויה נגד הפרות החוק שלהן טוען העותר.

פעולות הוועדה כנגד המשיב:

העותר ביקש מביהמ"ש, כי יורה למשיב להימנע מכל שימוש ללא רישיון והיתר, ולצוות עליו להרוס את המבנים, וכלפי הוועדה - להורות לה לפעול במסגרת סמכויותיה לביצוע הצו האמור.

לגבי הסעד כנגד המשיב, המתייחס לעילת המיטרד, מפנה השופט גורן את העותר לבימ"ש השלום, היות שאין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות ועניין לדון בטענות מסוג זה.

לגבי הסעד המנהלי, ציין פרקליט הוועדה כי הוגשו כתבי אישום כנגד המשיב על בנייה ושימוש ללא היתר. לאור זאת, לא רואה השופט גורן כל טעם לדון בעניין זה.

גם אם יש צדק בטענות העותר, אין זה מתפקידו של בימ"ש זה להוציא צווי הריסה, ובוודאי שלא ידון בדבר כשכתבי האישום תלויים ועומדים בבימ"ש השלום.

פעולות המוסדות נגד הפרות החוק שאליהן מתייחס העותר:

בעתירתו מתאר העותר את הפגיעה במרקם החיים במושב, לאור המסחר העירני המתקיים במושב. לטענתו, נגרמים במושב נזקים סביבתיים קשים.

השופט גורן קובע, כי יש להבחין בין טענות שמעלה העותר נגד שיקול דעת מוטעה של מוסדות התכנון, המאשרים שימושים חורגים, לבין טענותיו נגד "עצימת עיניים" של מוסדות התכנון והיעדר פעילות נגד הפרות החוק.

השופט גורן אינו מוצא לנכון לדון בסוג הטענות הראשון. את הטענות נגד הפעילות העיסקית, אשר אישרו מוסדות התכנון כשימוש חורג, צריך היה העותר להעלות בפני מוסדות התכנון שאישרו את הבקשות לשימוש החורג, וזאת במסגרת ההליכים הקבועים בחוק.

לגבי טענות העותר כנגד היעדר פעילות המשיבים 3-1, והעובדה שהם מכשירים הפרות חוק חמורות המתבצעות בראש חוצות ובאין מפריע, הרי שאין חולק כי בתחום המושב רשפון, בדומה למתרחש גם במושבים אחרים, בעיקר במרכז הארץ, מתקיימת פעילות עיסקית המאפילה על הפעילות החקלאית שאפיינה את המושבים בראשית דרכה של המדינה.

לאור הבעיות המשפטיות החמורות העולות מכך, הוחלט על הקמתה של ועדה, שהגישה ביוני 94' את הדו"ח הידוע בשם דו"ח קדמון. הממשלה אימצה את הדו"ח והחלה ליישמו. ככלל, הדו"ח והוראות ועדת תכנון ארצית ליישום הדו"ח מתירים שימוש לא חקלאי ביחידות משק במושב, בכפוף למילוי תנאים ובהתאם לעמידה במגבלות.

לטענת העותר, מתכסה הוועדה באיצטלת דו"ח קדמון, וזאת על מנת להימנע מנקיטת פעולות משמעותיות למיגור הפרות החוק.

השופט גורן קובע, כי יש לבחון את דרך פעילותה של הוועדה בהקפדה. זאת כיוון שהוועדה עצמה מודה כי בעבר לא נהגה לאכוף את החוק, ולאור העובדה כי החוק ברשפון מופר מזה תקופה ארוכה.

הוועדה ביקשה מביהמ"ש ליתן לה אורכה מתאימה, של מספר שנים, על מנת לאפשר לה לפעול ולהכשיר, במסגרת דו"ח קדמון ובמסגרת החוק, את השימושים החורגים ברשפון, בטרם תופעל סמכות האכיפה הקבועה בחוק.

לדעת השופט גורן, בקשה זו הינה אמורפית, חסרה בפרטים ומתעורר החשש כי הוא אולי "פותחת פתח" להמשך הפרות חוק המתנהלות ברשפון.

שלטון החוק מהווה את בסיס קיומה של החברה הדמוקרטית. הפרה שיטתית בראש חוצות של החוק אינה פוגעת רק במתלוננים נגד הפרת החוק, אלא בכלל החברה הישראלית. ביהמ"ש מצווה למנוע את הפרת החוק, ובוודאי שלא ייתן ידו לפעילות שכזו.

לאור זאת, בקשת הוועדה לארכה של מספר שנים, שבמהלכה יימשכו הפרות החוק, מעלה בלב השופט גורן חשש שמא מנסה הוועדה "להרוויח זמן" ולהתחמק מהביקורת השיפוטית החיונית להשלטת החוק.

מאידך גיסא, צודקת הוועדה בטענתה כי הליכי תכנון ובנייה נמשכים שנים רבות. כמו-כן, ציינה הוועדה כי הוגשו כתבי אישום ותביעות רבות בגין השימוש החורג בקרקע.

בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה בעקבות דו"ח קדמון, בעל נחלה חקלאית שפועל להוצאת היתר לשימוש חורג, או, לחילופין, פועל להכשרת מבנה - וזאת במקרים בהם מדובר בבנייה ללא היתר או בבנייה הנעשית בסטייה ממנו - יש לאפשר לו להשלים את ההליך התכנוני על ידי הסכמה לעיכוב ביצועם של צווים על פי חוק התכנון והבנייה.

יובהר כי דו"ח ועדת קדמון התיר לרשויות אכיפת החוק לא לפעול באופן מיידי נגד מפירי חוק, אם מתקיימים תנאים מסויימים. לדוגמא, ניתן להשעות את ההליכים המשפטיים אם הוגשה בקשה לשימוש חורג והתקיימו מספר תנאים נוספים. אולם, לא היה כל רצון, כי מפרי החוק ייאחזו בדו"ח קדמון כ"בקרנות המזבח" במשך תקופה ארוכה, וזאת ללא קיום ההסדרים שקבע הדו"ח.

השופט גורן קובע, כי יש להגיע לידי איזון אשר, מחד גיסא, ישמור על שלטון החוק, ומאידך גיסא יאפשר יישומו של דו"ח קדמון ושל הנחיות המועצה הארצית.

על מנת שנוכל להגיע לאיזון הנכון, בו הליכי התכנון והבנייה ומסקנות דו"ח קדמון ייצאו מן הכוח אל הפועל בתקופה קצובה, הרי שעל ביהמ"ש להיות משוכנע כי הוועדה תפעל נגד הפרות החוק אשר אינן עומדות בתנאי דו"ח קדמון.

לא ייתכן, כי לא יינקטו הליכים פליליים, צווי הריסה וצווי הפסקה מנהליים בכל מקרה בו מוגשת בקשה לשימוש חורג. השעיית ההליכים יכולה להתבצע רק אם מתמלאים התנאים המוקדמים של דו"ח קדמון, ולא כדבר שבשיגרה.

לכן, מורה השופט גורן לוועדה להגיש תוך תשעה חודשים כתבי אישום, צווי הפסקה מנהליים וצווי הריסה נגד כל העסקים הפועלים במושב רשפון ללא היתר כדין, וכן נגד אלה שהגישו בקשות לשימוש חורג, אך אינם מקיימים את התנאים המוקדמים שבדו"ח קדמון.

התוצאה הסופית: העתירה נגד המשיב נדחתה. העתירות נגד המושב והוועד המוניציפלי נדחו, כיוון שלא הוכחו טענות העותר נגדן. ניתן צו כנגד הוועדה כאמור לעיל.

עתירה מנהלית 2054/96, ביהמ"ש לעניינים מינהליים בת"א.

הנשיא: אורי גורן.

בשם הוועדה: עו"ד ישראל נשבן.

בשם המושב והוועד: עו"ד ירון אילן.

בשם המשיב: עו"ד מוטי ארד